ביתוניא
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| ראש העיר | ערפאת ח'לאף |
| שטח | 26.2 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 26,604 (2017) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ביתוניא | |
בֵּיתּוּנְיָא[1] (בערבית: بيتونيا) היא עיירה פלסטינית בנפת רמאללה ואל בירה שבשומרון. ביתוניא היא היישוב השלישי בגודלו בנפת רמאללה אל-בירה, ושוכנת 15 ק"מ צפונית לירושלים ו-3 ק"מ דרום-מערבית לרמאללה. העיירה צופה על כביש 443 וצומת גבעת זאב כאשר גדר ההפרדה עוברת מדרום לה. נכון לשנת 2017 חיו בעיירה 26,604 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.
היסטוריה
ביתוניא שוכנת על תל של יישוב קדום שהיה מיושב בתקופה הרומית, בתקופה הביזנטית ובימי הביניים. חוקרים רבים מזהים את המקום עם בית און הנזכרת במקרא ואחרים מזהים את המקום עם בית אומן (או ביתי אוּמָן[1]) הנזכרת בתעודה הצלבנית. יש המזהים אותו עם בֵּי תאומים, עיר בצורה מתקופת המרד הגדול[1]. במרכז העיירה, בגרעין העתיק, מצוי מבנה גדול, כנראה מימי הביניים, הנקרא "באב אל-בלאד" (שער העיר).
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[2]
באמצע המאה ה-19 נקרא המקום בית אוניה ותואר במדריך תיירים משנת 1858 ככפר צפוף של בתים עתיקים ורעועים המוקף עצי זית[3].
במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה ביתוניא עמדה קדמית של הטורקים בהגנה על רמאללה ואל-בירה. ב-22 בנובמבר 1917 עשו הבריטים מאמץ לכבוש את ביתוניא. אולם הם נסוגו לבית עור אל-פוקא לאחר שהתברר שבביתוניא כח של כ-3,000 חיילים טורקים העדיפים עליהם בחימושם, מכיוון שהבריטים לא יכלו להביא אתם תותחים בהיעדר דרכים ראויות להעברת התותחים[4]. ביתוניא נכבשה על ידי הבריטים ביחד עם אל בירה חודש אחר כך, לקראת סוף דצמבר[5].
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 277 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1213 תושבים, כולם מוסלמים[6].
לאחר מלחמת העצמאות שהו חיילים ירדנים זמן מה בבית הספר בביתוניא וילדי ביתוניא נאלצו ללמוד ברמאללה[7].
במהלך האינתיפאדה הראשונה הוקם בצמוד לביתוניא בית הסוהר עופר המכונה על ידי הפלסטינים כלא ביתוניא[8].
לאחר הסכמי אוסלו
ב-13 בפברואר 1994 נרצח בביתוניא איש השב"כ נעם כהן שהיה בדרכו לפגוש מודיע[9].
ג'יבריל רג'וב הקים בביתוניא את המפקדה שלו, שהייתה המשוכללת במפקדות הרשות הפלסטינית. במהלך מבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לביתוניא וצרו על מפקדתו של רג'וב, שבה הוחזקו במעצר מבוקשים על פעילות טרור. לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי רג'וב הם נכנעו וכוחות צה"ל נכנסו למתחם ועצרו את המבוקשים. המתחם עצמו נהרס ברובו[10]. חיל החימוש ציין את החיפוש אחרי אנשים, מסמכים ואמצעי לחימה בתוך המתחם כאתגר מיוחד במבצע חומת מגן[11]. גם לאחר מבצע חומת מגן התקיימו בביתוניא מבצעי מעצר של מבוקשים. ב-9 בספטמבר 2002 כיתרו חיילי צה"ל תחנת מודיעין פלסטינית כדי לעצור את ריאד נאיף חסין עליאן, ראש התנזים בג'ילזון ולאחר שניסה להימלט ירו בו והרגוהו[12].
במהלך האינתיפאדה השנייה שימשה ביתוניא מספר פעמים כמקום מחבוא להסתרת חטופים ישראלים. נהג המונית אליהו גוראל שוחרר בפעולה משותפת של סיירת מטכ"ל היחידה המיוחדת למלחמה בטרור (ימ"מ) ויחידת המסתערבים "דובדבן" ממבנה נטוש בביתוניא לאחר שהימ"מ פצע ועצר חבר מהחולייה החוטפת ולאחר ארבעה ימים של חטיפה[13]. גופתו של ששון נוריאל שנרצח בידי פלסטינים נמצאה באזור התעשייה ביתוניא[14]. גם חוטפיו של אליהו אשרי עברו איתו דרך ביתוניא[15].
