אלה בשלישימו
חננו ה' חננו
|
|---|
|
אֵלֶּה בְּשָׁלִישֵׁימוֹ, וְאֵלֶּה בְּפָרָשֵׁימוֹ בִּקְרָב. |
אלה בשלישימו (חננו ה' חננו) הוא פיוט "סליחה" שחובר על ידי רבי שלמה הבבלי. הפיוט נאמר בסליחות כמנהג האשכנזים. ב"מנהג פולין" הוא נאמר ביום השישי של הסליחות, ולפיכך הוא אינו נאמר בשנים שבהן ראש השנה ביום חמישי או בשבת.[2] בנוסף, צורף הפזמון גם לסליחות של תעניות שובבי"ם ת"ת, בשבוע של פרשת בא. מחרוזת הפזמון של הפיוט לבדה נאמרת במנהג אשכנז המערבי בתפילת נעילה ביום הכיפורים.
מבנה הפיוט
הפיוט מורכב משמונה בתים, אשר יוצרים את האקרוסטיכון "שלמה הקטן".[3][4] בנוסף, ראשי השורה השלישית בשלושת הבתים הראשונים יוצרים את האקרוסטיכון "שלמ". עזרא פליישר סבור שיש להשלים את האקרוסטיכון עם האות "ה", או זו שבאמצע השורה השלישית של הבית השלישי (הֱיוֹת נִסְתָּרִים) או שבשורה השלישית של הבית הרביעי[1] יש להוסיף "ה" (?ה?שׁוֹבֵר).[5]
כל בית מורכב משלוש שורות,[4] בחלוקה הבאה: שתי השורות הראשונות בנויות, הן במבנה והן בתוכן, על בסיס הפסוק ”אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקינוּ נַזְכִּיר”,[6] המדבר על הניגוד בין הגויים, שמסתמכים במלחמה על כוחם הפיזי ועצמתם הצבאית, לבין עם ישראל, המסתמך על הקב"ה. השורה הראשונה בבית מקבילה לחציו הראשון של הפסוק, המדבר על הגויים, ומורכבת משתי צלעיות, כאשר הצלעית הראשונה פותחת במילה "אלה", והצלעית השנייה פותחת במילה "ואלה". שתי הצלעיות מתארות את אמצעי הקרב בהם נוקטים הגויים, תוך שימוש בדימויים שונים ממקורות היהדות לאמצעים המשמשים במלחמה (כך בשורה הראשונה - אֵלֶּה בְּשָׁלִישֵׁימוֹ / וְאֵלֶּה בְּפָרָשֵׁימוֹ / בִּקְרָב).[7] בבתים הראשון, שני, שלישי ושמיני, בהם השורה מביאה שמות עצם בהם נוקטים הגויים, מובאת מילת סיום נוספת לשורה, המתארת את הפעולה אותה עושים עם העצמים (כך בשורה השנייה - אֵלֶּה בְּמָגִנָּתָם/ וְאֵלֶּה בְּצִנָּתָם / מִסְתַּחֲרִים). שורות אלו כוללות חמש מילים בשורה, ובהן יש חריזה נפרדת לשתי הצלעיות הראשונות, וחריזה נפרדת לצלעית השלישית, אשר זהה לחריזת שאר הבית. בבתים הרביעי עד השביעי מובאות בכל שורה רק פעולות אותן עושים הגויים, והשורות מכילות שתי צלעיות בנות שלוש מילים (סך הכל שש מילים בשורה). בשורות אלו שתי הצלעיות חורזות בחריזה הכללית של הבית.
השורה השנייה בכל בית מבוססת על חציו השני של הפסוק, וכמוהו פותחת במילה "ואנחנו", תוך הבאת תיארים שונים לקב"ה וליחס בין עם ישראל לבינו. השורה השלישית משלימה את השורה השנייה, וממשיכה את תיאור הקב"ה שמופיע בה.
מחרוזת הפזמון של הפיוט בנויה מצירוף של קטעים מתוך ארבעה פסוקים: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ[8] / עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ[9] / עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ[10] / כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.[11] עזרא פליישר משער שאולי המחרוזת לא הופיעה במקורה בפיוט.[5]
בתבנית הפיוט של רבי שלמה הבבלי כתב רבי שמעון בן יצחק את סליחתו "אלה בשן סלע מצודתם".[12]
רבי צבי אלימלך מדינוב נהג לומר פיוט זה בהקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה, לפני כל הקפה קטע אחד, וכן נהוג בחצרות מונקאטש, שומרי אמונים, ותולדות אהרן[13].
לקריאה נוספת
- עזרא פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, ירושלים תשל"ג, עמודים 320–322
- דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמוד נו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: חננו ה' חננו |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 במהדורות הדפוסים בדרך כלל זהו הבית החמישי, אולם פליישר במהדורתו קבע אותו כבית הרביעי. גולדשמידט במהדורתו הביא אותו כבית החמישי, אך העיר שיש כתבי יד המחליפים ביניהם. כיוון ששני הבתים מביאים את אות האקרוסטיכון "ה" בראשם, לא ניתן לקבוע על פי האקרוסטיכון מה הסדר הנכון.
- ^ ב"מנהג בהמן" וב"מנהג עלזאס" הוא נאמר ביום השביעי, כלומר רק בשנים שבהן ראש השנה ביום שלישי. בעבר הוא נאמר במנהגים אחרים בימים נוספים.
- ^ האקרוסטיכון נספר מהאות אחרי "אלה ב".
- ^ 4.0 4.1 דבר זה חריג בפיוטי שלמה הבבלי, שכן כל שאר הסליחות שבידינו בנויות על פי סדר א-ב, ומכילות מחרוזות בני ארבע שורות. (פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, עמוד 67)
- ^ 5.0 5.1 עזרא פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, ירושלים תשל"ג, עמוד 320
- ^ ספר תהלים, פרק כ', פסוק ח'
- ^ הדימויים בפיוט מתבססים בעיקר על תיאורי המלחמה במשנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה א'
- ^ מתוך ספר תהלים, פרק קכ"ג, פסוק ג'
- ^ מתוך ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ל"ז
- ^ מתוך ספר תהלים, פרק ע"ט, פסוק ט'
- ^ על פי ספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוק י'
- ^ אברהם מאיר הברמן, פיוטי שמעון ב"ר יצחק (רבי), עמוד קס, באתר היברובוקס
- ^ סדר הקפות למנהג מונקאטש, באתר היברובוקס.
38192858אלה בשלישימו