אשוח ענק

אשוח ענק
אשוח ענק בארבורטום ברוגוב בפולין
מיון מדעי
מערכה:	מחטנאים
תחום תפוצה
ירוק - A. grandis ssp. grandis כחול - A. grandis ssp. idahoensis

אשוח ענק (שם מדעי: Abies grandis; באנגלית: Grand fir או Giant fir) הוא מין אשוח, השייך למשפחת האורניים שתחום התפוצה הטבעי שלו באזור הפסיפיק נורת' וסט ובצפון קליפורניה בצפון-מערב אמריקה הצפונית, מגובה פני הים ועד לגובה של 1,800 מטרים. העץ הוא נציג עיקרי של האזור האקולוגי של יער מעורב אשוח דאגלס ואשוח ענק (Grand Fir/Douglas Fir Ecoregion) ברכס קסקייד.

העץ בדרך כלל גדל לגובה 40–70 מטרים, והוא עשוי להיות מין האשוח הגבוה בעולם. ישנם שני זנים, "אשוח הענק החופי" הגבוה יותר, שנמצא ממערב לרכס הקסקייד, וה"אשוח הענק הפנימי" הנמוך יותר שנמצא ממזרח לרכס הקסקייד. העץ תואר לראשונה בשנת 1831 על ידי הבוטנאי הסקוטי דייוויד דאגלס.

העץ הוא קרוב משפחה של אשוח לבן. לקליפת הגזע סגולות רפואיות היסטוריות, והוא פופולרי בארצות הברית כעץ חג המולד. העצה שלו רכה, והוא משמש לייצור נייר, כמו גם לבניית שלד של בתים וריצוף, בשל עמידותו בפני התפצלות והתבקעות.

תיאור

נוף

אשוח ענק הוא עץ מחטני ירוק עד גבוה. גובהו עד 85 מטרים, וקוטר בגובה חזה של 1.55 עד 2.5 מטרים. נוף העץ חרוטי סימטרי ונשאר כך גם בעצים עתיקים. העצים חיים עד 300 שנים.

מערכת השורשים

מערכת שורשי האשוח הענק היא שלב ביניים בהתפתחות השורשים בקרב מיני העצים הקשורים לו. השורשים השיפודיים אינם גדלים במהירות ולעומק כמו מיני עצים קשורים הגדלים על קרקע יבשה כמו אורן הזפת, אשוח דאגלס ואורן מפותל, אך הם צומחים מהר ועמוק יותר ממינים קשורים הגדלים על קרקע לחה כמו צוגה מערבית, ארז אדום מערבי ואשוחית אנגלמן. באור שמש מלא חודרים שורשי שתילים לתוך הקרקע במהירות מספיקה כדי לשרוד תנאי בצורת. האשוח הענק מסוגל לייצר שורשים גם בתנאים מוצלים, מה שמאפשר לו לשרוד בתת-היער. מערכת השורשים הסתגלנית תורמת לגידול האשוח הענק במגוון רחב של אתרים ותנאי אקלים. שורש שיפודי עמוק יחסית מאפשר לאשוח הענק לשרוד ולצמוח היטב על קרקעות יבשות למדי ורכסים חשופים. באתרים לחים מוחלף השורש השיפודי ברוב המקרים בשורשים רוחביים רדודים יותר.

גזע וענפים

קליפת הגזע בעצים צעירים דקה (0.9 סנטימטרים בקוטר גזע של 20 סנטימטרים) ועבה יחסית בעצים בוגרים (1.7 סנטימטרים בקוטר גזע של 40 סנטימטרים) וגונה אפור-חום עם בועיות שרף והיא נשארת חלקה למשך זמן רב גם בגובה של 30 מטרים. גון הקליפה בעצים עתיקים בשליש התחתון של הגזע הוא אפור עמום, עד אפור-סגול ונסדקת לחתיכות קטנות, כשלעיתים קרובות נחשפת שכבת הפרידרם האדמדמה בחריצים הגובלים ברכסים שטוחים נוקשים.

הענפים המרכזיים צומחים כשהם נוטים כלפי מטה. הענפים הקטנים גדלים בדרך כל נגדיים, גונם חום בהיר והם מכוסים בפלומה.

