אליעזר מאיר ליפשיץ
אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; י' בתשרי תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקוליה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל. נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי.
ביוגרפיה
אליעזר מאיר ליפשיץ נולד בסתיו 1879 בעיירה סקולה שבמחוז סטרי, בגליציה המזרחית, אוסטריה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיר לבוב, שם למד אצל רב העיר יצחק שמעלקס וחוקר המדרש שלמה בובר.
בשנת 1909 (ה'תר"ע) עלה לארץ ישראל. היה מורה בבתי המדרש למורים "עזרה" ו"העברי" בירושלים. היה חבר ועד הלשון העברית. בשנת 1913 החל ללמד בסמינר של דוד ילין (לימים מכללת דוד ילין). בשנת 1917 גורש מהארץ בידי העות'מאנים ועבר לברלין שם השלים את מחקרו.
זמן קצר לאחר שובו לארץ ישראל, החל בשנת 1921 (תרפ"א) לכהן כמנהל הראשון של בית-המדרש למורים "מזרחי". לאחר פטירתו בשנת 1946 שונה שם המוסד ל"בית המדרש למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ", ובהמשך למכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ.
היה גם מנהל מחלקת החינוך הדתי של ההנהלה הציונית.
נכדו שנקרא על שמו, אליעזר מאיר[1] (בן לרוזלי ונפתלי ליפשיץ), נהרג במלחמת יום הכיפורים.
כתביו
- ר שלמה יצחקי (רש"י), ורשה: תושיה ('ביבליותיקה גדולה', ע–עב, תרע"ב. (הדפסת צילום: ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ו 1966)[2].
- המשנה, יפו: השרון (דפוס א. אתין), תרע"ד. (הוצאה מיוחדת מתוך "המולדת")
- ש"י עגנון, ברלין תרפ"ו. (הרחבה של מאמר שהתפרסם ב"השלח")
- תורת ההוראה ללשון העברית: על פי הרצאות בית המדרש למורים מזרחי, ירושלים: דפוס העברי י’ ורקר, תרפ"ט. (ספרון, שנכתב על ידי תלמידי הכיתה העליונה על פי הרצאותיו)
לאחר מותו:
- אליעזר מאיר ליפשיץ, כתבים, 3 כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ז–תשי"ז:[3]
- כרך א: רש"י -- צרפתים וספרדים -- הרצאה -- המשנה -- האגדה -- הקרובה -- החדר (תש"ז);
- כרך ב: לשאלות הלשון -- על הסגנון -- על ח"נ ביאליק -- ש"י עגנון -- הרב -- קטע -- תחיית הלשון (תש"ט);
- כרך ג: שיחות -- בִּקֹרת -- אישים (תשי"ז)[4].
לקריאה נוספת
- כרמיה שובל, 'הרא"ם (אליעזר מאיר) ליפשיץ - מחנך "המזרחי" ואיש הלשון', לשוננו לעם נז, ד (תשס"ח), 215–262.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על אליעזר מאיר ליפשיץ באתר רמב"י
- אליעזר מאיר ליפשיץ באתר WorldCat Identities
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר מאיר ליפשיץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1275
- אליעזר מאיר ליפשיץ, באתר האקדמיה ללשון העברית
- אליעזר מאיר ליפשיץ, דבר, 24 ביולי 1946
- ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל, הצופה, 24 ביולי 1946
- מאיר ברלין, מורה-מורים, הצופה, 29 ביולי 1946
- יצחק אריגור, א. מ. ל., הצופה, 29 ביולי 1946
- 'ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל: ליום השלושים':
- הרב יעקב ברמאן, הקברניט, הצופה, 23 באוגוסט 1946
- ד"ר י. מהרש"ק, סניגור של ה"חדר", הצופה, 23 באוגוסט 1946
- צבי קארל, העמקן, הצופה, 23 באוגוסט 1946
- צבי קאפלאן, המורה, הצופה, 23 באוגוסט 1946
- 'ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל – עשר שנים לפטירתו':
- א. י. ברור, האיש, המורה והמנהל, הצופה, 6 ביולי 1956, המשך
- י. צ., אמן הסגנון בחיים ובספרות, הצופה, 6 ביולי 1956, המשך
- ר' בנימין, מן הימים ההם: (רשמי זכרונות), הצופה, 6 ביולי 1956
- מעשה ברמ"מ מוויטבסק: לאליעזר מאיר ליפשיץ [... ערוך בידי מרדכי בן-יחזקאל], הצופה, 6 ביולי 1956
- חיים זהר, ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל: "נפשי איוותה להקדיש עצמי לעבודת תורה וספרות", מים מדליו (שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ) 18 (תשס"ז), 43–89
- יהודה שורץ, "משנת" ר' אליעזר מאיר ליפשיץ והוראתה, מים מדליו 18 (תשס"ז), 107–138
- יאיר ברקאי ויהודה ברנדס, אבי דור המורים הסרוגים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 21 באוגוסט 2016
ממאמריו:
- יסודות להשקפת-עולם ישראלית, הצופה, 18 ביולי 1947 (מתוך "ספר המזרחי")
הערות שוליים
- ^ על שמו ולעילוי נשמתו הוקם מכון מאיר על ידי הרב דב ביגון
- ^ הספר סרוק באתר הספרייה הלאומית
- ^ פ. י., כתבי א. מ. ליפשיץ, חרות, 21 ביוני 1957.
- ^ צבי קפלן, ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ההוגה והמשורר, הצופה, 10 במאי 1957.
