ירצה צום עמך

פיוט ירצה צום עמך
יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ אֲשֶׁר דָּמוֹ לְךָ מַזֶּה. חֲשֹׁב חֶלְבּוֹ כְּעַל־זֶבַח וְקָרְבָּנוֹ אַל תִּבְזֶה. חֲתֹם עָלָיו אוֹת־חַיִּים וּתְפִלָּתוֹ תֶחֱזֶה. מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: צִדְקָתְךָ הִתְאַזָּר שׁוֹכֵן עַד וּמְרוֹמָם. סְמֹךְ נָא הַנִּכְשָׁלִים שְׁלַח יָדְךָ לַהֲקִימָם. אֲשֶׁר דִּמְעָם שִׁקּוּיָם וְאַנְחָתָם הִיא לַחְמָם. וְתִנְקֹם דַּם עֲבָדֶיךָ מֵאוֹיְבֶיךָ עַד תֻּמָּם. וְתִדְרֹשׁ לְשֶׁפֶךְ דָּמָם לָדַעַת מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: חַנּוּן חֹן עַמְּךָ אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הוּא מַאֲמִין. סַנֵּגוֹר עָלַי תְּמַנֶּה אֲשֶׁר חַטָּאתִי יַטְמִין. וְחוֹבִי בִּשְֹמֹאל יַכְמִין זְכוּתִי יַעֲלֶה בִּימִין. וְאֵפֶר יִצְחָק יַזְמִין אֲשֶׁר יאֹמַר כִּי הוּא זֶה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: קְרַב וּשְׁמַע רִנָּתִי לְזַעֲקָתִי תִּפְתַּח שַׁעַר. לְזַכּוֹת אֶת חַטָּאתִי כְּמוֹ בֶן־שָׁנָה נַעַר. וְתַחֲסֹם לְשׁוֹן מַשְׂטִינִי וְאֶת־פִּיהוּ לֹא יִפְעַר. יְהֹוָה בַּשָֹּטָן יִגְעַר קוּם־רֵד מַהֵר מִזֶּה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: בַּמֶּה אֲקַדֵּם וְאִכַּף פְּנֵי לֹא יִקַּח שֹׁחַד. וּבְיָדִי אֵין מַעַשֹ וְעַל־זֹאת לִבִּי יִפְחַד. אֲבָל עַתָּה בְּזָכְרִי מַלְכוּת שֵׁם הַמְיֻחָד. וְעַל זֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ בְּאוֹמְרִים יְהֹוָה אֶחָד. וּמוֹשְׁכִים כֻּלָּם יַחַד מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: רְאֵה אֵין־מְכַפֵּר בַּעֲדִי וְאֵין סוֹדֵר לִי סֵדֶר. וּבִגְדֵי לָבָן אַיִן וְאֵין לוֹבֵשׁ הָאֵדֶר. וְגַם אֵין־קָרְבָּן חוֹבָה וְלֹא נְדָבָה וָנֶדֶר. וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָלַי בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָחֵדֶר. גְּדֹר פִּרְצַת צֹאנֶךָ וְשִֹים רֶוַח לָעֵדֶר. וְתִבְנֶה לָמוֹ גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה: צֵל קוֹרָתְךָ בָּאוּ בָּנִים אֲשֶׁר נִגְרָשׁוּ. בֵּיתְךָ כְּנִתְוַעֲדוּ רָעֲשׁוּ וְגַם נִתְגָּעֲשׁוּ. חֶסֶד אֲבוֹתָם תִּזְכֹּר עֵת לָרִיב יִגָּשׁוּ. אֱמֶת וְשָׁלוֹם נִפְגָּשׁוּ גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת זֶה: מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה:

יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ הוא פיוט הנאמר במסגרת סליחות לערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז. על פי נוסח צרפת הוא היה נאמר בתפילת הנעילה בנוסח שונה מעט - במקום "מחר יהיה האות הזה" אמרו "היום הזה יהיה האות הזה".

הפיוט נכתב בימי הביניים באשכנז (גרמניה) ומחברו על פי האקרוסטיכון הוא יצחק בר צ. לדעת דניאל גולדשמידט המחבר כנראה יצחק בן אביגדור.

תוכן הפיוט

הפיוט מורכב מארבעה בתים בני 4 שורות כל אחת עם שתי צלעות בכל שורה, כאשר כל בית מסתיים בפסוק מהתנ"ך.

הפיוט מכין את המתפללים למחילה וגאולה ומשובץ בו כפזמון חלק מהפסוק שנאמר לגבי מכת ברד (ספר שמות, פרק ח', פסוק י"ט): "וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה".

קישורים חיצוניים

• ירצה צום עמך בביצוע ישי ריבו ויצחק מאיר
• פירוש לסליחה מאת שלמה הכט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ירצה צום עמך29638634