איי פארו

איי פארו
Føroyar
Færøerne

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	Tú alfagra land mítt
ממשל
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית תחת מונרכיה חוקתית
שפה רשמית	פארואזית, דנית
עיר בירה	תורסהאבן 62°00′N 06°47′W (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	1,393 קמ"ר (185 בעולם)
אחוז שטח המים	0.5
אזור זמן	UTC UTC
היסטוריה
הקמה	שלטון עצמי חלקי מדנמרק
- תאריך	1948
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	55,652 נפש (209 בעולם)
צפיפות	39.95 נפש לקמ"ר (177 בעולם)
דת	נצרות
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 19.97% גילאי 15 - 24 13.86% גילאי 25 - 54 36.43% גילאי 55 - 64 12.01% גילאי 65 ומעלה 17.74%
כלכלה
תמ"ג (2022)	3,556 מיליון $ (176 בעולם)
תמ"ג לנפש	63,896$ (18 בעולם)
מטבע	קרונה פארואזית‏ (DKK)
שונות
סיומת אינטרנט	.fo
קידומת בין־לאומית	298

איי פארו (בפארואזית: Føroyar, "איי הצאן", בדנית: Færøerne) הם קבוצת איים השוכנת בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין סקוטלנד, נורווגיה ואיסלנד. האיים זכו למעמד של אזור אוטונומי בממלכת דנמרק בשנת 1948, ומלבד ענייני חוץ וביטחון, תושבי האיים (המכונים פארואזים) מנהלים את חייהם באופן עצמאי. איי פארו חברים במועצה הנורדית, ארגון בינלאומי אזורי של מדינות סקנדינביה.

היסטוריה

על פי הסאגה על בני פארואה (Færeyinga saga), שנכתבה באיסלנדית באיסלנד, הגיעו אל האיים מהגרים שנמלטו מנורווגיה מפני שלטון העריצות של האראלד הראשון, במאה ה־9, והתיישבו באיים. בתחילת המאה ה־11, תושבי האיים הצפוניים של פארו פלשו לאיים הדרומיים וכמעט השמידו את תושביהם. סיגמונדור בן ברסטיר , אשר מוצאו מהאיים הדרומיים, ומשפחתו כמעט והושמדה כולה על ידי הפולשים מהאיים הצפוניים, נמלט לנורווגיה, שם קיבל מינוי וסיוע של אולף הראשון, מלך נורווגיה לכבוש את האיים. סיגמונדור חזר לאיים ובמהלך הכיבוש ניצר בכח את תושבי האיים. אף על פי שסיגמונדור נרצח בגלל מהלכיו, השליטה הנורווגית על איי פארו נשמרה במשך שנים רבות.

בשנת 1386 צורפו איי פארו לאיחוד קאלמאר עם הצטרפות ממלכת נורווגיה לאיחוד, ובהמשך נהיו האיים חלק מממלכת דנמרק־נורווגיה. בשנת 1586 הגיעה הרפורמציה לאיים. כאשר נורווגיה נקרעה מממלכת דנמרק במסגרת הסכם קיל משנת 1814, נותרו איי פארו חלק מממלכת דנמרק. בשנת 1888 החלה התעוררות לאומית בקרב תושבי האיים, והשאיפה לאוטונומיה תרבותית ולשונית.

ב־12 באפריל 1940 האיים נכבשו על ידי הצבא הבריטי לאחר כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית, על מנת למנוע שליטה נאצית באיים. בשנת 1941 הנפיקו הבריטים 5 ערכי מטבעות שנשאו את תוארו של כריסטיאן העשירי מלך דנמרק הכבושה באותה עת, ושמה של דנמרק היה על המטבעות, אבל הם שימשו במסחר באיי פארו לבדם. הם מבוקשים בידי אספנים. הם היו שונים מהמטבעות ששמשו במסחר בדנמרק תחת השלטון הנאצי. ב־1942 נבנה על ידי חיל האוויר הבריטי שדה התעופה באי. לאחר המלחמה הוחזרה השליטה באיים לדנמרק. בשנת 1946 נערך משאל עם לגבי עצמאות האיים, בו רוב דק של כ־150 איש תמך בעצמאות. ב־1948 הוענקה לאיים אוטונומיה.

תושבי האי סירבו להצטרף לקהילה האירופית (כיום האיחוד האירופי) ב־1973, עת דנמרק הצטרפה לאיחוד.

פוליטיקה

תינגאנס בתורסהאבן, מושב הממשלה.

האיים מחולקים מבחינה אדמיניסטרטיבית ל־34 מחוזות עירוניים, בהם נמצאים כ־120 ערים וכפרים.

