אנא עוררה אהבתך הישנה

אנא עוררה אהבתך הישנה
אָנָּא עוֹרְרָה אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה. אֲשֶׁר אָהַבְתָּ לַעֲדַת מִי מָנָה. בְּכָל כִּנּוּי חִבָּה וְאַחְוָה וְרֵעוּת מְכֻנָּה. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא: גַּם בְּצַעַדְךָ עַל הַר גַּבְנוּנִי. גִּיל לְשַׁעְשֵׁעַ חֶמֶד קַדְמוֹנִי. דִּמִּיתָ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וּבְנִי. וְהִיא גַּם הִיא אָמְרָה אָחִי הוּא מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי: הוֹרַשְׁתָּהּ נַחֲלַת צְבִי חֶבֶל הַנָּעִים. הִסְתּוֹפֵף לִכְבוֹדֶךָ בְּלוֹיוֹת צַעֲצוּעִים. וְהֵן עַתָּה טִלְטְלוּהָ זָרִים זֵדִים מְרֵעִים. בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים: זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. זָמְמוּ לְהַכְחִידִי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל. חַנּוּן אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵל. כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְֹרָאֵל: טָפְלוּ עָלַי וּבְקָקוּנִי בוֹקְקִים. טָהֳרָה בְּטוּמְאָה לְהָמִיר לְחָצוּנִי דוֹחַקִים. יוֹם יוֹם הִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְלוֹקִים. קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים: כָּרוּ לִי שִׁיחוֹת לְמוֹקֵשׁ. כָּלְתָה וְנִכְסְפָה נַפְשִׁי עֶזְרָתְךָ לְבַקֵּשׁ. לִישׁוּעָתָה לִי עַל פְּתָחַי לְנַקֵּשׁ. אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ: מִיּוֹם כֶּסֶה בְּשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ. מַבִּיט לִסְקֹר יַחַד לֵב מוֹרְדֶיךָ וְעוֹבְדֶיךָ. נְגֹשֹ כָּל בַּעַל מַשַּׁאת בּוֹגְדֶיךָ. וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: סְפָרִים עֵת יִקָּרְאוּ לִבְרוּאֵי עוֹלָמָךְ. שְֹאֵת חַיִּים וְחִלּוּף לְשׁוֹעַ וָמָךְ. עֶלְיוֹן חֵן וָחֶסֶד בְּאֻלָּמָךְ. עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי וּתְנֵנִי עֶלְיוֹן. פַּגֵּר מְנַאֲצֶיךָ בְּעֹנִי וְרִשְׁיוֹן. צָרְכֵי חֹק טֶרֶף בְּחַלְקָךְ אַפְסַנְיוֹן. לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וַאֲשַׁוֵּעַ לְךָ מְחוֹלְלִי. קַדְּמָה חַסְדְּךָ וְשָֹא פִשְׁעִי וּמַעֲלִי. רַחֲמֶיךָ יִתְגּוֹלְלוּ עָלַי כִּמְנַחֵם אֶבְלִי. מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי: שְׁעֵה שַׁוְעַת עֲנִיֶּיךָ וְצַעֲקָתָם. שָֹבְעָה בְרָעוֹת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם. תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. אָנָּא שָֹא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם: שָֹשֹ אָנֹכִי עַל אִמְרַת מִבְטָחֶיךָ. לִבַּבְתַּנִי עַל יְדֵי צִירִים שְׁלוּחֶיךָ. מָתַי תַּחְשֹף זְרוֹעֲךָ בְּכֹחֶךָ. לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ: הָיִיתָ מִקֶּדֶם מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל וְחֶרֶב גַּאֲוָתָם. חַי זְקֹף גַּם עַתָּה קוֹמָתָם. וְאַמֵּץ זְרוֹעָם וְתִשְׁכֹּן בֵּינוֹתָם. וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם:

אנא עוררה אהבתך הישנה הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי כפול למחצה (בסימן אא"ב גג"ד), שחובר על ידי הפייטן הקדום רבי שלמה הבבלי. כל בית בפיוט מסתיים בפסוק מהתנ"ך. הקשר בין עם ישראל לה' מובע בפיוט כקשר בין שני אחים, הפסוקים המשובצים בסיומו של כל בית מתקשרים גם הם לקשר זה.  

למנהג בני אשכנז נאמר הפיוט בסליחות לערב ראש השנה.

מבנה הפיוט

הפיוט מורכב משלש עשרה בתים, אשר כל אחד מהם מורכב מארבע שורות מחורזות. שלושת השורות הראשונות בכל בית מסודרות בסדר האלף בית, כאשר שתי השורות הראשונות בבית הם בסדר האלף בית כפול, והשורה השלישית ממשיכה באלף בית פשוט. בשורה הרביעית בכל בית מופיע פסוק מהתנ"ך, אשר מתקשר לנושא האחאות. בשני הבתים האחרונים של הפיוט מרומז שמו של המחבר שלמה חזק ואמץ.

להשערת דניאל גולדשמידט מבנה הפיוט הוא 5 מילים בשורה, ועל פי זה הוסיף לשורות החסרות מילים על פי השערה.

תוכן הפיוט

מהות הפיוט היא התייחסות לה' כאחיהם של עם ישראל, ובשל כך עליו לדאוג להם כאח, לרצות אותם ולנקום את נקמתם, תוך הבאת פסוקים מהתנ"ך שמורים על חובת האח לדאוג לאחיו.

המקור לכך שעם ישראל מכונים אחים לה' הוא במדרש: ”חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וּקְרָאָן בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וּקְרָאָם אַחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי”.

שלושת הבתים הראשונים של הפיוט עוסקים בהזכרת האהבה הקדומה של ה' לעם ישראל, הזכרת מעמד הר סיני, הנחלת ארץ ישראל והשראת השכינה בבית המקדש, לעומת הגלות שבה ”בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים”. שלושת הבתים הבאים עוסקים בצרות שעם ישראל סובל מאומות העולם וכי ”קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים” וכן בציפייה לגאולה ולנקמת ה' בצוררים. שלושת הבתים הבאים עוסקים ביום הדין המתקרב ובבקשה על חיים ופרנסה. שני הבתים הבאים עוסקים בבקשת מחילה וסליחה על העוונות, ובשני הבתים האחרונים מבקשים על הגאולה השלימה והחזרת השראת השכינה בעם ישראל.

רבי פנחס מקוריץ אמר לפני הסליחות של שנת שמיטה ”שלא ישכח לכוון בסליחות ערב ראש השנה במה שאומרים "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך", שישמוט השי"ת עוונותינו, כיון שהשנה משמטת בסופה”.

לקריאה נוספת

• דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ' ע, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב חיים צבי פנט, סליחות מפורשות - באר יעקב, עמ' קסב, באתר היברובוקס
• הרב אהרן לוי, סליחות מפורשות ומבוארות - ישמיענו סלחתי, עמ' רלה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)