רבי אברהם נח פלאי

רבי אברהם נח פלאי

אין תמונה חופשית
לידה	1876 הלוסק
פטירה	15 בפברואר 1932 (בגיל 56 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תאריך עלייה	תרפ"ו
תחומי עיסוק	משגיח
חיבוריו	'קב חן'
רבותיו	רבי רפאל שפירא, רבי ברוך בר ליבוביץ
תלמידיו	רבי משה פיינשטיין, רבי מאיר חדש
בני דורו	רבי יצחק אייזיק שר
בת זוג	רבקה (וולפרט)
אב	רבי חיים
אם	ביילא
חותנים	רבי אריה לייב וולפרט
תפקידים נוספים
משיח ישיבות: שקלוב, הלוסק, חברון והיכל התלמוד

רבי אברהם נח פלאי (ה'תרל"ו, 1876 – ח' באדר א' ה'תרצ"ב, 15 בפברואר 1932) היה משגיח רוחני בישיבת הלוסק. וישיבת שקלוב, בשנת ה'תרפ"ו התיישב בארץ ישראל והתמנה למשגיח בישיבת חברון, בסוף ימיו כיהן כמשגיח בישיבת "היכל התלמוד".

קורות חייו

נולד בהלוסק לרבי חיים, מלמד בתלמוד תורה ולביילא. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד בישיבתו של רבי רפאל שפירא בבוברויסק, ולאחר מכן שב להתגורר עם אמו בהולסק. שם למד אצל רבי ברוך בר ליבוביץ שהתמנה לרב העיר, במקום חותנו, רבי אברהם יצחק צימרמן, (שעבר לכהן בקמנצ'וג). בין חבריו ללימוד באותה תקופה היו רבי יצחק אייזיק שר, לימים ראש ישיבת סלבודקה, ורבי אליהו בן ציון גרבר. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה. ובשנת תרנ"ט נישא לרבקה, בתו של אריה לייב וולפרט, רבה של גרינקישוק, קובנה.

בשנת ה'תרס"ד, לאחר שרבי ברוך בער התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, מונה רבי אברהם נח במקומו לנהל את ה'קיבוץ' בהולסק. הוא נסמך לרבנות על ידי רבי שמואל זלמן לנדא ורבי משה שמואל שפירא. באותו תקופה, שימש לתקופות קצרות כמשגיח רוחני בישיבת סלוצק תחת הנהגתו של רבי איסר זלמן מלצר, וכן בישיבת מאלטש בראשות רבי שמעון שקופ, אחר מעברו של רבי שמעון לבריינסק, חזר הרב פלאי להולסק.

בשנת ה'תרס"ח, כשנוסדה ישיבה בשקלוב, על ידי רב העיר רבי מאיר שחור, נקרא לשמש כר"מ ומשגיח בישיבה, לצידו של רבי פסח פרוסקין שהתמנה לראש הישיבה, ואז עבר להתגורר בשקלוב. בתקופה זו לימד בין היתר את רבי משה פיינשטיין ואת רבי מאיר חדש.

באותה תקופה סבל מאסתמה כרונית, שליוותה אותו לאורך כל חייו, דבר שחייב אותו לשהות במקומות עם אקלים לח. בעקבות כך החליט בשנת תרע"ב לעלות לארץ ישראל, אך התעכב זמן מה, ובינתיים התחלף השלטון ברוסיה, דבר שהקשה מאוד על קבלת אישורי עלייה. רק בשנת ה'תרפ"ו החל את מסעו לארץ ישראל. הוא הפליג עם משפחתו מנמל אודסה דרך טורקיה לנמל יפו, ומשם המשיך לחברון, שם התיישב סמוך לישיבת כנסת ישראל והתמנה למשגיח בישיבה.

במהלך פרעות תרפ"ט בחברון, ניצל רבי אברהם נח עם משפחתו, כיוון שנשארו בביתם ולא השתכנעו לעבור לביתו של אליעזר דן סלונים, שנחשב כמוגן, אך גם בו התרחשו פרעות. לאחר הפרעות, עזבו עם ישיבת חברון לירושלים. אך בעקבות מחלת האסתמה ממנה סבל, עבר לתל אביב, שם התמנה לאיש צוות בישיבת היכל התלמוד.

בח' באדר א' תרצ"ב, לאחר החמרה במחלתו, הוא נפטר, ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

כתביו

רבים מחידושיו נשארו בכתב ידו, ונקראו בשם 'קב חן'. מחידושיו בצעירותו השתקעה חקירה אחת בספרו של רבי ברוך בער ליבוביץ 'ברכת שמואל'. כן הובאו חידושים בספרים שונים של רבנים בני דורו.

משפחתו

• בנו, רבי הלל (נפטר כ"ה בכסלו ה'תש"ל), מנהל רוחני בישיבת 'אהל תורה', נכדו הוא הרב הלל פלאי.
• בתו, בילא מרים (נפטרה אדר ה'תשמ"ב) – נישאה לרבי אפרים זאב גרבוז, בנם היה רבי אברהם נח גרבוז.
• בנו, רבי צבי הירש – משגיח בישיבת כנסת ישראל חברון, נישא למנוחה בתו של רבי שלמה זלמן פינס.

גיסיו

• רבי בן ציון יוסף יעקבסון, נישא לחוה דבורה, בתו של רבי אריה לייב וולפרט
• רבי אברהם יוסף לונדין, נישא לפייגא הינדא בתו של רבי אריה לייב. בסוף ימיו עלה לישראל
• רבי זלמן אוסובסקי, נישא לבת נוספת של רבי אריה לייב

קישורים חיצוניים

• נחלת צבי, משיחותיו של רבי אברהם נח פאליי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• רבי אברהם נח פאלי, ביוגרפיה ופרטים נוספים, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אברהם נח פלאי36323210Q117827285