גירושים
גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג. קודם לגירושים קורה שבני הזוג חדלים לגור יחד, ולמעשה חדלים לתפקד כזוג נשוי (מצב הקרוי פרוד), אך הגירושים הם האקט הפורמלי המסיים את הנישואים.
זכויות שמעניקה המדינה לאנשים שאינם נשואים ניתנות לעיתים גם לבני זוג נשואים החיים בנפרד, גם ללא גירושים, אך לאקט הגירושים משמעות כבדת משקל מבחינות שונות. במדינות שבהן אסורה ביגמיה, רק לאחר הגירושים רשאי בן הזוג להינשא לאחר. כך גם הדתות האוסרות ניאוף, מתירות לאישה לחיות עם גבר אחר רק לאחר הגירושים.
לרוב כרוכים גירושים בהסדר פירוק שיתוף כלכלי ולעיתים קרובות גם בהסדר משמורת ומזונות לגבי ילדים משותפים. הסדרים אלו, כמו כל הסדרי פירוק שיתוף, יכולים להיכפות על ידי בתי דין או להתבצע בהסכמת הצדדים, לעיתים עוד בהסכם טרום נישואים, אולם המדינה מותירה לעצמה את הקביעה הסופית בכל הקשור לגירושים והורות לאחר גירושין או פרידה, והסכמים לגביהם כפופים לאישור בתי הדין המוסמכים.
ביהדות
ערך מורחב – גט
ביהדות נעשים הגירושים בכך שהבעל נותן לאשה גט. מן התורה יכול האיש לגרש את האשה בעל כורחה, אולם, בעקבות תקנות חרם דרבנו גרשום, ונתקבל בכל עם ישראל[דרושה הבהרה], אסור לגרש אשה בעל כורחה וכן אסור לקחת אישה שנייה טרם הגירושים מהאישה הראשונה[1].
על פי ההלכה, אשה נשואה שילדה לגבר שאינו בעלה הילד ממזר. אדם שבן או בת זוגו מסרב להתגרש ממנו קרוי מסורב גט. במידה והבעל נעלם האישה מוגדרת עגונה[2].
בדתות אחרות
בנצרות הקתולית
הדת הקתולית אינה מאפשרת לבני זוג להתגרש. בעקבות זאת, במדינות קתוליות רבות לא הייתה אפשרות חוקית להתגרש. אולם מדינות קתוליות רבות שינו את חוקיהם ואפשרו לזוגות להתגרש, בניגוד לדת הקתולית. באירלנד חוקק חוק הגירושין בשנת 1996. בשנת 2005 חוקק בצ'ילה חוק המאפשר גירושין לבני זוג אשר חיו בנפרד במשך יותר משנה, בשנת 2011 לאחר משאל עם הותרו הגירושים במלטה ובכך נותרו קריית הוותיקן והפיליפינים כמדינות היחידות אשר בהן אין תוקף חוקי לגירושים.
באסלאם
החוק האסלאמי הנהוג בנושא גירושין שונה מאוד בין הפלגים האסלאמיים השונים. באסלאם הסוני והשיעי, הזכות להחליט על גירושין שמורה לגבר בתחילה, אם אין שום חלק בנושא מתוך הסכם הנישואין הקובע אחרת.
נשים יכולות לבקש גירושין רק מול בית משפט מוסלמי על ידי שכנוע הקאדי - (השופט הדתי) להעניק להן גירושין.
בדרך כלל, כאשר הבעל מבקש להתגרש האישה הגרושה שומרת לעצמה את הנדוניה שהביא הבעל וגם את כל הרכוש שהיה רשום בהסכם הנישואין. האישה גם תקבל לידיה את התינוק אם הוא נזקק להנקה עד שהשגחתו של הילד תיושב על ידי בני הזוג או בית המשפט. זכויות הנשים בנושא הגירושין לעיתים מוגבלות בצורה קיצונית בהשוואה לגברים[3]. בעוד שגברים יכולים להתגרש בקלות, נשים נתקלות במכשולים חוקיים וכלכליים. לדוגמה, בתימן נשים יכולות לבקש גירושין רק אם הגבר אינו יכול לתמוך בהן כלכלית, בעוד שגבר יכול להתגרש מאשתו אם הוא מכריז 'אני מתגרש ממך'. אם בני הזוג התגרשו והתחתנו פעם נוספת וכך הלאה, בפעם הרביעית אסור להם להתחתן. חוק זה נועד להרתיע גברים מלצאת בהכרזות חפוזות ולהיות עדינים וסבלניים כלפי נשותיהם.
