מאיר שלו
 | |
| לידה |
29 ביולי 1948 נהלל, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 2023 (בגיל 74) אלוני אבא, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראל |
| מקום קבורה | נהלל |
| עיסוק | סופר ופובליציסט |
| מעסיק | ידיעות אחרונות |
| שפות היצירה | עברית |
| נושאי כתיבה | רומנים וספרי ילדים |
| יצירות בולטות | רומן רוסי, עשו, יונה ונער |
| תקופת הפעילות | 1969–2023 (כ־54 שנים) |
| פרסים והוקרה |
1989 – פרס ברנשטיין |
מאיר שלו (29 ביולי 1948 – 11 באפריל 2023) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופובליציסט ישראלי, כתב רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות". ספריו זכו להצלחה גדולה בקרב קהל הקוראים והוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר[2].
ספריו של שלו תורגמו לכעשרים שפות[3].
ביוגרפיה
שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולבתיה לבית בן-ברק מנהלל שהייתה מורה. אחיו, ד"ר צור שלו, הוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת. שלו היה אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו, המתמטיקאי והסופר ענר שלו וחבר הכנסת רם בן ברק.
בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים, שם גדל, מלבד שנתיים נוספות בנהלל בשנים 1957–1958[4]. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית[2].
באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני[5]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר[6]. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו[7]. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי[8]. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים"[9].
אחרי שירותו בצה"ל סיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן החל לעבוד בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1975 היה עוזר מפיק[10] ועורך משנה[11]. הוא היה שותף בחיבור החידות של תוכנית "מחפשים את המטמון", ובשנת 1977 היה בצוות השעשועון "שלוש יוצא אחד"[12].
בשנת 1977 היה עוזר עורך של התוכנית "עלי כותרת"[13], בה גם הופיע בפינה שהביאה אירועים מצחיקים מרחבי העולם, ובהמשך בפינה סאטירית[14]. בשנת 1978 הוא הצטרף לצוות של השעשועון "תשע בריבוע"[15]. שלו גם הגיש פינת ביקורת עיתונות בטלוויזיה, ובשנת 1980 הגיש פינת לשון בשם "חטף פתח"[16].הנחה את התכנית "ארץ אהבתי" שהפיקה עוגניה שמחוני, והנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בליל שבת בערוץ הראשון.
בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". אחריו פרסם עוד שמונה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים. החל משנות השמונים פרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהחל להופיע ב"הארץ", ולאחר מספר שנים עבר ל"ידיעות אחרונות"[2].
חיים אישיים
שלו היה נשוי לרינה שלו, לשניים בת ובן. הוא התגורר באלוני אבא וטיפח בחצרו גינת-בר, עליה כתב בספרו "גינת בר" ושיצא לאור ב-2017.
נפטר ב-11 באפריל 2023, בגיל 74, לאחר מאבק במחלת הסרטן[17].
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[18].
פרסים והוקרה
- פרס ברנשטיין לשנת 1989
- שנת 1989, פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה על "כימים אחדים"
- שנת 1989 פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
- פרס ראש הממשלה בישראל על רומן רוסי, (1989).
- פרס ברנר לשנת 2006[1]
- הפרס הלאומי לספרים יהודיים בארצות הברית על הספר יונה ונער, 2007
- פרס פראט לשנת 2009 על מפעל חיים
- פרס פורטה סיבריה לשנת 2009 על ספר הילדים "מבול, נחש ושתי תיבות"[19]
- פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2011[20]
- דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 2012[21]
- עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2013[22]
- דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2019
- דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן, 2020
עמדותיו
שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והיה מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.
במשך שנים רבות היה בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, שהיה כתוב בהומור ובעוקצנות, ביקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.
תשומת לב מיוחדת הקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:
אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מאיר שלו |
 טקסט בוויקיטקסט: נאום בכנס הפלמ"ח\ מאיר שלו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאיר שלו |
- הספרים של מאיר שלו באתר עם עובד
- מאיר שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מאיר שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מאיר שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- מאיר שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של מאיר שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של מאיר שלו, באתר "סימניה"
- מאיר שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מאיר שלו (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
- ^ 2.0 2.1 2.2 אבנר הולצמן, מאיר שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- ^ מאיר שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ^
יעל דיין, "גינת בר": מאיר שלו בורא גן עדן פרטי, באתר הארץ, 29 במרץ 2017
- ^ במחנה, איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2011
מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988. - ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
- ^ תיאור תקרית הפציעה בקטע מתוך ראיון של מאיר שלו עם מיכה פרידמן ב"הארץ" ב-1992, אתר "מוקירים" (דף לזכר זאב דורי)
- ^ מאיר שלו, "עשו", עם עובד, 1991, עמודים 362–363
- ^ מאיר שלו, על דעת הנערים, מעריב, 14 במרץ 1969
- ^ טדי פרויס, לא כלום אפילו לא עניבה, דבר, 14 באוגוסט 1975
- ^ נעמי גל, לחוף ירדן..., מעריב, 16 ביוני 1975
- ^ מי למה כמה, דבר, 5 באוגוסט 1977
- ^ רפאל הלפרין יתבע את ירון לונדון בגלל התכנית על שבירת אבנים, דבר, 12 ביוני 1977
- ^ מי שמתראיינת בשבת - אינה פטורה מגיוס, דבר, 11 ביולי 1978
- ^ כל בו טל, דבר, 27 באפריל 1978
- ^ דני בלטמן, המצחיקן שמדקדק את השפה, מעריב, 20 במרץ 1980
- ^ גילי איזיקוביץ, מאיר שלו, מגדולי הספרות העברית, מת בגיל 74, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
- ^ ארכיון מאיר שלו (ARC. 4* 1828), באתר הספרייה הלאומית.
- ^ פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg, 28 בינואר 2009
- ^ מיה סלע, הסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
- ^ יום בן-גוריון 2012
- ^ מיה סלע, חמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
36102824מאיר שלו
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- עיתונאים ישראלים
- מנחי טלוויזיה ישראלים
- תסריטאי טלוויזיה ישראלים
- פובליציסטים ישראלים
- בעלי טור ישראלים
- זוכי פרס ברנר
- זוכי פרס ברנשטיין
- זוכי פרס פראט
- זוכי פרס ניומן
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- זוכי הפרס הלאומי לספרים יהודיים
- סגל ידיעות אחרונות
- משפחת שלו
- נהלל: אישים
- קריית משה: אישים
- מסדר האמנויות והספרות
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- לוחמי סיירת גולני
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע
- מבקרי התקשורת בישראל
- ישראלים שנולדו ב-1948
- ישראלים שנפטרו מסרטן
- ישראלים שנפטרו ב-2023