אורנגאוטן

אורנגאוטן
	אוראנגוטאן בורנאי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	קופים צרי אף
משפחה:	הומינידיים
תת־משפחה:	פונגינאים
סוג:	אורנגאוטן
מינים
	Pongo pygmaeus, אורנגאוטן בורנאי; Pongo abelii, אורנגאוטן סומטרי; Pongo tapanuliensis, אורנגאוטן טפנולי
שם מדעי
	Pongo
תחום תפוצה
	תפוצת האורנגאוטן (בירוק)

אוֹרַנְגְּאוּטָן או אוֹרַנְגְּ-אוּטָן^[1] (שם מדעי: Pongo) הוא סוג של קוף-אדם אינטליגנטי ואקרובטי המאופיין בזרועות ארוכות ובשיער חום-אדמדם. כיום הוא מצוי אך ורק ביערות הגשם של האיים בורנאו וסומטרה (במדינות אינדונזיה ומלזיה), אולם שרידי מאובנים שנמצאו בג'אווה, בווייטנאם ובסין מעידים שבעבר תחום תפוצתו היה נרחב יותר, וכלל שטחים רחבים במזרח אסיה. בסוג אורנגאוטן שלושה מינים: אורנגאוטן בורנאי (Pongo pygmaeus), אורנגאוטן סומטרי ('Pongo abelii) ואורנגאוטן טפנולי (Pongo tapanuliensis). בעבר נכללו בסוג מינים נוספים, אך הם נכחדו. בעבר שויכו גם קופי המרטולה לסוג זה אך בעקבות מחקר שנעשה במאה ה-18 הגיעו למסקנה שאינם מתאימים לזן זה. לכן, כיום הסוג אורנגאוטן הוא היחיד בתת-משפחת פונגינאים, שבה נכללו בעבר קופי-אדם גדולי ממדים, השם "אורנגאוטן" מקורו בשם המלאי והאינדונזי של הקוף orang hutan, שפירושו "איש היער"^[2].

אטימולוגיה

המילה orangutan (נכתב גם orang-utan, orang utan ו-orangutang) גזורה מהמילה orang, שפירושה במלאית ובאינדונזית "אדם", ומהמילה hutan, שפירושה במלאית ובאינדונזית "יער" - כלומר "איש היער". המילה "אורנגאוטן" נמצאת בשימוש הן באינדונזית והן במלאית, אך בני שבטי הילידים החיים בתחום תפוצתו של האורנגאוטן קוראים לו, לעיתים, במילים אחרות, בשפתם שלהם. במלאית, גם המילים maias ו-mawas מתייחסות לאורנגאוטן. המילה "אורנגאוטן" (Orangutan) נקלטה באופן רשמי בשפה האנגלית בשנת 1691, אך בזמן זה המילה אויתה בצורה "orang-outang" ולא בצורתה הנוכחית.

מקור שמו המדעי של האורנגאוטן, Pongo, נמצא בעדותו של מלח אנגלי בן המאה ה-16, אנדרו בטל, שנשבה בידי הפורטוגזים באנגולה ותיאר זוג "מפלצות" דמויות-אדם שנקראו פונגו (Pongo) ואנגקו (Engeco). נראה כי בטל למעשה פגש בגורילות ולא באורנגאוטנים, אולם בסוף המאה ה-18 לאירופאים לא היה ידע רב על קופי האדם השונים, ולכן כשהעניק הטקסונום הצרפתי ברנאר ויל-סור-אילון רוזן לאספד את השם המדעי לאורנגאוטן, הוא בחר לקרוא לו Pongo^[3].

תיאור

פרוות האורנגאוטן אדמדמה עד חומה ושערותיו ארוכות. זרועותיו חזקות וארוכות מאד יחסית לממדי גופו, והן מסייעות לו להיתלות על צמרות העצים ולהתנייד מעץ אחד למשנהו. כשהזרועות פרוסות, הן מגיעות יחדיו לאורך של כ-2.4 מטרים. בגלל היותו שוכן-עצים, האורנגאוטן אינו עושה שימוש נרחב ברגליו והן קצרות יחסית וחלשות. הפנים מאופיינות במצח גבוה, בעיניים קטנות יחסית, בפה רחב וגדול ובשפה מעט עקומה, בעת שהאורנג אוטן מתבגר הוא מצמיח זקן.

