כלכלת המשפחה

כלכלת המשפחה היא דיסציפלינה חדשה העוסקת בכל תחומי הניהול הכלכלי של משפחות. בתחום של כלכלת המשפחה משתמשים במודלים כלכליים ובמיוחד במודלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית לצורך ניתוח ושיפור ההתנהלות הכלכלית של משפחות. המודלים והכלים בהם נעשה שימוש הם פשוטים יחסית למודלים הכלכליים המתייחסים לניהול כלכלת מדינות או ניהול כלכלת חברות. הם מיועדים לשימוש אנשים שאינם מומחים ואינם בעלי רקע כלכלי.

נעשה שימוש בכלים כמו: תכנון תקציב, מאזן, בקרת תקציב, כלים לניהול סיכונים.

בנוסף לשימוש במודלים וכלים כלכליים עשוי להיעשות שימוש גם בכלים מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאימון.

היסטוריה

אף על פי שאדם סמית ראה במשפחה כיחידה כלכלית בסיסית, הנושא של כלכלת המשפחה לא טופל בהיבט המחקרי שלו באופן שיטתי עד שנת ה 50 של המאה העשרים. חריג לכלל זה היה תומאס מלתוס, שפרסם בשנת 1798 מאמר בשם: "על עקרון האוכלוסייה". הטענה המרכזית במאמר היא, שהתוצאה הבלתי נמנעת של גידול בשיעור האוכלוסייה, היא הגדלת ההיצע של כוח העבודה וכתוצאה מכך הקטנת גובה השכר.

המחקרים המודרניים הראשונים בתחום זה המהווים בסיס למחקר העכשווי, היו של גארי בקר, של יעקב מינצר ושל סטודנטים שלהם. מחקרים אלה מבוססים על תאוריות של מיקרו-כלכלה ועל שיטות אמפיריות. תרומה חשובה מאוחרת יותר למחקר בתחום זה הייתה של תיאודור ברגסטרום..

הכלכלן סטיבן מילר חישב נוסחה כלכלית (המבוססת, בין היתר, על חישובי עלות אלטרנטיבית ותשואה שולית פוחתת) להערכת עלות השקעה בסוגי העשרה שונים לילדים (בהם בחירת סוג המוסד האקדמי) לעומת התועלת שהילד יפיק.

מדוע גדל הצורך בניהול כלכלת המשפחה?

המודעות הגדלה לנושא של כלכלת המשפחה היא פועל יוצא של שינויים בתחומי הכלכלה והחברה, שהפכו את ניהול כלכלת המשפחה לנושא מורכב ומסובך יותר מאשר בעבר.

להלן מספר גורמים שמגדילים את הסיבוכיות והקושי של ניהול כלכלת משפחות:

• חוסר ידע אל מול מורכבות גדלה העולם הכלכלי בעבר היה משמעותית פחות מורכב זה של היום ובהמשך מצוינות דוגמאות אחדות לכך. כתוצאה מכך בעבר נדרשו ידע והבנה כלכליים ופיננסיים מאד בסיסיים בשביל לנהל את כלכלת המשפחה בצורה אופטימלית. תחום זה, כמו תחומים רבים אחרים, הולך ונעשה יותר ויותר מורכב ולאדם הממוצע יש פחות ופחות זמן ללמוד את הנושא ולהתעמק בו. כתוצאה מכך, אנשים רבים מתקשים לנהל את הכלכלה האישית והמשפחתית שלהם ומגיעים למצב של גירעון קבוע, לחובות הולכים וגדלים ובמקרים מסוימים אף לפשיטת רגל.
• טשטוש הגבולות בין הבית לעבודה

בעבר מרבית האנשים עבדו בשעות מוגדרות ובילו בביתם ועם משפחתם חלק לא מבוטל מהיממה ובעיקר חלק קבוע. כמו כן, בשעות בהן הם היו בבית הם לא עבדו כלל. בשנים האחרונות אצל מספר הולך וגדל של אנשים ההפרדה בין שעות העבודה לשעות המוקדשות לבית הולכת ומיטשטשת, הן בגלל דרישות המעסיקים והן בגלל אמצעים טכנולוגיים כמו המחשב הנייד והטלפון החכם. כתוצאה מכך משתנים הרגלי הצריכה ומשפחות רבות מוצאות את עצמן צורכות יותר. דוגמה מובהקת היא של ילדים או משפחות שאוכלים במסעדה במקום לאכול ארוחות מסודרות בבית.

• הקטנת היציבות התעסוקתית

בעבר מרבית האנשים עבדו במקום עבודה אחד או במקומות עבודה מועטים במשך שנות עבודתם. עבודה במקום עבודה יציב איפשרה להם להעריך באופן ריאלי את גובה השכר ואת דפוסי השינוי בו ולתכנן את הוצאות והכנסות משפחתם בהתאם. בשנים האחרונות מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר, כתוצאה מפיטורין או כתוצאה מתרבות המעודדת החלפת מקומות עבודה על מנת לשפר את השכר. התוצאה של ניידות גבוהה יותר בין מקומות עבודה היא קושי בהערכת הכנסות עתידיות ובתכנון כלכלת המשפחה.

