אורית פרקש-הכהן
 | |||||||||
| לידה |
29 בדצמבר 1970 (גיל: 55) פתח תקווה, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הרווארד | ||||||||
| עיסוק | משפטנית, רגולטורית, עורכת דין, פוליטיקאית | ||||||||
| מפלגה | חוסן לישראל | ||||||||
| סיעה | כחול לבן, המחנה הממלכתי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| תפקידים נוספים | |||||||||
אורית פרקש-הכהן (נולדה בפתח תקווה ב-29 בדצמבר 1970, ראש חודש א' בטבת ה'תשל"א) היא חברת כנסת, חברת ועדת הכספים ויו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, הייתה שרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים, וכיהנה גם כחברה בקבינט הביטחוני בממשלה ה-35 וכשרת החדשנות והטכנולוגיה בממשלה ה-36. כיהנה כיו"ר רשות החשמל ובתקופתה קודמו לראשונה ייצור חשמל פרטי והתעשייה הסולארית בישראל. היא עורכת דין במקצועה ושימשה כשותפה ומנהלת מחלקה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.
ביוגרפיה
פרקש-הכהן נולדה בפתח תקווה למיכאל פרקש שעלה לישראל מרומניה ושושנה שעלתה מפולין. היא גדלה באשדוד ולמדה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא. עם סיום לימודיה עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים. בשנת 1988 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את התמחותה אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.המשיכה להתמחות במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות' בתחום המשפט האזרחי והמסחרי ובליטיגציה והמשיכה לעסוק בתחומי התמחות אלו. לאחר מכן, החלה לעבוד במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים, ושימשה ראש צוות ליטיגציה בתיקים כלכליים גדולים.
ב-2003 מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל, ושימשה בתפקיד עד שנת 2011.[1] בשנת 2007 סיימה תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל.
בספטמבר 2011 מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל ובמרץ 2012 מונתה ליו"ר קבוע והייתה לאישה הראשונה והיחידה עד היום שמונתה לתפקיד. במהלך כהונתה הייתה הראשונה שהניעה תחרות פרטית במשק החשמל הישראלי ובתקופתה נכנסו יצרני חשמל פרטיים וכן הובילה להליך של סגירות פיננסיות. כמו כן, לראשונה קודם ייצור חשמל סולארי בישראל. הובילה רגולציה תומכת מימון לשוק החשמל הפרטי בישראל על ידי קביעת תעריפים מערכתיים וקביעת כללי משק החשמל הפרטי.[2][דרוש מקור]
הודות לפועלה, נכון לשנת 2015 פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מגז טבעי. במהלך שנות כהונתה קידמה מתווה תקדימי לקידום מחלקי חשמל פרטיים שגיבשה, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים. רשות החשמל בהובלתה העמיקה את הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של חברת החשמל. בין היתר התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה. מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק אג"ח עמוק בישראל.[דרוש מקור]
באוגוסט 2015 דווח שהודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל, בעקבות דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ ועל רקע עמדתה המקצועית מול מונופול הגז הטבעי כיו"ר רשות החשמל ביחס למנגנוני הצמדת מחיר הגז לגופי חשמל פרטיים. כהונתה הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה, בין היתר לפי בקשתה.[3][4]
ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כשותפה מנהלת, ושימשה כראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות.[5]
בשנים לאחר כהונתה כיו"ר רשות החשמל, הצטרפה כעמיתת מחקר ב-Harvard Electricity Policy Group (HPEG) שבאוניברסיטת הרווארד. בדצמבר 2018 פרסמה במסגרת זו מאמר המתעד את השתלשלות האירועים במתווה הגז, בשם: "Facing a Gas Monopoly: The Power Game", המתאר את התמודדותה כיו"ר רשות החשמל עם מונופול הגז בישראל בשנים 2012-20–15. במאמר תיארה את משבר הגז במצרים שהוביל לתלות מוחלטת במאגרים "תמר" ו"לוויתן" שבידי קבוצת נובל אנרג'י, ואת החוזים ארוכי הטווח שנחתמו בהצמדות מנופחות. היא הצביעה על הפער בין שיקולים מקצועיים לכלכליים, לבין הכרעות פוליטיות, שהיוו מעמסה על הציבור בסך של מיליארדי שקלים. פרקש-הכהן התריעה על הסכנות שבהשתקת רגולטורים עצמאיים, והזהירה מפני "שבי רגולטורי" בשווקים מונופוליסטיים.
