ברכת שלא עשני אישה
 | |
| תלמוד בבלי | מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד ב' |
|---|---|
| תלמוד ירושלמי | ברכות ט א |
| משנה תורה | הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ז', הלכה ו' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ו, סעיף ד' |
ברכת שלא עשני אישה היא אחת מברכות השחר הנאמרות כל יום לפני תפילת שחרית.
מקור הברכה
במסכת ברכות (דף ס' עמוד ב') הובאה רשימה של ברכות הנאמרות מידי בוקר כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה. ברשימה הובאו "ברכות על פעולות" ולא "ברכות מבחינות".[1]
במסכת מנחות (דף מ"ג עמוד ב') נאמר ”היה רבי מאיר[2] אומר:[א] חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, אלו הן: שעשאני[ב] ישראל,[ג] שלא עשאני אשה... שלא עשאני עבד"”
בתוספתא[4] ובתלמוד הירושלמי[5] הובא דין זה בתוספת נימוק: "שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום... ברוך שלא עשאני אשה – שאין האשה מצווה על המצוות".
הברכות אינן חלק מרצף ברכות השחר,[ד][ה] שוני נוסף ביניהן הוא שברכת הפעולות תלויה בעשיית הפעולה או ראייתה, מה שלא נצרך בברכות המבחינות.[ו] בהתאם לכך זמן ברכתם הוא כל היום ולאו דווקא בשחר.[8]
בנוסח אשכנז הברכות המבחינות מובאות בראש סדר ברכות השחר, ובנוסח עדות המזרח הן מופיעות בסופן.
נוסחאות קדומות בברכה
לשון הברכה בתוספתא ובתלמודים "שלא עשאני אישה", ישנם מספר קטעי גניזה שבהם נוסחאות שונות.[9]
בגניזה שלושת הברכות מופיעות ברצף, הנוסח הוא שבראת אותי במקום שעשני (נוכח), וההנגדה קיימת בתוכן הברכה – איש ולא אישה, זכר ולא נקבה.
סיבת הברכה
האבודרהם מבאר שברכה זו נתקנה מכיוון שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן ומפני שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.[10][11] הסיבות לפטור ממצוות עשה שזמן גרמן רבות: עיסוק בדברים אחרים, או שנשים מצד טבען אינן זקוקות למצוות אלו כדי לעבוד את ה'.[12] חיים נבון הציג כמה פרשנויות מודרניות לפטור זה, וביניהן גישתו של הרב עוזיאל: חיוב נשים במצוות אלו יוביל לעומס כבד עליהן, מכיוון שאף בחברה המודרנית בדרך כלל האישה מטפלת יותר בילדים מגבר.[13]
| ” | ושמעתי שהרבנית המלומדת והחכמה בתו של הגר"י מהמבורג ואשתו של הרב ר"מ מליסקא ואמו של הגה"ק מרופשיץ שאלה לבעלה הרב האם השואב מים מהבור הזה חשוב יותר ממני שמברך שלא עשאני אשה, ופייסה בעלה שכל אדם מברך ביחס לאישתו... | “ |
המהר"ל מפראג ביאר את לשון השלילה שבברכה זו: "כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן ההפך, כי מן מראה השחור יכול לדעת מראה הלבן שהוא הפכו, וכן כל ההפכים מן האחד נקנה הידיעה בהפך שלו". כלומר, ההנגדה לאישה נועדה להסביר את השוני וההבדל". הב"ח הציע שמטרת שלושת הברכות היא להרבות בברכות כדי להגיע למאה ברכות, אם אדם יברך בלשון חיובית הוא לא יוכל לברך את שאר הברכות.[ח][14] לפי יוסף תבורי התנסחות על דרך השלילה הייתה דרך מקובלת להתנסח בה בעבר כדי להמחיש זהות. ניסוח זה לא נשא איתו קונוטציות שליליות כהיום.[15]
הט"ז טוען שברכה חיובית כמו "שעשני גבר" מבטאה שאין צורך בנשים, משא"כ ברכת שלא עשני אישה מניחה שיש צורך בנשים אך האדם שמח בגבריותו.[16]