סוגי גירושים
תהליך הגירושים לעיתים יכולים להימשך חודשים ואף שנים, הגט אינו מתקבל עד שבית הדין סמוך ובטוח כי הילדים מוגנים באופן מתאים. במידה ונמצא כי ההורים אינם מתאימים להמשיך בחזקת הילד, בית המשפט מעבירו לאפוטרופסות צד שלישי, כמו משפחת אומנה.
גירושים אמוציונלים - תקופה בה מתגלים קונפליקטים בין בני הזוג, בין אם קונפליקט גלוי או סמוי או קונפליקט תמידי או זמני המפלג את המשפחה לשני מחנות[4].
גירושים פורמליים - תקופה לאחר תהליך הגירושים בו אחד מההורים אינו עוד בבית ומתקיים תהליך של נישואים שניים והורה חורג חדש בבית. תקופה זו עלולה להשפיע על הילד[4].
גירושים בישראל
במדינת ישראל, הדיון בהתרת קשר הנישואים ובהגדרת היחס לילדים שנולדו במסגרת הנישואים מתקיים בבית דין דתי על פי דתם של בני הזוג או בבית המשפט לענייני משפחה. אם בני הזוג שניהם יהודים בית הדין הדתי הוא בית הדין הרבני. את הדיון בחלוקת הרכוש המשותף ניתן לעשות בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, בעבר לפי מרוץ סמכויות בהתאם להחלטתו של בן הזוג הראשון המבקש זאת ועתה בצורה יותר מאוזנת[5].
ישנן צורות רבות של גירושים בהסכמה, ללא מעורבות בית משפט, המרכזיות בהן הן "גירושים בשיתוף פעולה" ו"גישור בגירושים". הליך "גירושים בשיתוף פעולה" נעשה על ידי צוות מומחים מתחומי המשפטים והטיפול. הליך "גישור בגירושים" נעשה על ידי איש מקצוע נייטרלי שמסייע לבני הזוג להגיע להסכמות.
היקף הגירושין בישראל גדל בשנת 2008 לעומת שנים קודמות. בשנה זו התגרשו 13,569 נשים וגילם הממוצע עמד על 38.1 שנה. מקרב הזוגות היהודים שנישאו בישראל בין השנים 1968–1971, כ-7 אחוז מהן התגרשו לאחר שמונה שנות נישואים; ומקרב הזוגות שהיו נשואים במשך כ-30 שנה התגרשו כ-13 אחוז[6]. עבודות אחרות מראות ששיעור הגירושין הכולל בישראל עומד על (בערך) בין 26%-27%, בהשוואה ל-35% במדינות האיחוד האירופי Oops, Something is wrong, www.cbs.gov.il.
בשנת 2017 שיעור הגירושים השנתי היה 1.7 לאלף נפשות מכלל האוכלוסייה, 1.8 בקרב היהודים, 1.4 בקרב המוסלמים, 1.0 בקרב הדרוזים ו-0.8 בקרב הנוצרים.
מחקרים שונים העלו כי בישראל חלה עליה בבחירת בני זוג על בסיס השכלה ולא על בסיס דתי, אתני ולאומי, וכי חלה עליה באי יציבות הנישואים ועליה בשיעורי הגירושים[7].
חוק המהו"ת
חוק המהו"ת התקבל כהוראת שעה בדצמבר 2016. החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 לתקופה של שלוש שנים[8][9].
מטרת החוק לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים.