בקרב האורנגאוטן קיימת דו-צורתיות זוויגית בולטת בין הזכר והנקבה: הנקבה מגיעה לגובה של כ-1.3 מטרים ולמשקל של כ-45 קילוגרמים, ואילו הזכר מגיע לגובה של 1.8 מטרים ולמשקל של כ-118 קילוגרמים^[4]. בנוסף, את הזכרים הבוגרים ניתן לזהות בקלות בשל כריות הלחיים הגדולות שלהם, שיוצרות מראה המזכיר מסכה, בשל הגרון הבשרני ובשל השיער הארוך.

התנהגות ואקולוגיה

קובץ:Orang-utan bukit lawang 2006.jpg

האורנגאוטן הוא בעל-חיים אקרובטי מאוד

סביבת מחיה ואורח-חיים

האורנגאוטן הוא שוכן-עצים מובהק, והוא מבלה עליהם כמעט את כל זמנו. הוא אחד מהאקרובטיים שבקופי-האדם, ומסוגל לעבור בין צמרות העצים בקלות רבה. האורנגאוטן הוא בעל-חיים יחידאי, והוא מבלה את מרבית זמנו לבדו; בדרך כלל הזכר והנקבה נפגשים רק על-מנת להזדווג, להוציא מפגשים אקראיים ביער. בית הגידול של האורנגאוטן הם עצים ממינים שונים המצויים ביערות הגשם הטרופיים של מזרח אסיה, והוא הגדול שבבעלי החיים המצויים בעצים אלו. הוא נפוץ באזורי יער-גשם שונים: החל מאזורי ביצה ועד ליערות-גשם הררים בגובה של 1,500 מטרים מעל פני הים. בסביבתו כורתים עצים רבים על מנת לנטוע מטעי דקלים, דבר שעלול לגרום להכחדתם.

סביבת המחיה של האורנגאוטן גשומה מאוד, ולעיתים האורנגאוטן מתקין לעצמו מעין מטרייה שעשויה מעלה גדול להגנה מפני הגשם. הוא ניזון בעיקר מפירות ומעלים, והוא מסייע למינים מסוימים של צמחים להתרבות בכך שהוא אוכל אותם ופולט את זרעיהם באזורים אחרים ביער. בנוסף לפירות ולעלים, האורנגאוטן ניזון גם מחרקים קטנים ומביצי עופות. בפרט הוא מחבב את פרי הדוריאן (Durio), שאת קליפתו הקוצנית הוא שובר ואוכל את פנים-הפרי הטעים. בדרך כלל לאורנגאוטן אופי רגוע ושליו, אך התנהגות תוקפנית כלפי אורנגאוטנים זרים שכיחה יחסית; בהיותו יחידאי, הזכר נוטה להגן על הטריטוריה שלו מפולשים. לתוך הטריטוריה של הזכר נכנסות לעיתים נקבות אחדות, אך הוא אינו מתיר לאף זכר אחר להזדווג עימן.

האורנגאוטן פעיל בעיקר בשעות היום. גם את שנת הלילה מבלה האורנגאוטן על גבי העץ, ולפנות ערב הוא מכין לעצמו קן-שינה העשוי ענפים ועלווה רכה. בדרך כלל, בונה האורנגאוטן קן חדש מדי לילה, אולם לפעמים הוא משתמש באותו הקן פעמים מספר. בדרך כלל, האורנגאוטן יורד אל האדמה אך ורק כדי לעבור בין עץ אחד למשנהו, במידה ולא ניתן לעשות זאת מתוך צמרות העצים. כשהוא יורד לאדמה, נע האורנגאוטן בביישנות על ארבע רגליים. על-גבי העצים נע האורנגאוטן בעזרת טיפוס, קפיצה ומעבר בין ענפים או עצים שונים. זרועותיו החסונות מסייעות לו לעבור בקלות בין ענפים שונים, והוא בעל-חיים אקרובטי מאוד, אולם תנועתו בצמרות העצים איטית יותר משל פרימטים שוכני עצים אחרים, דוגמת הגיבון.

