בלומף
 בלומף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | בלומף |
| מינים | |
|
3 | |
| שם מדעי | |
 Barbastella
| |
הבלומף (שם מדעי: Barbastella) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הנשפוניים ובו 3 מינים שחיים באירופה, אסיה וצפון אפריקה. הסוג הוקם בשנת 1821 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי ושמו המדעי (״זקן-כוכב״) מתייחס לגידול הבשרני דמוי הכוכב שמופיע על שפתו העליונה. הבלומף קרוב מבחינה פילוגנטית לאוזנן, האודנן והאוזנן האמריקני, אך מבחינה חיצונית מזכיר דווקא מינים ממשפחת אשפיים.
תיאור ואנטומיה
הבלומף מתאפיין בגוף גוצי שמנמן, כנפיים בינוניות רחבות וראש גדול, קצר ומעוגל. חרטומו קצר, קטום ונפוח, לועו קטן ועיניו קטנות ובולטות. הבלומף ידוע בצורה הייחודית של אפו הגדול: נחיריו המחורצים נפתחים כלפי מעלה והחוצה וממוקמים בשולי זוג בלוטות נפוחות; בנוסף, בסמוך לנחיריים יש גידול בשרני חזיתי דמוי כרית או כוכב שתלוי במקצת על הלוע. המבנה המוזר של האף גורם לדמיון בין הבלומף לבין אשף המסטיף.
הסוג גם ידוע במורפולוגיה היוצאת דופן של אוזניו שדומה לטרפז: הן קצרות, מקושתות ורחבות מאוד, מתחברות במרכז הפנים ונוטות קדימה; שולי האפרכסת הגדולים והמקומטים מקיפים את מרבית הפנים, עד שנראה כאילו העיניים ממוקמות בתוך האוזן. הצפירים גדולים וארוכים ביחס לאוזן. זנבו הדקיק של הבלומף ארוך כמעט כמו הגוף, ועטוף בכנף הזנב הארוכה והמשולשת. אורך הראש והגוף של מיני הבלומף 43–63 מ״מ, אורך הזרוע 35–46 מ״מ, אורך האוזן 12–19 מ״מ ואורך הזנב 40–55 מ״מ; משקלם נע בין 5 ל-18 גרם. הנקבה גדולה במידה ניכרת מן הזכר.
הפרווה של הבלומף ארוכה, שעירה ועבה עם מרקם רך, ומותאמת לטמפרטורות קרות. צבעה הכללי כהה במיוחד, ונע בין בין חום-אפרורי כהה לאפור כהה, אפור-שחור או שחור מבריק (בפרט באזור הכתף, העורף והמצח). חלק מהשערות צבועות בקצה באפור חיוור שמעניק לפרווה ברק כסוף או מראה של שכבת כפור דקה. הצד התחתון חיוור בדרך כלל, ונע בין אפור עמום לאפרפר, לבנבן או צהבהב. הפנים, הכנפיים והאוזניים שחורות. הלוע ורוד, והזרועות והרגליים בצבע בורדו.
תפוצה וביולוגיה
מיני הבלומף חיים באזור הפליארקטי המשתרע על אירואסיה וצפון אפריקה; טווח התפוצה של הסוג משתרע על מרבית מדינות אירופה (כולל האיים הבריטים, האיים הבלאריים, קורסיקה, סרדיניה וסיציליה), מספר אזורים בצפון ומזרח אפריקה (בעיקר מרוקו, אריתריאה והאיים הקנריים), אזור אנטוליה, הלבנט (כולל ישראל), חלקים מחצי האי ערב וחצי האי סיני, אזור הקווקז, מרכז אסיה (מאיראן עד מזרח סין העממית), וכן בטאיוואן ויפן. בית הגידול של המינים מורכב מחורש ים-תיכוני, יער ירוק-עד, יער נשיר, יער גשם ממוזג ויער עננים.
הבלומאפים פעילים בלילה וחיים רוב הזמן בבדידות או בקבוצות קטנות (30-5 פרטים לכל היותר). הם מבלים את שעות היום בשינה בסדקים שבסלעים או קליפות עצים, ובמבנים נטושים. יש להם שטח פעילות קבוע, בתוכו הם מחליפים לעיתים קרובות את אתר הלינה. במהלך החורף, הם עשויים לנדוד דרומה לאזורים חמים או להיכנס לתרדמת חורף קצרה יחסית. הבלומף עמיד מאוד בפני קור, ועוזב את אתרי הלינה הקבועים שלו רק בשיא החורף. בתקופה זאת, הוא עובר ללון במקומות מסתור תת-קרקעיים דוגמת מערות, מכרות, מרתפים ובונקרים. הבלומף ניזון מחרקים, ועשים מהווים את החלק העיקרי בתזונתו; הוא צורך גם כמויות ניכרות של חיפושיות, זבובים ויתושים. הבלומף מאתר את טרפו באמצעות איכון-הד, ומפיק פולסים בתדרים שונים מהפה או מהאף כדי לאתר את טרפו. ההתבססות על עשים כפריט טרף מרכזי, מאלצת את הבלומף להשתמש בתדרים נמוכים כדי להימנע מחשיפה מוקדמת על ידי מיני עשים שמסוגלים לשמוע את הפולסים שלהם.
הזכרים והנקבות חיים בנפרד לאורך השנה, מלבד בעונת הרבייה שמתרחשת בסוף הקיץ עד הכניסה לתרדמת בתחילת החורף. הנקבה ממליטה גור או תאומים לאחר היריון של מספר חודשים, והם נגמלים לאחר 6 שבועות. הגורים מגיעים לבגרות בגיל שנה עד שנתיים. תוחלת החיים של הסוג עד 22 שנים.
מינים
בסוג זה 3 מינים:
- בלומף שחור (Barbastella leucomelas)
- בלומף מערבי (Barbastella barbastellus)
- בלומף בייג'ינג (Barbastella beijingensis)
בטקסונומיות מסוימות, הסוג מפוצל ל-6 מינים.
קישורים חיצוניים
31910308בלומף