ברכת שעשני כרצונו
בספר ארבעה טורים[17] כתב שנהגו הנשים לברך "שעשני כרצונו". מקור הברכה הוא ממנהג העולם.[18] רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כותב שבתקופתו לא נהגו לברך את ברכה זו.[19] אין חיוב הלכתי לברך את ברכה זו.[20]
הפוסקים נחלקו האם ניתן לברך ברכה זו בצורה מלאה – באזכור שם ה'. פוסקים רבים כתבו שאין לברך בזו בשם ומלכות כיוון שזוהי ברכה מאוחרת ולא נזכרה בתלמוד.[21]
על הרוב, מנהג עדות המזרח לברך בלי שם ומלכות ומנהג אשכנז לברך בשם המלכות.[21]
הטור מציע שברכה זו היא מעין "צידוק דין" שהנהיגו הנשים, פרשנים אחרים מסבירים ש"רצונו" מתייחס לרצון מוקדם של ה' ללא ייעוץ של מלאכים ולפיכך גבוה יותר,[22] או לרצון טהור וראשוני יותר.[23][24] הט"ז הניח בפשטות: ש"יש מעלה בבריאת האשה ע"כ חייבת היא לברך על מעלה שלה".[16]
| ” | "אוי לו למי שבניו זכרים, הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים... ואחר שכך למדתי מפי השמועה, שמברכין על הטובה ועל הרעה, אברך בקול נמוך, בשפה חלושה: ברוך אתה השם שלא עשני אשה... | “ |
– קלונימוס בן קלונימוס, אבן בחן, עמ' 17-20 | ||
בספר לקט יושר מובאת עדות יחידה על אימו של רבי ישראל איסרלן שהייתה מברכת שלא עשני בהמה.[25] ברכה זו לא מתועדת במקורות נוספים כאמורה על ידי נשים.[ט]
ברכה מחודשת נוספת היא "ברוך שהפכני לאיש", כך לפי רבי יוסף פלאג'י מברך אדם שנהפך מינו מנקבה לזכר (באופן טבעי).[27]
בעת החדשה
עם עליית מעמד האישה בעת החדשה יש שראו בברכה זו ביטוי לעליונות גברית, מה שגרם לפרשנים בולטים להדגיש שסיבת הברכה שונה. בחוגים מודרניים יותר הוצע לשנות את נוסח הברכה.
פרשנים רבים הראו שברכה זו אינה מבטאה עליונות אלא שונות, חלקם אף הוסיפו שמעמד האישה ביהדות גבוה יותר ובהתאם לכך הסבירו את הברכה.
הראי"ה קוק בספרו עולת ראיה טוען, שבריאת האישה קרובה יותר מלכתחילה לרצון ה'. לדבריו, האישה מייצגת את השלמות והטוב הקיים שאינו דורש שינוי, ואילו האיש מבטא את תחום החסר והתיקון. משום שעיקר עבודת האדם היא התיקון, תפקידו של האיש מרכזי יותר, אך הבסיס ליכולתו לעבוד היא השלמות הקיימת שמיוצגת באישה.[28]
האבודרהם נימק את הברכה מפני שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, רבים כתבו שנשים פטורות ממצוות אלו מכיוון שהם אינן נצרכות להם. או מצד טבען וסגנונן או מצד שורשן הרוחני. למרות כן, גבר מברך ומודה שניתנה לו אפשרות לבצע פעולות רבות המקרבות אותו אל ה'.
רש"ר הירש כותב על כל הקטגוריה "שלא עשני" כך: הברכות הללו אינן ברכות הודיה שד' לא עשנו גוי, עבד ואשה. הברכה מעוררת אותנו לבחון תפקידנו, שד' הטיל עלינו בזה שעשנו איש יהודי משוחרר, ושנבטיח הבטחה חגיגית, שנעשה כדי לצאת חובת תפקידנו. אתה, גבר יהודי בן חורין, האם עשית את המוטל עליך? במה שונה אתה מהגוי? מהעבד? מהאישה? האם העובדה שאתה מחויב ביותר מצוות אכן גרמה לך לקיימן?[29]
שינויי נוסח
רבי אברהם פריצול, בשנים 1471 ו-1480 כתב שני סידורים לנשים ובהם מופיע הנוסח "שעשיתני אישה ולא איש".[30] פריצול לא נימק את יצירת ברכה זו, לא כהנגדה לטור ולא כעניין פמיניסטי.
