אליהו בריסקר
אליהו בריסקר (4 בנובמבר 1881 – 11 בספטמבר 1966) היה ממייסדי תל אביב ורמת גן.
חייו
בריסקר נולד ב-1881 בעיירה קוסטיוקוביץ' שבפלך מוהילב ברוסיה הלבנה (אז חלק מהאימפריה הרוסית) ליהודה בן ישראל בריסקר ולפסיה בת אליהו מלקוביץ. בנעוריו למד בחדר, והוריו קיוו שיהיה לרב. בסופו של דבר היה בריסקר לפעיל בתנועה הציונית, במיוחד לאחר שהמשפחה עברה להומל, והיה בין מייסדי "צעירי ציון".
ב-1904 עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, עבד כחקלאי במושבות יהודה והיה בין מייסדי תנועת "הפועל הצעיר". אחיו, בנימין, שעלה עמו, פתח מספרה ברחוב בוסטרוס ביפו (רחוב רזיאל של ימינו). ב-1905 הצטרפו לאחים בריסקר יתר בני משפחתם.
ב-1906 מת בנימין, ואליהו בריסקר לקח על עצמו את ניהול המספרה. בתוך זמן קצר הפכה המספרה למרכז חברתי-תרבותי ליהודי יפו. בריסקר גם הפעיל בה בית דואר ממנו יצאו מכתבים וחבילות לעולים החדשים שבמושבות. בשנת 1909 חבר לאריה זילבר, חבר אגודת "אחוזת בית", לרכישת מגרש עליו בנו בית משותף, בשדרות רוטשילד 15, ובכך היה לאחד הבודדים מתושביה הראשונים של תל אביב שלא היה חבר ב"אחוזת בית". לבקשת מורים ותלמידים בגימנסיה הרצליה, העביר את המספרה לשכונה החדשה, אשר הייתה למספרה הראשונה בתל אביב. גם במספרה זו הפעיל בית דואר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה החזיק בריסקר בתעודת זהות מזויפת על שם נפתלי הבר. תעודה זו אפשרה לו לנוע ברחבי הארץ בזמן גירוש תל אביב, והוא העביר ידיעות בין תל אביב, עין גנים, זכרון יעקב ושפיה, שבהּ שוכנה באופן זמני גימנסיה הרצליה.
בנוסף לעבודתו במספרה, פתח בביתו חנות למוצרים מתוצרת הארץ, במטרה לעודד את התעשייה והחקלאות העברית. בהמשך הקים גם בית חרושת לחוטים בפלורנטין. ב-1924 היה בין מארגני תערוכה בנווה צדק, שהייתה לימים ל"יריד המזרח". כן רכש קרקעות בשכונת אחוזה שבחיפה ובעיר גנים, היא רמת גן.
ב-1935 עברה משפחת בריסקר לרמת גן, ועמהּ עבר גם בית החרושת לחוטים. בריסקר סייע בהקמת מועדון לקשישים בעיר, והרצה בו על תולדות תל אביב ועל התנ"ך.
בשנת 1963 העניק לו נשיא המדינה זלמן שזר אות הוקרה על פועלו. ב-1966 הלך לעולמו, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור, לצדם של הוריו, רעייתו ואחיו[1][2].
-
בית אליהו בריסקר בשדרות רוטשילד 15 בתל אביב, בית דו קומתי עם גג רעפים -
מודעה בדבר פתיחת החנות למוצרים מתוצרת הארץ -
מזכר מטעם המחלקה למסחר ותעשייה של ההנהלה הציונית, הקורא ל"בעלי התוצרת" למכור את מוצריהם באמצעות חנותו של בריסקר
לקריאה נוספת
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 274-275
קישורים חיצוניים
- חנה ואליהו בריסקר, שדרות רוטשילד 15, באתר משפחות מייסדי תל אביב
- י. פפר, אחד מן הראשונים, הבוקר, 21 בנובמבר 1958
- אבי אשר, לזכר נעדרים - אליהו בריסקר, דבר, 17 באוקטובר 1966
הערות שוליים
- ^ אליהו בריסקר ז"ל, מעריב, 13 בספטמבר 1966
- ^ אליהו בריסקר, דבר, 13 בספטמבר 1966
26578758אליהו בריסקר