באופן מסורתי היו האיים מחולקים ל־6 מחוזות (המכונים "סויסלה" – Sýsla) עיקריים (נוראויאר, אייסטורוי, סטריימוי, ואוגר, סאנד'וי וסוד'ורוי).

בכל מחוז נערכות בחירות מקומיות. כמו כן נערכות בחירות בשבעה מחוזות בחירה (ה"סיסלור" לעיל, כאשר סטריומוי מחולק לשני מחוזות – צפון ודרום (אזור תורסהאבן)) לשלטון באיים (הלוגטינג וכן בחירות לפרלמנט של דנמרק (הפולקתינג).

לממשלת האיים סמכויות בכל נושאי הפנים. ראש הממשלה מכונה לוגמאור. השרים מכונים לאנדסטיריסמאור.

בשנת 2018 היה צפוי להתקיים באיים משאל עם, במטרה לקבוע האם האיים יזכו לעצמאות מלאה מדנמרק, אך באפריל 2018 הוא נדחה והצעת המשאל עברה לעיבוד מחדש.

שלטון עצמי

באיי פארו יש מערכת פוליטית אוטונומית ופרלמנט ובו 33 מושבים. במערכת הפוליטית יש שבע מפלגות – הרבה ביחס למערכת הקטנה. כתוצאה מכך, בשביל להרכיב ממשלה יש בדרך כלל צורך בהקמת קואליציות ובריתות. הבחירות מתקיימות מדי ארבע שנים ומאז שנת 2008 כל האיים הם מחוז בחירה אחד.

מאז הבחירות שהתקיימו באוגוסט 2019 מתקיימת באיים קואליציה של מפלגות הימין־מרכז בראשות מפלגת האיחוד (Sambandsflokkurin), התומכת באשרור מערכת היחסים הצמודה בין האיים לדנמרק.

איי פארו ודנמרק

בשנת 1948 הוענק לאיים שלטון עצמי על ידי ממשלת דנמרק, וכיום האיים הם חלק מממלכת דנמרק המעניקה לאיים קיצבה שנתית על מנת לתמוך בכלכלת האיים. תושבי האי חלוקים בדעותיהם – חלקם שואפים לעצמאות מדנמרק, וחלקים מעדיפים את המצב הקיים.

אחת הבעיות הקשות עמה מתמודדת אוכלוסיית האיים היא ההגירה השלילית של צעירים לאחר לימודיהם התיכוניים לדנמרק, שם הם זוכים להשכלה אקדמאית. חלקם הגדול אינו שב בתום הלימודים ועשרות אלפי פארואים קבעו את משכן הקבע שלהם בדנמרק ובייחוד בבירה קופנהגן. בעיה זו הובילה לפתיחה של מוסדות אקדמיים באיים, אך היצע תחומי הלימוד די קטן.

האיחוד האירופי

איי פארו אינם מהווים חלק מהאיחוד האירופי. יתרה מזאת, פרוטוקול מיוחד להסכם של דנמרק עם האיחוד קובע כי אזרחי דנמרק המתגוררים באיים אינם נחשבים לאזרחי האיחוד האירופי.

גאוגרפיה

איי פארו

(למפת איי פארו מוגדלת)

 

טורסהאבן

קלאקסוויק

סאנדור

איי פארו

(למפת איי פארו רגילה)

 

טורסהאבן

קלאקסוויק

סאנדור

איי פארו

האי הבלתי מיושב ליטלה דימון

קבוצת איי פארו כוללת 18 איים הנמצאים בין הים הנורווגי והאוקיינוס האטלנטי בצפון אירופה, בין נורווגיה (675 ק"מ) לאיסלנד (450 ק"מ), 280 ק"מ מאיי שטלנד.

שטח האיים 1,399 קמ"ר, ואורכו של קו־החוף של האיים 1,117 ק"מ. יש באיים אגמים ונהרות קטנים, אך לא גדולים ומשמעותיים. כל האיים, למעט ליטלה דימון מיושבים.

פני השטח של האיים מסולעים. רוב שטח האיים הוא גבעות נמוכות. לרוב האיים קו חוף צוקי. הנקודה הגבוהה ביותר באיים היא הר סלטארטינטור שגובהו 880 מטרים מעל פני הים.

אקלים

חודשי הקיץ באיים קרירים, והחורפים ממוזגים למרות מיקומם הצפוני של האיים, וזאת בשל זרם הגולף הזורם סביבם. בדרך כלל בתקופות הקיץ האיים מכוסים ערפל המקשה על הנהיגה ובחורף מזג האוויר יורד אל מתחת לאפס מעלות ופני האיים וההרים מתכסים בלובן השלג.