רבייה ומחזור חיים

קובץ:Back to nature.jpg

אורנגאוטן צעיר

ההריון אורך בין 230 ל-260 ימים, ובסופו נולד אורנגאוטן צעיר במשקל ממוצע של 1.5 קילוגרמים. את שבוע החיים הראשון מבלה הגור כשהוא נצמד לאמו. בגיל ארבעה חודשים האורנגאוטן הצעיר מתחיל לאכול מזון מוצק שאמו מכינה לו, ובגיל 3.5 שנים הוא נגמל סופית מחלב-אמו. הנקבה שוהה עם צאצאה תקופה ארוכה, בדרך כלל עד הגיעו לגיל שש או שבע שנים. תקופת ילדות ונערות ארוכה זו אופיינית לקופי אדם, ובמהלכה לומד האורנגאוטן הצעיר מאמו את כל הכישורים הדרושים לו כדי לשרוד בטבע. הזכר אינו משתתף בטיפול בצאצאים. בדרך כלל, נקבה לא תוליד יותר משלושה גורים במהלך חייה.

לאחר הפרידה מהאם, יחפש הגור אחר נחלה משלו. לעיתים כמה פרטים צעירים בני גיל דומה יתלכדו לקבוצות קטנות החיות יחדיו, עד לתפיסת טריטוריות משלהם. נקבות בדרך כלל ימקמו את נחלתן בסמוך לנחלת אמן, לעומת הזכרים שבדרך כלל יתרחקו ממנה. הזכרים הצעירים קטנים באופן משמעותי מהבוגרים וחסרים את כיסי הלחיים האופייניים, המתפתחים רק בגיל מאוחר יותר, אולם הם בוגרים מבחינה גופנית. בבר, תוחלת החיים של האורנגאוטן עומדת על 35 שנים, ואילו בשבייה (ובפרט בגני חיות) היא עומדת על 50 שנים.

אכילה

האכילה תופסת בחייו של האורנג אוטן מקום נכבד ביותר, בעת שהאורנג אוטן ער סביר להניח כי הוא מחפש מזון או עוסק באכילה. בהיותו בטבע הוא אוכל יותר מ-300 סוגי מזון, והוא נחשב לבעל תפריט הפירות המגוון ביותר בעולם.

הזמן הטוב ביותר של האורנג אוטן הוא בקיץ, שאז עיקר מזונו מבוסס על הפירות המבשילים. בתקופה זו של השנה אוכל האורנג אוטן כמעט ללא הפסק והוא אוגר בגופו את המזון בצורת שומן לחודשי הסתיו והחורף. בחודשי החורף יאכל האורנג אוטן עלים קליפות עצים וכמה מיני סוגי עשבים, גם חרקים כגון נמלים טרמיטים צרצרים וזחלי פרפר, גם דבש יהווה חלק מהתפריט.

בגלל שהאורנג אוטן נחשב לבעל חיים חכם, הוא ישתמש לעיתים ב"מכשיר" כדי להשיג את מזונו, למשל הוא ישבור מקל להוצאת טרמיטים או נמלים מהקן המקלות אף ישמשו לו לעזרה להורדת קוצים מפירות מסוימים.

בגלל תאבונו הגדול של האורנג אוטן רוב קופי האורנג אוטן שנתפסו או נהרגו נלכדו בעת האכילה, כשאינם שמים לב לאורבים להם.

אינטליגנציה ותקשורת

בדומה לשאר קופי-האדם, האורנגאוטן הוא בעל-חיים אינטליגנטי למדי. למרות ששימוש בכלים בקרב שימפנזות תועד בידי ג'יין גודול כבר במהלך שנות ה-60, רק במהלך שנות ה-90 תועדו אורנגאוטנים המשתמשים בכלים באופן ממושך. מאמר שפורסם בשנת 2003 בכתב העת Science תיאר התפתחות של מנהגים נרכשים, שניתן לזהות אותם כתרבות, בקרב אוכלסיות של אורנגאוטנים^[5].