ניצנים ועלווה

מבט מלמטה (ימין) ומלמעלה (שמאל) על העלווה

הניצנים המכוסים בשרף הם כדוריים קטנים מאוד בגודל 2 מילימטרים בגוונים של סגול, ירוק או חום כשהם נחבאים מתחת לעלים. קצה הניצנים מעוגל, והקשקשים של הניצנים קצרים ורחבים בעלי צורה משולשת מעט מכוסים בפלומה.

העלים הם דמויי מחטים גמישות שטוחות באורך בין 2 ל-6 סנטימטרים, ברוחב בין 1.5 ל-2.5 מילימטרים, ובעובי של 0.5 מילימטרים, כשהעלים במרכז הענף ארוכים יותר מאשר בקצותיו. גונם ירוק מבריק בצד העליון ולבן ירקרק בצד התחתון שבו יש בין 10 ל-14 פסי פיוניות רחבים בגוון לבן. לכן ממבט מלמטה הם נראים כסופים מה שהעניק לעץ את אחד מכינוייו באנגלית Silver fir ("אשוח הכסף"). קצה המחט מפוצל (לעיתים רחוקות מעוגל), תעלות שרף עוברות קרוב לקצה ושכבת האפידרמיס בחלק התחתון. לעלים כתושים יש ריח עז המזכיר תפוז. הם מסודרים בצורת סליל על הענף, אבל בסיס העלים מפותל בצורה כזו שנראה כאילו המחטים מסודרות בשתי שורות מקבילות פחות או יותר משני צדי הענף, כשבצמרת העלים מסודרים בשורה אחת סלילית. העלים נושרים בממוצע שבע שנים לאחר צמיחתם.

אצטרובלים וזרעים

אצטרובלים

אשוח ענק הוא צמח חד ביתי. העץ מתחיל לייצר זרעים בגיל 20 עד 50 שנים. האצטרובלים הזכריים והנקביים מפוזרים במקבצים על ענפים שצמחו בעונה הקודמת בחלקים שונים של אותו עץ. הפרחים הזכריים נושאי אבקה בלבד, ביצתיים או גליליים ותלויים בחלק התחתון של הענף, מתחת לפרחים הנקביים, וגונם אדום-כחלחל, סגול, כתום, צהוב או ירוק. צורתם של האצטרובלים הנקביים גלילית, וגונם משתנה מירוק בהיר לכחול כהה או סגול כהה בתקופת הפריחה לחום-אדמדם כשהם מבשילים. אורכם בעת ההבשלה בין 5 ל-12 סנטימטרים וקוטרם בין 3 ל-3.5 סנטימטרים, והם מלאי שרף. האצטרובלים מכוסים בקשקשים מרובעים מכוסי פלומה צפופה באורך וברוחב שבין 2 ל-2.5 סנטימטרים.

עונת ההאבקה נמשכת כתלות באזור ובטמפרטורות בין שלהי מרץ לאמצע מאי במקומות הנמוכים ואמצע יוני במקומות הגבוהים שבפנים היבשת. האצטרובלים הנקביים מבשילים מאוגוסט עד ספטמבר והזרעים מפוזרים חודש אחר-כך.

האצטרובל כולל בממוצע מעל ל-200 זרעים. הזרעים חומים באורך 6 עד 7 מילימטר וברוחב 3 עד 4 מילימטרים. לזרע צמודה כנף רחבה יחסית בגוון חום-סגלגל שגודלה פעם וחצי מגודל הזרע. בקילוגרם של זרעים יש בין 23,200 ל-63,100 זרעים. הם מתפזרים ברוח או על ידי מכרסמים בסתיו ויכולים להגיע למרחק ממוצע שבין 45 ל-60 מטרים ועד 120 מטרים מהעץ. הנביטה של הזרעים מתחילה באביב ותלויה בלחות של הקרקע ובמידת הפגיעות לחרקים.

לנבטים יש בין חמישה לשישה פסיגים.

תת-מינים כלאיים ותפוצה

יער ראשוני של אשוח ענק באורגון

האשוח הענק תואר לראשונה על ידי מגלה הארצות והבוטנאי הסקוטי דייוויד דאגלס, שב-1831 אסף דוגמיות של העץ לאורך הנהר קולומביה באזור הפסיפיק נורת' וסט.