כלכלה

שנות ה־90 של המאה ה־20 הובילו לשפל כלכלי באיים בשל הירידה בכמויות הדגה באזור האיים, אולם לקראת תחילת המאה ה־21 התאוששה כלכלת האיים, ובשנת 1998 ירד שיעור האבטלה באיים ל־5%.

האיים תלויים לחלוטין מבחינה כלכלית בדיג המתבצע סביב האיים. שיטות הדייג הן מגוונות וכהמחשה לכך ניתן להבחין במקום בדייגים הפועלים על גבי סירות משוטים קטנות בין האיים, בדרך כלל בקרבה יחסית לחופים, ועד לספינות ענק שיוצאות אל מרחבי האוקיינוס למשך מספר ימים ועל סיפונן מתבצעים כל תהליכי הדייג, ניקיון הדגים, אריזתם והכנתם לשיווק. כמו כן, דייגים חובבים רבים משתמשים בשלל שיטות דייג במקום.

דייג בסירת משוטים

ממשלת האיים מנסה למצוא מקורות נוספים לבסס עליהם את כלכלת האיים ובהם חקלאות ימית. כמו כן נעשים בקרבת האיים חיפושים אחר מקורות נפט.

מיעוט האבטלה באיים אינו מלמד על כלכלה בריאה. הסיבה למיעוט המובטלים היא בעיקר הגירה שלילית של סטודנטים וצעירים לדנמרק ומדינות אחרות, בהיעדר אפשרויות תעסוקה באיים.

איי פארו מנפיקים כיום שטרות אבל לא מטבעות. ערך המטבע המקומי, הקרונה הפארואזית, זהה לזו הדנית, ובכל בתי העסק מקבלים גם את המטבע הדני.

אוכלוסייה

ערך מורחב – דמוגרפיה של איי פארו

באיי פארו מתגוררים כ־50,000 תושבים על פני 17 מתוך 18 האיים. האי היחיד שאינו מיושב הוא ליטלה דימון. בודדים נוהגים להגיע לאי בימות הקיץ לטיולי אתגר במסלולים תלולים ומסוכנים במיוחד.

על האי קולטור מתגוררת אישה אחת בגפה, שמרב עיסוקה הוא בגידול כבשים, אווזים וטיפוח של כפר ויקינגי עתיק לצורכי שימור ותיירות.

האי הגדול ביותר הוא סטירמוי, בו ממוקמת עיר הבירה תורסהאבן (Tórshavn), עם למעלה מ־20,000 תושבים.

השפה באיים

שפת התושבים היא פארואזית – שפה הדומה לאיסלנדית ולנורדית עתיקה. בניגוד לאיסלנדית, היא לא הייתה שפה כתובה עד המאה ה־19, כאשר הוצעו שתי גרסאות מנוגדות לכתיבתה: האחת פונטית והאחרת בנויה על המסורת האיסלנדית (שכבר אינה משקפת את ההגייה בת זמננו). גרסה זו היא שהתקבלה בסופו של דבר מסיבות של יוקרה לאומית. בה נכתבו רוב היצירות של הספרות הפארואזית, כתבי העת והעיתונות בכללה. היא שפה רשמית של השלטון, ובה מתנהלת מערכת החינוך. למרות זאת, יש נסיגה בקרב הדור הצעיר בשימוש בשפה, ומתרחש מעבר מואץ לשימוש בשפה הדנית (בהגייה מקומית) גם כשפת הדיבור, לפחות במרכזים העירוניים.

המאכלים של איי פארו

המטבח המסורתי של איי פארו מתבסס על מאכלי בשר, פירות ים, תפוחי אדמה וירקות טריים. צלי כבש הוא הבסיס של כמעט כל ארוחה, ובעיקר נהוג לאכול בשר כבש מיובש, שֶרְפִּיצֶ'ט (skerpikjøt), המוכן בבקתות ייבוש מיוחדות הקרויות בשם צ'אטלור (hjallur). מאכלים מסורתיים נוספים הם בשר חצי מיובש (ראסט צ'ואוט – rast kjót) ודגים מיושנים. כמו כן נהוג לאכול דגים חיים (ובשר לווייתן חי – grindadráp) וציפורי ים וביציהן. מלאכת לכידת ציפורי "תוּכּוני הים" (lundar בפארואזית; puffins באנגלית) נעשית על ידי ציידים מיומנים האוחזים רשתות בקרבה לאזורי הקינון (בייחוד על האי מיצ'ינס), ובהנפת הרשת לוכדים את הציפורים.