החוק נשען על תפיסה "משפטיפולית", הרואה חשיבות בקיומה של מערכת טיפולית לצד המערכת המשפטית ובשיתוף פעולה עימה, לצורך ניהול מיטבי של הסכסוך המשפחתי. חוק המהו"ת קובע שבסכסוכים משפחתיים, במקום הגשת תביעה לערכאה שיפוטית, מוגשת תחילה "בקשה ליישוב סכסוך" מבלי שמפורטים נושאי הסכסוך או הטענות כנגד הצד השני לסכסוך. הערכאה השיפוטית מזמנת את הצדדים למפגש מהו"ת ראשון ביחידת הסיוע השייכת לה. יחידת הסיוע מקיימת עד ארבעה מפגשי מהו"ת עם הצדדים, במטרה לתת לצדדים מידע רלוונטי ליישוב הסכסוך, לערוך היכרות ראשונית עם המשפחה (אינטייק) כדי להמליץ לצדדים על דרך מתאימה עבורם לניהול הסכסוך, ולצורך תיאום המשך ניהול הסכסוך במשפחה. רק לאחר מפגשי המהו"ת ביחידות הסיוע, הצדדים יכולים להחליט אם להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, או ליישב את הסכסוך בהסכמה בכלים שאינם משפטיים-אדברסריים.
החוק קובע שכל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך עם אפשרות להארכת התקופה ב-15 ימים. בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, על הצדדים להודיע ליחידת הסיוע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך או לפנות להליך של הכרעה שיפוטית.
עד חקיקת חוק המהו"ת, לא חייבה המדינה את הצדדים המבקשים לפתוח בתביעה בעניין משפחתי, בכל הליך מקדים שהוא. לפני כניסת החוק לתוקף כמעט כל המשפחות שפנו לערכאה משפטית בשל סכסוך משפחתי, פתחו בהליך אדברסרי[דרושה הבהרה] של תביעה. רק במקרים נדירים (6%), הגישו משפחות "בקשה ליישוב סכסוך" בערכאה המשפטית, אשר הובילה להליך לא אדברסרי של יישוב סכסוך ביחידות הסיוע. מכאן, שחוק המהו"ת מייצג הרחבה מסוימת של מעורבות מדינת ישראל בניהול סכסוכים משפחתיים. עם זאת, בשונה ממדינות אחרות במערב, אשר מחייבות את הצדדים לעבור גישור לפני ההליך המשפטי[דרושה הבהרה], מפגשי המהו"ת אינם מהווים תהליך של גישור וחוק המהו"ת אינו מחייב את הצדדים לנהל את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט[10].
קביעת המשמורת על הילדים
המודל הליגאלי-משפטי
עד תחילת המאה ה-18 העיקרון היה שעל ההורה האב להחליט לטובת הילד, ובמקרה של גירושין הילד עובר לחזקת האב. מתחילת המאה ה-18 הוחל חוק לפיו הילד עובר לחזקת אמו במקרה של פרידה, אלא אם מדובר במקרים חריגים. יש הטוענים, שהדבר ביטא את המעבר מחברה חקלאית פטריארכלית לחברה עירונית תעשייתית, אשר חיזק את הרעיון, שעל הגבר לצאת לעבודה ועל האם לגדל את הילדים. בשנות ה-70 חלה מגמה שטענה כי הילד זקוק לאביו לא פחות משזקוק לאמו וכי קיימים אבות שילדיהם חשובים להם והפנויים מספיק לטפל בילדים כאמהות[11]. עיקרון זכויות הילד ורצון הילד טוען כי יש לקחת בשיקול דעת השופט את רצונו של הילד, בעניין מי יהיה האפוטרופוס שלו לאחר הגירושים. כשביכולת הילד לקבוע זאת לאחר גיל 6[12].