עשייתה הפוליטית
ב-2019 הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ, שהשתלבה ברשימת "כחול לבן", והיא מוקמה במקום החמישה עשר ברשימה. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ופרקש-הכהן הושבעה באפריל לכנסת העשרים ואחת, ולאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בה השיגה הרשימה 33 מנדטים, נכנסה בשנית לכהונה כחברת הכנסת.
בממשלה ה־35
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש ב-17 במאי 2020 מונתה פרקש־הכהן לשרה לנושאים אסטרטגיים. בספטמבר 2020 סיכמה עם מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי ראובן פינסקי, על הקמת יחידה חדשה בה בנות שירות יפעלו מטעם היחידה ויאבקו באנטישמיות ובדה לגיטימציה של ישראל ברשתות החברתיות ובפרט בפעילותה של תנועת ה-BDS[6]. כחלק מתפקידה כשרה, הכינה ופרסמה עבודה אסטרטגית עבור ראש השב"כ בנושא "מדיניות ממשלתית בסוגיית בעלות זרה בתשתיות חיוניות במדינת ישראל". המסמך סקר תחומי תשתיות שונים בישראל, והמליץ – ביחס לכל תחום ותחום - על מדיניות ביטחון לאומי ראויה ביחס לבעלות גופים זרים - בתשתיות זרות במדינת ישראל. המסמך ושר הביטחון דאז בחנו את רגישות התשתית מול שיקולים של כלכלה חופשית. המסמך אומץ בהחלטת הקבינט הביטחוני.
לאחר התפטרותו של אסף זמיר מהממשלה ב-2 באוקטובר 2020, מונתה פרקש-הכהן לשרת התיירות והתפטרה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[7]. ב-30 בנובמבר סיימה את כהונתה כשרה לנושאים אסטרטגיים. בממשלה ה-36 מונתה לשרת התיירות ב-2 באוקטובר בתקופת מגפת הקורונה ושימשה כחברה בקבינט הקורונה. במסגרת פועלה הניעה יוזמות להגנה על תעשיית התיירות, לשמירה על המלונות ולשגשוג הכלכלה. בין השאר, הצליחה לוודא כי יותקנו כללים שיאפשרו פעילות צימרים, אתרי טבע, מתווה למורי דרך, ופתיחת הגבול לסיני.[דרוש מקור]
במהלך כהונתה העבירה בכנסת את "חוק האיים הירוקים",[דרושה הבהרה] שהסדיר את פעילות בתי המלון באילת ובים המלח בתקופת סגרי הקורונה על בסיס בדיקת בדיקת אנטיגן PCR, או בדיקת נוגדנים (סרולוגית) בטרם החלו חיסונים בישראל - על מנת למנוע את קריסתם הכלכלית של אילת וים המלח.[8] על רקע משבר הקורונה יזמה תוכנית במסגרתה קיבלו 400 בתי מלון מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון ש"ח.[9]
בתקופת כהונתה כשרת תיירות, יזמה וקידמה חוק לתיקון קרן העושר, שנקרא: "חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע". התיקון שיזמה תיקן ליקוי בחוק הקיים שאפשר לחברות החזקות לא להפקיד כלל מס לרווחי יתר לקרן העושר, כל עוד הם בהליך ערעור והמצב נוצל לרעה. התיקון סייע בהפקדה מהירה של מאות מיליוני שקלים לקרן העושר, לטובת אזרחי ישראל. עם תום כהונתה, תיקון החקיקה עבר רק בקריאה ראשונה ופרקש-הכהן השלימה את הכנסת תיקון החוק לספר החוקים בממשלה הבאה, כשרת החדשנות.[דרוש מקור]
הכנסת ה־24
בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה פרקש־הכהן במקום החמישי ברשימת כחול לבן לכנסת[10]. הרשימה קיבלה 8 מנדטים ופרקש־הכהן נכנסה לכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה פרקש-הכהן לשרת המדע והטכנולוגיה. עם כניסתה לתפקיד, יזמה את שינוי שמו של המשרד ל"משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה". היא התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי עם השבעתה לשרה.
בהיותה שרה, קדמה הצעת חוק שמטרתה להקדים גבייה של היטל רווחי יתר ("מס ששינסקי") מחברות הפועלות בתחום המשאבים (גז, או מחצבי ים המלח). זאת, במטרה להבטיח את התבססותה של קרן העושר, ולשלול מהשחקנים בענף (כיל וחברות הגז) את האפשרות לגרור רגליים בהיענות לשומות שמוציאה רשות המיסים[11]. כמו כן, עסקה במשבר כוח האדם בהייטק הישראלי ובייזום מהלכים לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק.