• עלייה בתוחלת החיים

המשמעות הבולטת של עליה בתוחלת החיים הן שינויים הכרחיים במערך החיסכון הפנסיוני, הצריכה לשלם גמלאות לאורך מספר שנים רב יותר. ללא שינויים כאלה עלול להיווצר גרעון אקטוארי וכתוצאה ממנו חוסר יכולת לשלם גמלאות בגובה שהובטח או אפילו חוסר יכולת לשלם גמלאות בכלל.

שינויים כגון: העלאת גיל הפרישה לפנסיה ובמיוחד ניהול כספי הפנסיה ללא התחייבות לתשואה מובטחת, מחייבים משפחות להבין ולדעת יותר על האופן בו מנוהלים כספי החיסכון הפנסיוני שלהם.

גם המעבר ממצב בו היו מספר מצומצם של מכשירים פנסיוניים עיקריים (קרנות פנסיה ופנסיה תקציבית), למצב של ריבוי אפיקי ניהול חיסכון פנסיוני, כגון: ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה מסוגים שונים וקופות גמל וריבוי גופים המנהלים את המכשירים הפנסיוניים, מחייב משפחות ביצוע תהליך מושכל ומורכב של בחירת מסלול פנסיוני נאות.

שינויים מהותיים נוספים בכלכלת המשפחה, הנובעים מעלייה בתוחלת החיים, ומגדילים את מורכבות קבלת ההחלטות הם הצורך לשקול מעבר לדיור מוגן והיערכות כלכלית לאפשרות של מצב סיעודי.

• גלובליזציה

גלובלזיציה יוצרת תלות בין הכלכלה במדינות אחרות והכלכלה בישראל. התלות מגדילה את מורכבות ההתנהלות הכלכלית, משום שהמשפחה הישראלית הופכת לתלויה במדינות אחרות בהיבט של החסכונות שלה (כולל החיסכון הפנסיוני), שחלקם מושקעים במטבעות, במניות ואגרות חוב של חברות במדינות אחרות וחלקם מושקעים בחברות ישראליות, שחלק משמעותי מפעילותן נעשה במדינות אחרות. למשבר הסאבפריים בארצות הברית או למשברים במדינות באירופה יש השלכות על שווי החסכונות של משפחה ישראלית בארץ ובחו"ל.

הגלובלזיציה משפיעה גם על שוק העבודה בארץ. בחלק מהמקרים מופסק ייצור מוצרים בארץ בשל תחרות של חברות במדינות אחרות בהן כוח העבודה זול יותר. התוצאה עלולה להיות פיטורי עובדים.

• גידול במורכבות ובגיוון מכשירים פיננסיים ואפיקי השקעה

בשונה מהעבר, ניתן להשקיע במגוון רחב של שווקים פיננסיים בעולם כחלק מהגלובליזציה (מניות, אגרות חוב, מטבעות וכיוצא בזה). בנוסף לכך ניתן להשקיע גם במטבעות, בסחורות, כגון: זהב, נפט, יהלומים ובפרויקטים.

• התערערות הסמכות ההורית

כתוצאה מהתערערות הסמכות ההורית, אין דמות בתוך המשפחה, הקובעת את דפוסי ההוצאות. לילדים השפעה ניכרת על דפוסי הצריכה וכתוצאה מכך גם על גובה ומהות ההוצאות. התוצאה היא שבני המשפחה הבוגרים מתקשים לשלוט בהוצאות.

• תרבות הצריכה

ערך מורחב – תרבות הצריכה

תרבות הצריכה בעולם המערבי הקפיטליסטי, מאופיינת על ידי צריכה מעבר לצרכים של משפחות. את צריכת היתר דוחפים באמצעות פרסום ומבצעי הנחות. חלק ניכר מהפרסום מכוון ישירות לילדים. תרבות הצריכה מקשה על שליטה בהוצאות המשפחה.

• זמינות אשראי

קיימת מגוון רחב של מוצרי אשראי, המאפשרים רכישות מעבר לסכומים הפיננסיים שברשות משפחות. השימוש בכרטיסי אשראי ובייצוגים וירטואליים אחרים של כסף, מקשה על שליטה בהוצאות המשפחה.

ראו גם

• חינוך פיננסי
• מיקרו-כלכלה
• תמחור פסיכולוגי
• תרבות הצריכה

לקריאה נוספת

• יוסי אש ונחמן לידור, המסגרת איך תשמור על מסגרת האשראי, הוצאת יען, 2006, מסת"ב 965-90638-2-2
• יוסי אש ונחמן לידור, ממינוס לפלוס - חכמת הניהול של כלכלת המשפחה, הוצאת יען, 2005
• גיל אורלי, נוסחת הכסף ממלחמה במינוס לניצחון כלכלי, הוצאת יבולים, 2005, מסת"ב 965-90869-0-3

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כלכלת המשפחה בוויקישיתוף

• ארגון פעמונים, ארגון חברתי ללא כוונת רווח, המדריך ומעניק ייעוץ פיננסי לכל המעוניין, ומספק ידע, כלים והרגלים נכונים בתחומי כלכלת המשפחה
• רמי בסאלי, "היום משפחה מגיעה לחוב של פי 20 מההכנסה - לעומת חוב של פי 4 לפני כעשור", באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26099607כלכלת המשפחה