דזמונד מוריס

דזמונד מוריס
Desmond Morris

דזמונד מוריס, 1969
ענף מדעי	זואולוגיה, אתולוגיה
תרומות עיקריות
חקר התנהגות בעלי חיים

ציור שצויר על ידי שימפנזה (מתוך תערוכה של מוריס)

דזמונד מוריס (באנגלית: Desmond Morris;‏ 24 בינואר 1928 - 19 באפריל 2026) היה זואולוג ואתולוג אנגלי אשר חיבר ספרי מדע פופולרי רבים אודות התנהגות בעלי חיים, וכן פיתח תאוריות חדשות בתחום זה. מוריס גם הפיק מספר סדרות טלוויזיה והיה צייר חובב שהשתייך לזרם הסוריאליזם.

ביוגרפיה

מוריס נולד בכפר בצפון וילטשייר שבאנגליה. את לימודיו התיכוניים עשה בפנימייה פרטית. אביו של מוריס סבל מנזק בריאותי במלחמת העולם הראשונה, ומת כשמוריס היה בן 14. הוא לא הורשה ללכת להלוויה ואמר מאוחר יותר "זו הייתה תחילתה של שנאה עזה של הממסד. הכנסייה, הממשלה והצבא היו כולם ברשימת השנאה שלי ונשארו שם מאז". סבו, ויליאם מוריס, היה חוקר טבע ומייסד של העיתון המקומי של סווינדון, והשפיע עליו רבות במהלך חייו הצעירים.

ב-1946, מוריס התגייס לצבא הבריטי לשנתיים של שירות חובה, ושימש כמרצה לאמנויות יפות במכללה הצבאית צ'יזלדון בווילטשייר. לאחר ששוחרר ב-1948, הוא ערך את תערוכת היחיד הראשונה שלו, במרכז לאמנויות סווינדון, וקיבל תואר ראשון בזואולוגיה בשנת 1951 מאוניברסיטת בירמינגהם. בשנת 1954 סיים דוקטורט בזואולוגיה, בנושא התנהגות של בעלי חיים, באוניברסיטת אוקספורד.

לאחר הדוקטורט מוריס שהה באוקספורד וחקר את התנהגות הרבייה של ציפורים. ב-1956 עבר ללונדון כראש יחידת הטלוויזיה והקולנוע של האגודה הזואולוגית של לונדון, וחקר את יכולות הציור של קופי אדם. עבודתו כללה הפקת סרטים לקולנוע ולטלוויזיה על התנהגות בעלי חיים ונושאי זואולוגיה אחרים. הוא הנחה את התוכנית השבועית "זמן גן החיות" ("Zoo Time") של גרנדה TV עד 1959, כתב תסריטים והנחה 500 תוכניות, ו-100 פרקים של התוכנית Life in the Animal World עבור ערוץ BBC Two. בשנת 1957 אצר תערוכה במכון לאמנויות עכשוויות בלונדון שהציגה ציורים ורישומים שנעשו על ידי שימפנזים. בשנת 1958 הוא היה שותף לארגון תערוכה, The Lost Image, שהשוותה תמונות של תינוקות, מבוגרים אנושיים וקופי אדם, באולם הפסטיבל המלכותי בלונדון. ב-1959 הוא עזב את Zoo Time כדי להפוך לאוצר היונקים של האגודה הזואולוגית.

בשנת 1967 כתב את ספר המדע הפופולרי "הקוף העירום" שהיה לרב-מכר בינלאומי. הצלחת הספר אפשרה למוריס לעבור למלטה ב-1968 במטרה לכתוב ספר המשך וספרים נוספים. ב-1973 חזר לאוקספורד כדי לעבוד אצל האתולוג ניקו טינברגן. מ-1973 עד 1981, מוריס היה עמית מחקר בוולפסון קולג', אוקספורד. בשנות ה-80 וה-90 כתב והנחה מספר סדרות טלוויזיה בנושאי טבע ובעלי חיים.

מחקריו

ב-1962 פרסם מחקר שערך בספר "הביולוגיה של האמנות; מחקר על התנהגות יצירת התמונות של הקופים הגדולים ויחסה לאמנות אנושית". המחקר בדק את התפתחות יכולת הציור אצל ילדים, ומצא כי ילדים בני שלוש או ארבע, מגיעים לנקודה המוליכה אותם במישרין ליכולת לצייר פני אדם. גם יצירותיהן של מספר שימפנזות שקיבלו כלי ציור הלכו והשתפרו ככל שגדל ניסיונן ושלבי ההתקדמות הראשונים שלהן היו כמעט זהים לאלה של הילדים, אך יכולתן נעצרה כששיא כושר הציור שלהן הוא ציור עיגול בלבד.