המודל הפסיכו-סוציאלי
עקרון ההורה: הפסיכולוג טוען כי ביכולתו של ההורה לספק את כלל צרכיו החומריים, הרגשיים, פסיכולוגיים, מילוליים, והאינדיבידואלים של הילד ולפעול לטובת הילד באופן רציף ומתמשך, גם במידה וההורים התגרשו, ומכאן ניתן להחליט מיהו ההורה שיוכל לספק לטובת הילד את כלל צרכים אלו. יש הטוענים כי הילד דרוש לשני הוריו במידה שווה ואף למשפחה הרחבה, זאת על-מנת לגבש זהות אישית, פיתוח מודל משפחתי (מהי המשפחה האידיאלית מבחינתו) וקשרים בין-דוריים. יש כאלו הפוסקים לטובת ההורה שיכול להעניק לילד רציפות במקום המגורים ובלימודים.
המודל ההלכתי
שיקולי בתי הדין ברבנות הולכים לטובת ההורה שיש לו יותר אמצעים, שאין לו מגבלות פיזיות או נפשיות, שנוטה להעדיף מוסדות חינוך דתיים, בעל התנהגות מוסרית, בעד הצד היהודי בגירושים במידה ואחד מבני הזוג היה נוכרי, והולכים לרעת מי שהאשמה בידו בעניין פירוק התא המשפחתי[12].
השפעת גירושים על הילדים
ככלל, לגירושין השפעות שליליות על ילדי הגרושים בתחומים רבים, הנמשכים להשפיע גם בבגרותם, למשל: נטייה לסיכון לאלכוהול, פגיעה בהישגים אקדמיים ובסיכוי להשכלה גבוהה, קשים רגשיים ונפשיים, וקושי לטפח ולהחזיק מערכות יחסים זוגיות.
נישואים מחדש בין בני הזוג הגרושים
- ערך מורחב – מחזיר גרושתו
ביהדות, מי שגירש את אשתו אם בינתיים התקדשה לאיש אחר, והתאלמנה או התגרשה ממנו - אסור לה לחזור לבעלה הראשון; אם טרם נישאה לאחר - היא רשאית להינשא בשנית לבעלה הראשון, אלא אם הוא כהן. פוסקי ההלכה נחלקו בשאלה האם יש מצווה ועדיפות מיוחדת בהחזרת גרושתו על פני נישואין לאשה אחרת[13].
בדתות אחרות
באסלאם רשאי גבר לשאת מחדש את גרושתו, רק לאחר שנישאה לאחר והתגרשה או התאלמנה ממנו. אם המגרש רצה לשאת את גרושתו טרם שהתקיים תנאי זה, היה עליו למצוא אדם שישאנה ויגרשנה למענו. ערביי ארץ ישראל נהגו לגייס למטרה זו אדם זקן, רצוי עיוור, שכונה "תיש מושאל" או "מתיר"[14].
ראו גם
- מזונות
- השפעת גירושים על ילדים בגיל הרך
- אין דבר שבערווה פחות משניים
- עמותת הורות משותפת = טובת הילד
- גירושים ברומא העתיקה
לקריאה נוספת
- אריאל דרור, חלוקת רכוש בהליך גירושין, הוצאת בורסי, 2015.
- רבין, ק. (2010) הגירושין החדשים-שינוי חיובי בתקופת המעבר ואחריה. אבן יהודה: הוצאת אמציה.
- הורות ביחד - זוגיות בנפרד, מתוך חברה ורווחה (עמ' 311–323), סאיד תלי וחגית פריידס, יוני 2010, באתר משרד העבודה והרווחה.
- ענת בארט ועדיטל בן ארי, אחרי שמזבח מוריד דמעות: התמודדות אישית וחברתית עם גירושין בחברה החרדית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014
- לוי-שיף, ר. (2018). השפעות קצרות וארוכות טווח של גירושין על ילדים. פסיכואקטואליה, אפריל 2018, 15-27.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גרושין |
- סטטיסטיקות על גירושין במדינות שונות באתר DivorceMagazine.
- מידע על גירושין, באתר עמותת עתים.
- חוה ברנע, דורית אלדר, גירושין – מה קורה להורים ולילדים?, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- רונית כהן זמורה, השלכות הגירושין על הילדים על פי גילם וכיצד ניתן לעזור להם, באתר בטיפולנט.