מינתה את דדי פרלמוטר, סגן נשיא אינטל העולמית, לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית להגדלת הון אנושי בהייטק. בנוסף, יזם המשרד יעדי ביניים לתעסוקה לשנים 2022–2023 לרשות החדשנות[12], עבור שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות בשיעור גבוה בהייטק: נשים, חרדים, ערבים, ישראלים מהפריפריה. פרקש הכהן קידמה את תוכנית "אימפקט לחברה הערבית", במסגרתה הוקצו 225 מיליון ש"ח ב-5 שנים להגדלת מספר המשתתפים מהחברה הערבית בהייטק[13].
פרקש־הכהן השיקה יחד עם שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, תוכנית בשם "הייטקלאס" להנגשת לימודי הייטק במסגרת תוכנית הלימודים, מגיל גן ועד חטיבת הביניים. התוכנית תחל במחצית השנייה של שנת הלימודים ה'תשפ"ג בכיתות הבוגרות. מדי שנה יירד גיל ההתחלה של הלימודים, כך שבתוך חמש שנים יחלו לימודים בשימושי מחשב לילדים בגן חובה[11].
במסגרת פעילותה יזמה יחד עם השרה תמר זנדברג העברת החלטת ממשלה בנושא האקלים שבמסגרתה הוקצו מיליארדי שקלים לטיפוח טכנולוגיות אקלים[14]. בין היתר, הגדירה תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים למחקר ופיתוח רב-שנתי, בהם נכללים ביו-קונברג'נס, פודטק, אנרגיות מתחדשות, חלל ובלו-טק[15]. כן יזמה תוכניות אסטרטגיות לקידום חדשנות בחקלאות ובספורט במשרדי הממשלה.
לצד בני גנץ הובילה פרקש־הכהן הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי בין ישראל לארצות הברית וחתימה על הסכם ראשון בתחום הקוואנטום[16], והסכמים עם מדינות "הסכמי אברהם", מרוקו, בחריין והאמירויות, כולל הקמת קרן השקעה בסטרטאפים משותפת עם האמירויות[17]. יזמה את תוכנית "ישראל טק" בשיתוף פעולה עם נחמן שי להעלאת יהודים מהתפוצות לתעסוקה בתחום ההייטק.
הכנסת ה־25
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה פרקש־הכהן במקום ה-10 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל, ונבחרה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-12 מנדטים. ומונתה ליו"ר וועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. אחרי פרישתה של יפעת שאשא-ביטון היא מונתה לסגנית יושב ראש הכנסת.
ב־24 ביולי 2025 הודיעה פרקש־הכהן כי בכוונתה לפרוש ממפלגת כחול לבן ולחבור בבחירות עתידיות לגדי איזנקוט. עם זאת, היא נמנעה מלהתפטר מהכנסת או לפרוש מהסיעה בכנסת כדי לא להוסיף עוד קול לקואליציה, לבקשת יו"ר כחול לבן - בני גנץ.[18]
חיים אישיים
פרקש-הכהן נשואה לעורך הדין עודד הכהן ואם לארבעה. מתגוררת בירושלים.
היא אחותם של ענבר וייס, סגנית מהנדס העיר ירושלים, של ד"ר אריאל פרקש, מנתח לב-חזה זוכה תוכנית המציאות "סוף הדרך", ושל רונית אגיד, פרופסור לנוירורדיולוגיה.
