הצהרת הארארה

הצהרת הארארה (באנגלית: Harare Commonwealth Declaration) היא הצהרה של מדינות חבר העמים הבריטי המהווה אחד ממסמכי החוקה של הארגון. במסגרת ההצהרה הוגדרו מחדש עקרונות הארגון, עקרונות החברות בארגון, וכן הוגדרו מחדש מטרותיו של הארגון תוך מתן דגשים למטרות מסוימות.

ההצהרה ניתנה ב-20 באוקטובר 1991 בהארארה שבזימבבואה, במסגרת הכנס ה-12 של ראשי מדינות חבר העמים.

ההצהרה התבססה על העקרונות שנקבעו בהצהרת סינגפור, עשרים שנה קודם לכן, ונחשבת לחלק ממסמכי החוקה של חבר העמים הבריטי.

במסגרת הצהרת סינגפור, משנת 1971, נקבעו מטרות חבר העמים ובהם: קידום שלום עולמי ותמיכה בארגון האומות המאוחדות, קידום זכויות אדם ואגליטריות, התנגדות לגזענות, התנגדות לקולוניאליזם, מיגור העוני, הבורות, המחלות ואי שוויון כלכלי, קידום סחר חופשי, שיתוף פעולה מוסדי בין מדינות חבר העמים הבריטי והתנגדות ללחץ פוליטי בינלאומי.

במסגרת הצהרת הארארה הוצהרו מחדש המטרות לעיל כמטרות הארגון, ובנוסף הוצהר כי מדינות חבר העמים הבריטי מאמינות כי:

שלום בינלאומי, פיתוח כלכלי, ושלטון החוק הבינלאומי הכרחיים לביטחונו ושגשוגו של המין האנושי.
לכל אדם צריכות להיות חירויות וזכויות שוות מבלי תלות במגדר, גזע, צבע עור, אמונה דתית, או דעות פוליטיות, וכן לכל אדם זכות קבועה שלא תישלל להשתתף בהליכי שלטון דמוקרטיים אשר יקבעו את החברה בה הוא או היא חיים.
דעות קדומות גזעניות, וחוסר סבלנות הם מחלה מסוכנת, וסיכון להתפתחות הבריאה של החברה האנושית. אפליה גזעית היא רוע שיש למגרו.
מדינות חבר העמים מתנגדות לכל צורה של אפליה על בסיס גזע, ומחויבות לעקרונות של כבוד האדם ושיוויונם של בני האדם.
המדינות מכירות בחשיבות של פיתוח כלכלי ופיתוח חברתי על מנת לספק את צורכיהם הבסיסיים של בני האדם ברחבי העולם.

הצהרת הארארה נועדה לקדם את העקרונות במדיניות מדינות החבר, וזאת לאור המצב הגאו-פוליטי העולמי שנוצר בשל תום המלחמה הקרה, ולאור תום שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה.

הבדל עיקרי בין הצהרה זו להצהרות הקודמות היא הורדת ההתייחסות להתנגדות ללחץ פוליטי בינלאומי - אשר הופיעה בהצהרת סינגפור. משמעות ההתייחסות שהייתה בהצהרת סינגפור היא שאפילו החבר עצמו לא יכול ללחוץ על חברותיו לעמוד בעקרונות. הורדת ההתייחסות אפשרה לארגון חבר העמים להשפיע על מדיניות הפנים של חברות הארגון.