- "גירושין והילדים" ו"איך להתגרש נכון?", באתר עמותת הורות משותפת = טובת הילד.
- גירושין והשלכותיו, גיליון אפריל 2013 של "פסיכואקטואליה", עמ' 8–28, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
- שמואל פז, עריכת הסכם גירושים באתר Lawguide - מדריך מידע משפטי בישראל. 21/08/2012
- אירית רוזנבלום, מוטי חיימי, חוק "חזקת הגיל הרך" - למי זה טוב?, באתר ynet, 9 באוקטובר 2007.
- אליאב שוחטמן, כפייה בגט, באתר "דעת".
- גירושים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ על תקנות רבנו גרשום, פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד
- ^ מקובל להשתמש בכינוי זה, גם לאשה שבעלה מסרב לתת לה גט למרות שאינם חיים במשותף
- ^ Joseph and Najmabadi, p99.
- ^ 4.0 4.1 סמילנסקי, שרה, et al. "Cognitive, Social and Emotional Adjustment of Elementary School Children from Divorced Parents/הסתגלות לבית-הספר של ילדים להורים גרושים." עיונים בחינוך (1981): 27-44.
- ^ חדשות כל הזמן, על מרוץ הסמכויות, 26.4.17
- ^ Selected Data for international Women's Day 2011
- ^ לוין, עליזה צ., and Alisa C. Lewin. "Divorce in Israel: A Socio-Demographic Approach/גירושין בישראל: היבטים דמוגרפיים-חברתיים." סוציולוגיה ישראלית (2006): 65-85.
- ^ חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
- ^ לאור החלטות הכנסת העשרים ואחת (התקבלה ב-30 במאי 2019) והכנסת העשרים ושתיים (התקבלה ב-12 בדצמבר 2019) להתפזר, תוקפו של החוק הוארך מכוח סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת עד ליום ה-16 ביוני 2020
- ^ ד"ר טלי באייר טופילסקי, ד"ר יואה שורק. 2019. יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע – מחקר ארצי. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
- ^ פרישטיק, מרדכי, and Mordechai Frishtik. "Factors Affecting Social Workers' Recommendations to Israeli Family Courts Concerning Child Custody/השיקולים המנחים את פקידי הסעד בהמלצותיהם לבית-המשפט לענייני משפחה בנושא המשמורת על ילדים." ביטחון סוציאלי (2005): 91-115.
- ^ 12.0 12.1 פרישטיק, מרדכי, et al. "Factors affecting Israeli Rabbinical Courts' decisions concerning child custody/שיקולים המנחים את בתי הדין הרבניים בקביעת המשמורת על ילדים." מגמות (2001): 45-70.
- ^ ראה ערך מחזיר גרושתו#החשיבות בהחזרת גרושתו
- ^ דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, עמ' 280
| משפחה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| משפחה מצומצמת |
| ||||
| משפחה מורחבת | סב • דוד • דודה • אחיין • נכד • נין • גיס • דודן • שבט • קלאן | ||||
| קשרי משפחה | אירוסים • נישואים • משפחה חד-הורית • הסכם טרום-נישואים • הפרת הבטחת נישואים | ||||
| משק בית | בית מגורים • שלום בית • חלוקת תפקידים במשפחה • עקרת בית • כלכלת המשפחה • האשה המפרנסת • איזון עבודה-חיים • קונפליקט עבודה-משפחה | ||||
| פירוק המשפחה | דיני משפחה • גירושים • מזונות • אפוטרופוס • משמורת ילדים • אלמנות • יתמות • ירושה | ||||
| חקר המשפחה | שארות • חקר יוחסין • ספר יוחסין • עבודת שורשים • איחוד משפחות • טיפול משפחתי | ||||
| המשפחה ביהדות | כיבוד אב ואם • מורא אב ואם • איסור קללת אב ואם • איסור הכאת הורים • כיבוד אח גדול • קידושין • בעל • אשת איש • כתובה • חרם דרבנו גרשום | ||||
| שונות | יום המשפחה • יום האב • ערכי המשפחה | ||||
34323534גירושים