פרסומים נבחרים
- Facing a Gas Monopoly: The Power Game, באתר אוניברסיטת הארווארד. דצמבר 2018
- Social Media Giants: Free Speech Is Not Hate Speech, באתר NewsWeek. יולי 2020
- UAE-Israel Partnership Will Advance Peace In The Middle East, באתר Gulf News. ספטמבר 2020
- אורית פרקש הכהן, התוכנית להחזרת ההייטקסיטים לארץ היא כורח המציאות, אורית פרקש הכהן, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2021
קישורים חיצוניים
אורית פרקש-הכהן, באתר הכנסת - אורית פרקש-הכהן, באתר כנסת פתוחה
- אורית פרקש-הכהן, באתר ערוץ הכנסת
- חן שליטא, הכירו את האישה שקובעת כמה תשלמו על החשמל, באתר גלובס, 3 במאי 2012
- אורית פרקש-הכהן, באתר קרן וקסנר (באנגלית)
חגי עמית, "זה היה גרוע יותר ממה שנכתב בעיתונים": האישה שנתניהו הדיח באה לסגור חשבון, באתר TheMarker, 1 במרץ 2019- מיכאל טוכפלד, אורית פרקש־הכהן: "העיסוק בבג"ץ יצא מכל פרופורציה", בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2020
- הדר קנה, שרת התיירות חולמת על 100 אלף מבקרים בשנה מאיחוד האמירויות - ועל תיירי "1+1", באתר TheMarker, 16 בדצמבר 2020
- עמיר קורץ, "טכנולוגיה היא לא טרנד אופנתי. תפקידנו לבנות את התשתיות לטווח ארוך", באתר כלכליסט, 1 ביוני 2022
הערות שוליים
- ↑ ליאור גוטמן, יו"ר רשות החשמל לשעבר אורית פרקש-הכהן תתמנה למנהלת מחלקה במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2017
- ↑ ליאור גוטמן, בוטל הליך ביזיון ביהמ"ש נגד יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014
- ↑ ליאור גוטמן, אורית פרקש הכהן נפרדת מרשות החשמל: "חשוב לשמור על איזון במשק רווי האינטרסים", באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2015
- ↑ אבי בר-אלי, נקמת הגז: נתניהו ושטייניץ הדיחו את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2015
- ↑ שירה קרפיק ספיר, אורית פרקש-הכהן מצטרפת כשותפה למשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, באתר גלובס, 13 בפברואר 2017
- ↑ עדו בן פורת, המשרד לנושאים אטסטרטגיים יקים יחידה חדשה של בנות שירות לאומי שתאבק ב-BDS, בהסתה ובאנטישמיות בדיגיטל., באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2020
- ↑ טל שלו, שר התיירות אסף זמיר התפטר מהממשלה: "אין לי אמון בנתניהו, אני חרד למדינה", באתר וואלה, 2 באוקטובר 2020
- ↑ מיכל רז-חיימוביץ', חוק "האיים הירוקים" ימתין; מחלוקת בין נציגי ועדת החוקה ומשרד הבריאות, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2020
- ↑ מיכל רז-חיימוביץ', 400 בתי מלון יקבלו מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון שקל ממשרד התיירות, באתר גלובס, 10 בפברואר 2021
- ↑ אתר ועדת הבחירות (ארכיון)
- ^ 11.0 11.1 אבי בר-אלי, לימודי תכנות בגן ויבוא חופשי של פירות וירקות: התקציב הסוער היה רק ההתחלה, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2021
- ↑ לא מחכה לוועדת התעסוקה: פרקש-הכהן רוצה 450 אלף עובדי היי־טק כבר ב-2023, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2022
- ↑ "אימפקט לחברה הערבית": תכנית רחבה לשילוב המגזר הערבי בתחומי ההייטק והמדע, באתר GOV.IL (ארכיון)
- ↑ הממשלה אישרה: תוכנית לפיתוח טכנולוגיות אקלים ב-3 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 26 ביוני 2022
- ↑ "המדינה מסמנת את תחומי המו"פ הקריטיים: ביומד, פודטק, אנרגיה מתחדשת וחלל". TheMarker. ארכיון מ-2022-12-04. נבדק ב-2022-12-04.
- ↑ דוברות משרד ראש הממשלה ודוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, באתר GOV.IL (ארכיון)
- ↑ ynet (2021-10-20). "שת"פ גם בחלל: נחתם ההסכם בין ישראל לאמירויות". Ynet. ארכיון מ-2022-12-04. נבדק ב-2022-12-04.
- ↑ ח"כ אורית פרקש-הכהן הודיעה על פרישתה מכחול לבן - זאת הסיבה שלא תתפטר, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2025
| שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| השרים לנושאים אסטרטגיים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
אורית פרקש-הכהן43112190Q20071724
- רשימת חברי הכנסת
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- השרים לנושאים אסטרטגיים
- פתח תקווה: חברי הכנסת
- מנהלות ישראליות
- מנהלים ישראלים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- בוגרות אולפנות בני עקיבא
- בוגרות שירות לאומי
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- פוליטיקאים ישראלים בוגרי תוכנית קרן וקסנר בישראל
- חברות הכנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי הכנסת מטעם חוסן לישראל
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברות הכנסת העשרים וחמש
- חברות הכנסת מטעם כחול לבן
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- שרות ממשלת ישראל השלושים וחמש
- יועצים משפטיים ישראלים
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- ירושלים: חברי הכנסת
- אשדוד: חברי הכנסת
- ציונות דתית: חברות כנסת
- ציונות דתית: חברי כנסת
- שרות ממשלת ישראל השלושים ושש
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש
- ישראליות שנולדו ב-1971
- ישראלים שנולדו ב-1971