האראלד הראשון, מלך נורווגיה
| לידה | 850 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
933 (בגיל 83 בערך) מחוז רוגלנד, נורווגיה | ||||||||
| מדינה |
 נורווגיה | ||||||||
| מקום קבורה | האוגסונד, נורווגיה | ||||||||
| בת זוג |
רגנהילד אסה גידה אריקסדוטיר סנאפרד | ||||||||
| שושלת פיירהייר | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
האראלד הראשון (בנורדית עתיקה: Haraldr hárfagri; בנורווגית: Harald Hårfagre - האראלד נאה-השיער; 850 – 933) היה על פי היסטוריונים מימי הביניים מלך נורווגיה הראשון. על פי המסורות שהיו מקובלות בנורווגיה ובאיסלנד במאות ה-12 וה-13, הוא מלך משנת 872 ועד 931. רוב תולדות חייו לוטות בערפל, מאחר שרוב התיאורים הנוגעים אליו הועלו על הכתב בסאגות כ-300 שנה לאחר מותו. קיימים שרידים מועטים של שירת הלל של משוררי חצר המלכות שלו שהתייחסו לניצחונותיו על מתנגדיו בתוך נורווגיה. המידע שעולה בשירה זו לא עולה בקנה אחד עם הסיפורים בסאגות שהיא כלולה בהם והסאגות עצמן מטילות לעיתים ספקות בפרטי הרקע של הביוגרפיה שלו.
האראלד ירש את כס המלוכה לאחר מותו של אביו, האלפדאן השחור (Halfdan svart), בשנת 860, והפך לשליט של אזור קטן יחסית בדרום נורווגיה (בתחומי מחוז וסטפולד של ימינו). שניים מבניו, אריק הראשון והוקון הראשון, ירשו אותו והיו למלכי נורווגיה אחריו.
המקורות המוקדמים הראשונים שמזכירים את האראלד הן שתי פואמות שחוברו על ידי משוררים שפעלו בחצר מלכותו. הפואמה הראשונה, שרק חלקים ממנה שרדו בסאגות המלכותיות מהמאה ה-13, מתארת את החיים בחצר המלכות של האראלד, מזכירות שהוא התחתן עם אישה דנית ושהוא ניצח בקרב בהפרספויורד. הפואמה השנייה מתייחסת לסדרה של קרבות בהן ניצח האראלד.
חייו של האראלד מתוארים בכמה מהסאגות המלכותיות, שאף אחת מהן לא מאוחרת מהמאה ה-12. הדיווחים שלהם על האראלד ועל חייו שונים בכמה נקודות, וחלק מהתוכן שלהן לא ברור, אך לא ברור אם במאות ה-12 וה-13 היה מקובל שהוא איחד את נורווגיה לממלכה אחת. כמה היסטוריונים מודרניים הניחו ששלטונו היה מוגבל לאזורי החוף של דרום נורווגיה, על אף שאין בנמצא עדויות מהתקופה שיתמכו בטענתם או מקורות אחרים על חייו של האראלד.
התאורים בסאגות
במחזור העולם, שהוא המקור המפורט ביותר, אם כי לא הקדום ביותר, על חייו של האראלד, נכתב שהוא ירש לאחר מותו של אביו, האלפדאן השחור, את הריבונות על כמה ממלכות קטנות ומפוזרות במחוז וסטפולד, שאותם אביו ירש או כבש. אחיה של אמו, גוטהורם, היה הפטרון שלו.
איחודה של נורווגיה קשור לסיפור אהבה. הוא החל בהצעת נישואים שהסתיימה בסירוב ובלעג מצדה של גידה, בתו של איריק, מלך הורדלנד. גידה אמרה שהיא סירבה להינשא להאראלד עד שהוא יהיה "המלך של כל נורווגיה". סירוב זה גרם להאראלד לנדור נדר שהוא לא יסתפר או יסרק את שערו עד שהוא יהיה מלכה היחיד של נורווגיה וכאשר הוא מילא את התנאי הזה עשר שנים מאוחר יותר, הוא שינה את כינויו מ"סבוך השיער" ל"נאה השיער".
ב-866 התקיימה סדרת הכיבושים הראשונה מני רבות של ממלכות קטנות רבות שמהם איחד האראלד את כל נורווגיה, כולל המחוז השוודי ורמלנד שהיה נאמן למלך שוודיה. ב-872, לאחר ניצחון גדול שנחל בהרפספיורד שליד סטוונגר, הפך האראלד למלך נורווגיה כולה, אך לממלכתו נשקפו סכנות ממתנגדיו שמצאו מקלט באיסלנד שהתגלתה זה מקרוב, באורקני, באיי שטלנד, באיים ההברידיים, באיי פארו ובצפונה של יבשת אירופה. עם זאת, עזיבתם של מתנגדיו לא הייתה כולה מרצונם. ראשי שבטים נורווגים רבים שהיו בעלי ממון וכבוד, היוו איום על שלטונו של האראלד, ולפיכך הם היו נתונים להטרדות רבות מצדו והוא גרם להם לעזוב את נורווגיה. לבסוף, נאלץ האראלד לשגר משלחת לחלקה המערבי של הארץ כדי לטהר את סקוטלנד ואת האיים הסובבים אותה מוויקינגים שמצאו שם מקלט.
המקור הראשון שמזכיר את האראלד, "ספר האיסלנדים" (Íslendingabók) מהמאה ה-12, מציין שאיסלנד יושבה בימי חייו על ידי מתנגדים של האראלד שנמלטו מנורווגיה על רקע זה שהם דחו את זכותו להטיל מיסים על כל הארץ.
שנותיו האחרונות
על פי הסאגות, עמדו שנותיו האחרונות של האראלד בסימון המאבקים בין בניו הרבים. מספר בניו של האראלד משתנה על פי דיווחים שונים ועומד בין 11 ל-20. תריסר מבניו היו מלכים, שניים מתוכם על כל נורווגיה. הוא העניק לכולם תארים מלכותיים ונחלות שעליהן הם שלטו כנציגיו, אך הסדר זה לא שם קץ לעימותים שהמשיכו גם לאחר מותו. בערוב ימיו העביר האראלד את השליטה בממלכתו לבנו המועדף, אריק "גרזן הדם", שאותו הוא הועיד להיות יורשו. אריק משל לצדו של אביו לאחר שזה היה כבר בן 80. שלוש שנים לאחר מכן מת האראלד הראשון.
קישורים חיצוניים
- האראלד הראשון באנציקלופדיה בריטניקה (1911).
25535838האראלד הראשון, מלך נורווגיה