מחקר עדכני שנערך על ידי ג'יימס לי, פסיכולוג מאוניברסיטת הרווארד, מצא כי האורנגאוטן הוא בעל-החיים האינטליגנטי ביותר לאחר האדם. המחקר גילה כי לאורנגאוטן יכולות פתרון בעיות ולמידה גדולות משל השימפנזה, שלפנים נחשב לאינטליגנטי יותר מן האורנגאוטן. מחקר אחר^[6] שנערך על ידי קארל ואן שאייק, פרימטולוג (חוקר פרימטים) מאוניברסיטת דיוק, מצא כי יכולות שונות של האורנגאוטן, דוגמת יצירת סככה מעל הקן שמגינה על האורנגאוטן מפני גשם, מפותחות יותר משל השימפנזה. בנוסף לזאת, הוא מצא כי האורנגאוטנים הבוגרים יכולים ללמד את הצעירים כישורים שונים שלמדו, דוגמת יצירת כלים ושימוש בהם.

תוכנית המחקר הראשונה שעסקה בחקר צורת התקשורת של האורנגאוטנים ושפתם בוצעה על ידי דוקטור פרנסין נגו. הפארק הזואולוגי הלאומי סמית'סוני שמצוי בוושינגטון הפעיל גם הוא מיזם מחקר על שפת האורנגאוטנים, שנעזר בניתוחי מחשב. לגן החיות של אטלנטה מחשב בעל מסך מגע שבו זוג האורנגאוטנים הסומטריים המוחזקים בגן החיות יכולים לשחק במשחקי וידאו. החוקרים מקווים להפיק ממחקרים ומתוכניות אלה ידע על דפוסי החשיבה והלמידה של האורנגאוטנים ועל המבנה החברתי שלהם. לדוגמה, המדענים מעוניינים ללמוד האם האורנגאוטנים מחקים יכולות שלמדו פרטים אחרים, או האם הם לומדים בדרך של ניסוי וטעייה. בנוסף, ממחקרים אלה ניתן יהיה ללמוד על טכניקות שימור חדשות^[7].

שימור ותפוצה

שלושת מיני האורנגאוטן נתונים בסכנת הכחדה. האורנגאוטן הבורנאי נתון בסיכון גבוה להכחדה והאורנגאוטן הסומטרי נתון בסיכון גבוה-מאוד להכחדה. על-פי ההערכות, קיימים כ-45,000 אורנג-אוטניים בורנאים בטבע, בעוד שמהמין הסומטרי נותרו בין 7,000 ל-7,500 פרטים בלבד. מצבו של אורנגאוטן טפנולי הוא הגרוע ביותר משום שישנם רק כ-800 פרטים ממין זה.^[8]

מצבו העגום של האורנגאוטן נובע ממספר גורמים, שכולם קשורים לאדם. סביבת המחיה של האורנגאוטן מושמדת כתוצאה מבירוא יערות, כרייה ושריפות-יער. שטחי-יער נרחבים שמהווים את בית הגידול של האורנגאוטן מוחלפים במטעי-דקלים לתעשיית שמן הדקלים. נוסף על-כך, באורנגאוטן קיים סחר לא חוקי: ציידים הורגים את האמהות במטרה לקחת את גוריהם ולמכור אותם בשווקים של מזרח אסיה. המבקרים קונים לעיתים קרובות את הגורים החמודים למראה ומגדלים אותם בסביבה אנושית ולא-טבעית, וכאשר הגורים גדלים ונעשים חזקים הם אינם יודעים מה לעשות איתם. כיום, סחר בחיות מחמד נדירות אסור במרבית המדינות, אולם הוא עדיין קיים. פקחים מחרימים חיות משווקים המוכרים אורנג-אוטניים ומגדלים אותם במרכזי שימור, בתקווה שניתן יהיה לשחרר אותם לטבע.

חלק ניכר מהאורנג-אוטניים החיים כיום בבר מצויים בשמורות טבע ובפארקים לאומיים, בהם הם מוגנים מציד לא-חוקי וממדי האוכלוסייה מבוקרים בקביעות. למרות זאת, גם בשטחים המוגנים קיים ציד לא-חוקי, שישנם ניסיונות רבים לעצור. גורם נוסף שמקשה על התאוששות אוכלוסיית האורנג-אוטניים הוא קצב-הילודה הנמוך.