שינוי ניסוח של ברכה לא אפשרי מבחינה הלכתית ואף הוגה שנע על הקשת בין חרדי לאורתודוקסיה מודרנית דרך הציונות הדתית לסוגֵיה לא הציע אפשרות כזו[31]. אולם בקשת הרבנים הרפורמים ובחוגים שונים היו שהציעו לשנות בנוסח הברכה ביניהם נמנים חגי בן ארצי[32], שלמה ריסקין[33], דוד איינהורן[34], מרדכי קפלן[35]. הברכה לא קיימת בנוסח הקראי מכיוון שהם מברכים נוסח כללי "הבוראי בצלם אנוש".
בהלכה
האחרונים נחלקו אם בירך ברכת שלא עשני אישה לפני ברכת שלא עשני עבד ושלא עשני גוי, האם יכול לחזור ולברך אותם, שהרי בכלל מאתים מנה, וכיוון שאמר שלא עשני אישה ודאי מודה גם שהוא יהודי ולא עבד או גוי. עוד כתבו האחרונים שאנדרוגינוס וטומטום לא יברכו ברכה זו בגלל הספק[36].
לקריאה נוספת
- לורי נוביק, שלא עשני אישה, שעשני כרצונו, באתר ישיבת הר עציון במסגרת "דרכיה"
- דליה מרקס, בעת אישן ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות תש"ע, עמ' 137, 224, 287
- יעקב אלטמן, ברוך שעשני כרצונו (על המין הנשי והמין האנושי), צהר, כ"ה, אביב תשס"ו, עמ' 129–139
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ↑ רבי מאיר היה נשוי לתנאית ברוריה, יש שעסקו בהקשריה לברכה, ראו: עידו פכטר, ברכה שלא עשני אשה, באתר שבתון - השבועון לציבור הדתי, 11 באוגוסט 2020; הרב יצחק גינזבורג, מבחר שיעורי התבוננות, כרך כג, כפר חב"ד תשע"ח, עמ' 159; הרב משה לייטר, זוטו של ים, בילגוריה תרצ"ב, עמ' 358
- ↑ בנוסחים ישראליים מן הגניזה הנוסח הוא "שמתני" במקום עשאני[3]
- ↑ ראו בדק"ס שגירסה זו היא צנזורה, במקור גם ברכה זו נאמרת בדרך שלילה
- ↑ רבי יוסף חיים מבגדאד נימק את הצירוף בכך שהלילה הוא גורם לנשים להיות פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן מה שמביא לברכה זו[6]
- ↑ בספרות הקבלית נטען על שאר הברכות שהנשמה עולה לשמיים בלילה ועלולה להתחבר עם נשמת גוי / עבד ועל כן מברכים ברכות אלו בבוקר[6]
- ↑ חריגה היא שיטת רבי אברהם בן הרמב"ם שסובר שגם ברכות אלו תלויות בראייה, הוא כותב שכן דעת רב עמרם גאון[7]
- ↑ ראו דברים דומים בפי ריינא אשת הנצי"ב: רבי ברוך הלוי אפשטיין, מקור ברוך, חלק ב, וילנא תרפ"ח, עמ' תתקפא
- ↑ שכן לשון חיובית "שעשני ישראל" תכלול גם שלא עשני עבד ושלא עשני גוי.
- ↑ בטקסטים מן הגניזה הברכה כתובה כנאמרת על ידי גברים[26]
הערות שוליים
- ↑ דליה מרקס, "ברכות השחר בגניזת קהיר", גנזי קדם, ג (תשס"ז), עמ' 115
- ↑ בתוספתא זו דעת רבי יהודה
- ↑ ראו: דליה מרקס, "ברכות השחר בגניזת קהיר", גנזי קדם, ג (תשס"ז), עמ' 117
- ↑ ברכות ו יח
- ↑ ברכות ט א
- ^ 6.0 6.1 בן יהוידע, מנחות מג:
- ↑ שאלות ותשובות הראב"ם, מהדורת פריימן, ירושלים תרצ"ז, תשובה פג.