בספרו מ-1967 "הקוף העירום", בחן מוריס את האדם כמין בעולם הטבע והשווה אותו לבעלי חיים אחרים. הספר נקרא כך מכיוון שמתוך 193 מינים של קופים והומינידים, רק בני אדם (Homo sapiens sapiens) אינם מכוסים בשיער. הספר עוסק במספר תחומים כגון תזונה, שינה, רבייה, לחימה וגידול צאצאים. ספר ההמשך, "גן החיות האנושי", בוחן את התנהגותם של אנשים בערים. מוריס מצא קווי דמיון יוצאי דופן בין חיות הכלואות בגן חיות לבין ההתנהגות התוקפנית, הזוגית וההורית של המין האנושי, תחת הלחצים של החיים העירוניים.

ספרו "התנהגות אינטימית" הוא סיכום מחקר שערך, הבוחן התנהגות של בעלי חיים ומנסה להקיש ממנה על ההתנהגות האנושית, בעוד שני ספריו הקודמים ("הקוף העירום" ו"גן החיות האנושי") עסקו יותר בבחינת ההיבטים החייתיים של בני־האדם. במחקר זה התמקד במהות של המעשים שבאופן כללי ריכז אותם תחת המונח אינטימיות, כולל אינטימיות זוגית, אינטימיות חברתית, אינטימיות מקצועית ואינטימיות עצמית . על ידי המונח "אינטימיות עצמית" ניסה מוריס להסביר תנועות אנושיות שונות, דוגמת הנחת היד על הפנים והראש.

ב-1981 יצא לאור ספרו "שבט הכדורגל", שהתבסס על מחקר שכתב על משחק הכדורגל ועל חוויותיו כדירקטור של קבוצת הכדורגל אוקספורד יונייטד. הספר סוקר את המרכיבים השבטיים של הכדורגל, החל מחיי הקבוצה, השחקנים ואוהדיה ועד לסמליה, הטקסים והכללים שלה. הספר מחולק לארבעים וארבעה פרקים קצרים, כל אחד בוחן היבט חיוני בחייהם של אנשי "שבט הכדורגל". כולל: טקסים (הטאבו והעונשים, המטרות והאסטרטגיות), גיבורים (כישוריהם ואמונותיהם הטפלות, ניצחונותיהם ותבוסותיהם), מלכודות (כדורים, תלבושות, כרזות ותגים, גביעים ומדליות), "זקני השבט" (דירקטורים ושופטים, מנהלים ומאמנים), אוהדים (מבוגרים וצעירים, מפורסמים ומעריצים), ושפת השבט (שירים וסיסמאות, עידוד וקללות).

ב-2004 הוציא לאור ספר על גוף האשה, הספר סוקר את התפתחות הגוף האנושי הנקבי מנקודת מבט אבולוציונית. הספר כולל 22 פרקים שממפים את גוף האישה אזור אחר אזור.

חיים אישיים

ביולי 1952 התחתן מוריס עם רמונה באולך. נולד להם בן, ג'ייסון. בשנת 1978 נבחר מוריס לסגן יושב ראש קבוצת הכדורגל אוקספורד יונייטד. בתפקיד זה הוא עיצב מחדש את סמל המועדון כראש שור.

מוריס התגורר באותו הבית בצפון אוקספורד בו גר המילונאי ג'יימס מאריי, יוצר המילון האנגלי של אוקספורד. הוא היה הפטרון של המוזיאון והגלריה לאמנות ידידי סווינדון. מאז מות אשתו ב-2018 הוא התגורר באירלנד.

נפטר ב-19 באפריל 2026.

מספריו בעברית

• הקוף העירום - מחקרו של זואולוג על בעל החיים הקרוי אדם, תרגום יעקב שרת, רשפים, 1969
• גן החיות האנושי, תרגום יעקב שרת, רשפים, 1970
• התנהגות אינטימית, תרגום יהודית אביטל, זמורה ביתן מודן, 1979
• ימי ביבר, תרגום מרדכי ברקאי, זמורה ביתן, 1984
• על כלבים ואנשים, תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1988
• על חתולים ואנשים, תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1988
• עוד על חתולים ואנשים, תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1989
• על סוסים ואנשים, תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1991
• תצפית על בעלי חיים - להתבונן ולהבין את עולם החי המופלא, תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1992
• תצפית על גוף האדם, תרגום עמנואל לוטם, ספריית מעריב, 1993
• על תינוקות ואנשים, תרגום יואב הלוי, 1993
• החיה האנושית - מבט אישי על המין האנושי, תרגום עדי גינצבורג, מודן, 1996
• המינים האנושיים - ההיסטוריה הטבעית של הגבר והאישה, תרגום עדי גינצבורג-הירש, זמורה ביתן, 1998
• בלי עין רעה: קמיעות, אבנים, סגולות, תרגום גליה דור, מודן, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דזמונד מוריס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דזמונד מוריס
• דסמונד מוריס (1928-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דזמונד מוריס43120547Q311132