ישנם שני זנים, שראוי יותר להתייחס אליהם יותר בסיווג של תת-מינים, אם כי טרם פורסמו רשמית ככאלה:

• Abies grandis var. grandis – באנגלית Coast grand fir (אשוח ענק חופי). תחום התפוצה שלו ביערות השפלה החופיים, בגובה פני הים עד לגובה 900 מטרים, מהאי ונקובר וחוף קולומביה הבריטית בקנדה בצפון, דרומה עד מחוז סונומה בארצות הברית. עץ גדול הגדל במהירות רבה עד לגובה 70 מטרים. העלווה שטוחה מאוד על כל הנצרים. האצטרובלים מעט צרים יותר (לרוב ברוחב פחות מ-4 סנטימטרים), עם קשקשים דקים יותר וגמישים למדי. סובל טמפרטורות שיורדות לכ-25°C- עד 30°C-. באתרים טובים עשויה הצמיחה לעלות על 1.5 מטרים לשנה כאשר העץ צעיר.
• Abies grandis var. idahoensis – באנגלית Interior grand fir (אשוח ענק פנימי). יערות בפנים היבשת, בגובה (600–) 900–1800 מטרים מעל פני הים, על המדרון המזרחי של רכס קסקייד במדינות וושינגטון וצפון אורגון ובאזור הרי הרוקי מדרום-מזרח קולומביה הבריטית דרומה למרכז איידהו, צפון-מזרח אורגון ומערב מונטנה. זהו עץ נמוך יותר שגדל לאט לגובה 40–45 מטרים. העלווה לא שטוחה על כל הנצרים, העלים מתרוממים לעיתים קרובות מעל לנצר, במיוחד על נצרים בצמרת. האצטרובלים מעט יותר עבים (לרוב מעל רוחב של 4 סנטימטרים), עם קשקשים עבים מעט יותר ומרקם עצי מעט יותר. סובל טמפרטורות חורפיות עד ל-40°C-. צמיחה באתרים טובים לא תעלה על 0.6 מטרים בשנה גם כאשר העץ צעיר.

אשוח ענק קשור קשר הדוק מאוד לאשוח לבן, כאשר הזן idahoensis דומה במיוחד לצורות המערביות של אשוח לבן ממערב אורגון וקליפורניה, ויוצר איתו רביית כלאיים במקום בו הם נפגשים ברכס קסקייד של מרכז אורגון.

אשוח ענק מעדיף קרקעות עמוקות, עשירות בחומרי מזון, לחות, אבל מנוקזות היטב. הוא גדל לעיתים קרובות לאורך נהרות. הוא גדל בחורשות שבהן הוא המין היחיד או בחורשות מעורבות יחד עם אשוח דאגלס, ארזית מערבית (Larix occidentalis), אשוחית סיטקה וצוגה מערבית.

אשוח ענק הוא אחד ממיני העצים המיובאים החשובים ביותר ביערות במרכז אירופה, בייחוד באזורים של אקלים אטלנטי. הוא גדל מהר מאוד. מגיל חמש הוא גדל בקצב של מטר בשנה ויכול להגיע לגובה של 40 מטרים וקוטר של 50 סנטימטרים בתוך 50 שנים.

שימושים

כמה שבטי ילידים השתמשו בקליפה הפנימית של האשוח הענק לטיפול בהצטננות ובחום. לעלווה יש ניחוח אטרקטיבי של הדרים, ולעיתים העץ משמש לקישוטים של חג המולד בארצות הברית, כולל עץ חג המולד. הוא נטוע גם כעץ נוי בפארקים גדולים.

שבט האוקנאגן-קולוויל (Okanagan-Colville) השתמש בעץ כסם מחזק במצבים של תחושת חולשה כללית.

עצה

חתך רוחב של הגזע

העץ אינו ספוג בשרף ומרקמו עדין. בתעשיית כריתת העצים באמריקה הצפונית מכונה האשוח הענק לעיתים קרובות "אשוח שולי" (hem fir), כאשר אשוח שולי הוא בפועל מספר מינים שניתן להחליף בין סוגי עץ שלהם (במיוחד אשוח אדום, אשוח אציל (Abies procera), אשוח חינני (Abies amabilis), אשוח לבן וצוגה מערבית). עצה מאשוח ענק נשלחת לרוב יחד עם מינים אחרים אלה. ניתן לכנותו גם עץ "אשוח לבן", מונח גג המתייחס גם לאשוח חינני, אשוח לבן ואשוח אדום.