ב-1 באוקטובר 2025 לוחמי מג"ב וכוחות צה"ל איתרו והשמידו 15 רקטות שהיו בשלבי ייצור בכפר ביתוניא[16]
עוקף ביתוניא
כביש הגישה המקורי מגוש טלמונים לירושלים עובר דרך הכפרים דיר אבזיע, עין עריכ, וביתוניא ומשם לגבעת זאב ולירושלים. בשנת 1996, במסגרת הסכמי אוסלו, הועברה ביתוניא לשליטת הרשות הפלסטינית. בעקבות כך, נסללה דרך העוקפת את ביתוניא, אשר מהווה חלק מכביש 450 שמתחבר לכביש 443. בשנת 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה, והכביש נסגר לתנועת ישראלים. כתוצאה מכך, זמן הנסיעה התארך משמעותית (בכשעה וחצי הלוך וחזור) עקב נסיעה בדרכים חלופיות[17]. סגירת הכביש פגעה במרקם חייהם של תושבי גוש טלמונים. התושבים אף עתרו לבג"ץ, שהורה לנציגי העותרים להציע חלופות ולצה"ל לבחון אותן[18][19][20]. קיימת תוכנית לסלילת כביש מגוש דולב טלמונים לכיוון כביש 443.
בעקבות הקמת חוות "בית קרניים", בשנת 2025, בשטח שבין גוש טלמונים לכביש 443 נבלמה רצף ההתיישבות הפלסטינית באזור, וחודשה תנועת ישראלים בציר שנחסם לפני כ-25 שנה בכדי להגיע לירושלים ובחזרה[21].
מחסום ביתוניא
בכניסה לביתוניא ממערב בצמוד לבסיס מחנה עופר נמצא מחסום של צה״ל המווסת מעבר מאזור רמאללה וביתוניא לכיוון כביש 443, וכביש 436 לכיוון ירושלים. המחסום הוא אחד מששת המחסומים המשמשים להעברת סחורות בין ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית,[22] ומשמש להעברת אנשים וכלי רכב רק במקרים מיוחדים. המחסום גם משמש כנקודת שחרור אסירים מהכלא הישראלי לרשות הפלסטינית[23]. המחסום ממוקם בנקודה הנשלטת על ידי בתי ביתוניא, ובעבר היה יעד מועדף לפיגועים מצד גורמי טרור לפני סגירת המעבר במחסום ביתוניא ליציאת רכבים ואזרחים מכיוון ביתוניא. כעת המחסום מיועד להעברת סחורות בין ישראל לרשות הפלסטינית, ובמקרים חריגים לרכבים שיוצאים מכיוון ביתוניא, לאחר בידוק במחסום.[24].
ב-15 במאי 2014 התקיימו סמוך למחסום הפגנות יום הנכבה בהן נורו למוות שני צעירים פלסטינים. ביוני 2017 הורשע שוטר מג"ב, בן דרי, במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מותו ברשלנות של נדים נווארה, אחד משני הצעירים[25][26][27].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ביתוניא- אתר עיריית ביתוניא
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ↑ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
- ↑ A handbook for travellers in Syria and Palestine, John Murray, London, 1858, pages 221-222
- ↑ W. T. Massey, How Jerusalem Was Won, 1919, pages 135-136
- ↑ A. F. Pollard, A Short History of the Great War, 1920, page 309
- ↑ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ↑ Ray Hanania, Arabs of Chicagoland, Arcadia Publishing, 2005, page 44
- ↑ Punishing a nation, Law in the Service of Man (Organization), South End Press, 1990, pages 213, 217 and 235
- ↑ בגידת מקור במפעילו, אתר בגידה
- ↑ דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
- ↑ חימוש פיקוד העורף - מערך מקצועי, עם ברק בעיניים
- ↑ שי ניצן, הודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה, בג"ץ 9594/03, סעיף 66
- ↑ עמוס הראל, אליהו גוראל לאחר החילוץ: עברו עלי ארבעה ימים קשים, באתר וואלה, 16 ביולי 2003
- ↑ ביתוניא, אתר משרד ראש הממשלה
- ↑ עמוס הראל, יהונתן ליס, צה"ל: אליהו אשרי נרצח כשעה אחרי שנחטף, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- ↑ חיים גולדיטש, צה"ל איתר והשמיד 15 רקטות בשלבי ייצור בכפר ביתוניא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באוקטובר 2025
- ↑ "ארץ בנימין", מועצה אזורית מטה בנימין
- ↑ בג"ץ 6379/07, 16.10.07
- ↑ עוזי ברוך, ניצחון לתושבי מערב בנימין בבג"צ, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2007
- ↑ בג"ץ 6379/07 ועד היישוב דולב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ניתן ב־20 באוגוסט 2009
- ↑ אחרי 25 שנים: חודש מעבר ישראלים בעוקף בבנימין, צה"ל בולם
- ↑ צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח - 1988, 9 באוגוסט 2005
- ↑ עמירה הס, יהונתן ליס, עבאס: השמחה לא תהיה שלמה כל עוד לא ישוחררו כל האסירים הפלסטינים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2007
עמית כהן, חמאס: ישראל שחררה אסירים במסגרת עסקה, באתר nrg, 22 באוקטובר 2009 - ↑ בג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה, ראש מועצת הכפר בית סירא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־29 בדצמבר 2009, פסקה 38.
- ↑ אור הלר, תיעוד: הירי שהרג את שני הנערים הפלסטינים בשבוע שעבר, באתר של "רשת 13", 20 במאי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ שבתי בנדט, השוטר שירה בנער הפלסטיני בביתוניא הואשם בהריגה, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2014
- ↑
עמירה הס, המומת פלסטיני. המורשע יהודי. הכדור? מקרי, באתר הארץ, 21 ביוני 2017
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | 
|
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'רבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאלכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
ביתוניא42469071Q528941