בזמן הכיבוש הבריטי במדינה, נחשפו התושבים לאוכל שאכלו החיילים הבריטים כגון פיש אנד צ'יפס וסוגי שוקולדים שונים שמשווקים עד היום באיים.

תחבורה

ערך מורחב – תחבורה באיי פארו

עד המאה ה־19, אמצעי המעבר היחיד בין האיים היו סירות. באיים עצמם, הלכו בני המעמדות הנמוכים ברגל, והעשירים רכבו על סוסים או נסעו בעגלות הרתומות להם.

במאה העשרים החלו מעבורות מסיעות תושבים בין האיים. בין שתי מלחמות העולם הגיעו לאיים גם המוניות והאוטובוסים, ומעט מכוניות פרטיות לעשירים.

לאחר מלחמות העולם התחילו להגיע אל האיים מעבורות חדישות שאפשרו נשיאת כלי רכב מסוגים שונים בין האיים. דבר זה אפשר נסיעה בכלי רכב בין האיים במהירות וביעילות רבה יותר מבעבר.

משנות ה־60, ובצורה מוגברת בשנות ה־70 החלה בנייה של גשרים ומנהרות המקשרות בין האיים, שביטלו את הצורך במעבורות על מנת להעביר דברים שונים בין האיים.

בשנת 1973 נבנתה מנהרה בין העיר נוראסקאלה שבאי אייסטורוי, לבין העיר נסוויק שבאי סטריימוי. בשנת 1976 נבנתה מנהרה נוספת בין איים אלה, וכן גשר המקשר בין שני האיים, שכונו מאותה עת "היבשת" ("Meginlandið"). בשנת 1975 נבנה גשר בין ויד'וי ובורד'וי, וב־1986 נבנה גשר בין בורד'וי וקונוי, שקישר את הבירה לאיים הדרומיים. בשנת 2002 נבנתה מנהרה בין סטריימוי וואוגר (שבו נמצא שדה התעופה של האיים). מנהרה המקשרת בין אסטורוי לבורד'וי נפתחה בשנת 2006. עם השלמתה, 85% מתושבי האיים מקושרים בגשרים או מנהרות.

תקשורת

בהתחשב במספר התושבים המועט של איי פארו (49,267 תושבים נכון לשנת 2011), רמת התקשורת באיים גבוהה ביותר. החל בשנת 1998 לאיים מערכת מרכזיות טלפונים דיגיטלית. האיים מקושרים בתקשורת בינלאומית באמצעות לוויין, וכן שני קווי תקשורת אופטיים תת־ימיים המקשרים את האיים עם דנמרק, איסלנד וסקוטלנד. באיים 7 תחנות טלוויזיה מקומיות. סיומת האינטרנט של האיים: fo.

צבא

אין לאיי פארו כוחות צבא. צבא דנמרק אחראי על הגנת האיים ומפעיל באופן קבע שתי ספינות פטרול אשר מרבית עיסוקן הוא בדיקת רישיונות של דייגים. אזרחי האיים רשאים להתגייס לצבא הדני.

משמר החופים

לאיים מספר סירות משמר חופים וכן סירות הצלה, שעובדות לא אחת בשיתוף עם מערך המסוקים המקומי. היות שבית החולים המרכזי נמצא בעיר הבירה תורסהאבן (Tórshavn), מצוי בו גם מנחת מסוקים פעיל בצמוד לקו המים של האוקיינוס.

ראו גם

• ציד לווייתנאים באיי פארו
• נבחרת איי פארו בכדורגל

קישורים חיצוניים

• איי פארו – כל היישובים
• איי פארו, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• חדשות איי פארו – רשת הרדיו הלאומית
• משרד ראש הממשלה – אתר רשמי
• משרד התיירות של איי פארו – אתר רשמי
• אוסף צילומים מאיי פארו, באתר Flickr
• שאול אדר, טיול לאיי פארו, באתר "את", 24 באוגוסט 2015
• עמרי גלפרין, מדריך לטיול באיי פארו, מתוך אתר 'mako'
• עמרי גלפרין במסעו לאיי פארו: איי פארו – גן העדן הצפוני סרט באורך מלא
• עמרי גלפרין, איי פארו – חלום צפוני. כתבה מתוך המגזין "טבע הדברים"
• אבישג קופלמן־בחר, שבועיים באיי פארו, באתר "ידיעות אחרונות", 31 בינואר 2019
• איי פארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שחר פרנהיימר, טיול עוצר נשימה באיי פארו, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
• עמרי גלפרין, החיים שלי על אי, טבע הדברים, מגזין אפריל 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35317751איי פארו