העצה של האשוח הענק נחשבת עצה רכה. ככזו היא משמשת בייצור נייר, ארגזים למשלוח ולבנייה. אשוח שולי משמש לעיתים קרובות לשלד של מבנים ועומד בדרישות של מספר רב של פרויקטים של בנייה.

כאשוח שולי נחשב הגזע של אשוח ענק מעט מתחת לצירוף של מינים של אשוח דאגלס-ארזית בחוזק, וחזק יותר מהצירוף של כמה מינים המכונים בשמות קיבוציים "אשוח דאגלס דרומי" ו"אשוחית-אורן-אשוח דרומיים". הוא עומד לכן בדרישות של בניית שלד לבתי מגורים ומבני מסחר קטנים. הוא משמש גם לריצוף, ובנאים רבים מעדיפים להשתמש בו משום שהוא אינו נסדק כשתוקעים בו מסמרים או מחדירים לתוכו ברגים, והוא אינו נוטה להתפצל כאשר מנסרים אותו.

הנזק שגרמה פטרייה ממין של ארמילאריה נחשף כשהגזע נשבר ברוח

סיכונים, מחלות ומזיקים

אשוח ענק עמיד למחצה בשרפות, הוא פגיע במיוחד בקרקעות של נקיקים, אבל עמיד יותר על מדרונות יבשים בשל מערכת השורשים העמוקה והקליפה העבה. העץ עמיד לקור הרבה מתחת לנקודת הקיפאון.

העץ פגיע למין הפטרייה Echinodontium tinctorium (באנגלית Indian paint fungus), מין הפטרייה ההרסנית ביותר ביערות ממזרח לקו הרכס של הקסקייד. הנבגים חודרים דרך סדקים או ענפים שבורים שם הם נשארים רדומים עד שפגיעה מכנית מאפשרת אוויר לחדור לעצת הגלעין. הפטרייה נדירה באשוח ענק ממערב לרכס הקסקייד שם קצב צמיחה גבוה סוגר את הסדקים במהירות. פטריות אחרות הגורמות לריקבון שורשים הם סוגים של ארמילאריה ו-Phellinus weirii (הגורמת לריקבון המכונה Laminated root rot). מיני הפטריות Poria subacida ו-Heterobasidion annosum תוקפים גם הם את האשוח הענק.

חרקים רבים תוקפים את העץ, כדוגמת מיני החיפושיות Scolytus ventralis (באנגלית Fir engraver) ו-Dryocoetes confuses (באנגלית Western balsam bark beetle), סוגים של חיפושית קליפה. הזחלים של מיני העש Choristoneura occidentalis (באנגלית Western spruce budworm) ו-Orgyia pseudotsugata גורמים לנשירת עלים, פגיעה בצמרת ומוות. מיני העש מהסוג Barbara‏ (Fir cone moth) ו-Earomyia‏ (Fir cone maggots) וכמה מיני כלצידים משמידים כמויות גדולות של אצטרובלים וזרעים של אשוח ענק. מזיק נוסף שהוא מין פולש שיובא בטעות מאירופה הוא צמרית האשוח (Adelges piceae), מין של פשפש המוצץ את קליפת העץ בענפים ויכול לגרום למות העץ אחרי שנים של הדבקות. הוא תוקף את העצים בכל גיל. הוא השמיד עצי אשוח ענק במערב אורגון וושינגטון ומהווה איום חמור בדרום-מערב קולומביה הבריטית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אשוח ענק בוויקישיתוף

• SPECIES: Abies grandis from the Fire Effects Information System (FEIS) site
• Abies grandis(הקישור אינו פעיל) from The Gymnosperm Database
• Abies grandis (Dougl. ex D. Don) Lindl. from Southern Research Station, United States Department of Agriculture
• Abies grandis / Grand fir from the The American Conifer Society site

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31812512אשוח ענק