- ↑ רבי ישראל מאיר הכהן, משנה ברורה, חלק א, סימן עא אות ד
- ↑ ראו: נפתלי וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב א, ירושלים תשנ"ח, עמ' 216-214
- ↑ רבי דוד אבודרהם, תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי
- ↑ להרחבה בביאור זה ראו: הרב יהודה הרצל הנקין, בני בנים, חלק א תשובה ד
- ↑ רש"ר הירש על התורה, ויקרא כג מג
- ↑ חיים נבון, גשר בנות יעקב, ידיעות ספרים, 2011, פרק ב, התפרסם גם בתוך: הרב חיים נבון: הסיבות להבדלים בהלכה בין הגבר, באתר רציו, 1 באוקטובר 2018
- ↑ רבי יואל סירקיש, בית חדש, טור או"ח, סימן מו
- ↑ יוסף תבורי, ברכות הזהות ומעמדן המשתנה של נשים ושל האורתודוקסיה." Kenishta 1 (2001): 107-138.
- ^ 16.0 16.1 רבי דוד הלוי סגל, ט"ז, אורח חיים סימן מו
- ↑ אורח חיים סימן מו
- ↑ הרב מאיר ערבה, מאיר עוז, או"ח סימן מו, סעיף ד, אות כ
- ↑ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים סימן מו
- ↑ עידו פכטר, ברכה שלא עשני אשה, באתר שבתון - השבועון לציבור הדתי, 11 באוגוסט 2020, דבריו התפרסמו גם כאן
- ^ 21.0 21.1 הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חלק ג, ירושלים תשפ"א, עמ' שנ
- ↑ רבי יעקב משולם אורנשטיין, ישועות יעקב, או"ח מו ה
- ↑ הרב שלמה אבינר (עורך), שיחות הרב צבי יהודה קוק, בראשית, בית־אל תשנ"ח, עמ' 77
- ↑ רבי פנחס הורוביץ, הפלאה, מסכת כתובות ח.
- ↑ רבי יוסף יוזל אוסטרייכר, לקט יושר, הלכות הנהגת הבוקר, עמ' ז עניין ב
- ↑ דליה מרקס, "עיונים במשמעותן של ברכות השחר מגניזת קהיר – מאמר המשך", גנזי קדם, ד, (תשס"ח), עמ' 23
- ↑ רבי יוסף פלאג'י, יוסף את אחיו, מערכת ג אות ה
- ↑ הראי"ה קוק, עולת ראיה, א, ירושלים תשמ"ג, עמ' עא, מוסבר על פי מאמרו של הרב עזריה אריאל כאן באתר ישיבה
- ↑ רש"ר הירש, סידור תפילת ישראל, מוסד הרב קוק תשנ"ב, עמ' יא
- ↑ חן מלול, ההוגה שהעז להחליף את ברכת השחר "שלא עשני אישה", "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 26 במרץ 2017
- ↑ הרב יובל שרלו תשובה באתר צהר
- ↑ חגי בן ארצי, ברכת "שלא עשני אשה", האם יש אלטרנטיבה?, אקדמות, גיליון ד', שבט תשנ"ח, עמ' 129
- ↑ הרב שלמה ריסקין, "ברכת 'שלא עשני אשה', אפשרויות לשינוי", בתוך: מ' מרגלית (עורכת), להיות אשה יהודיה, ירושלים 2001, עמ' 149
- ↑ מיכאל מאיר, ועידות הרבנים בגרמניה בשנים 1846-1844, תרגום: צ' יעקבסון, ירושלים תשמ"ו, עמ' 65-64
- ↑ דליה מרקס, בעת אישן ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות תש"ע, עמ' 169
- ↑ משנ"ב, אורח חיים, סימן מ"ו ס"ק ט"ז - י"ח.
