אורנגאוטן בורנאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאורנגאוטן בורנאי

אורנגאוטן בורנאי זכר (למעלה)
נקבה (למטה)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופים צרי אף
משפחה: הומינידיים
תת־משפחה: פונגינאים
סוג: אורנגאוטן
מין: אורנגאוטן בורנאי
שם מדעי
Pongo pygmaeus
תחום תפוצה

תפוצת האורנגאוטן הבורנאי (בירוק)

האורנג אוטן הבורנאי (שם מדעי: Pongo pygmaeus) הוא אחד משלושה מיני האורנג אוטנג החיים כיום. הוא חי רק בבורנאו שבאינדונזיה, ונפוץ יותר משני הזנים האחרים של אורנגאוטן, האורנג אוטנג הסומטרי והאורנג אוטנג הטפנולי. כמו קופי האדם האחרים, האורנגאוטנים הבורנאים הם אינטליגנטיים ביותר ומדגימים שימוש בכלים ומאפיינים תרבותיים מקומיים במרבית אוכלוסיותיהם בטבע. ה-DNA של אורנגאוטנים משותף ב-97% עם זה של בני אדם. האורנגאוטן הבורנאי נתון בסכנת ההכחדה כתוצאה מכריתת יערות, הרס סביבת חייה, נטיעת מטעי דקלים, וציד.

טקסונומיה

האורנגאוטן הבורנאי והאורנג אוטנג הסומטרי התפצלו אחד מהשני, ומאז השינוי בגנום שלהם היה נמוך מאוד, עד כדי כך שהם נחשבו לתת-מינים בלבד, עד שנת 1996 הם הועלו לדרגת מינים נפרדים כשהגנום המיטוכונדריאלי שלהם מופה לראשונה. לאורנגאוטן הבורנאי שלושה תת-מינים:

ב-2014 נמצאה אוכלוסייה חדשה של 50 פרטים בקאלימנטאן הדרומית, בה לא נמצאו בעבר אורנגאוטנים, ובשנת 2017 התברר שאכן באזור הדרומי קיים מין נפרד של אורנג אוטנג המונה כ-800 פרטים - אורנג אוטן טפנולי.

תיאור פיזי

האורנג אוטנג הבורנאי הוא הפרימט השלישי הכי כבד אחרי שני מיני גורילה, והיצור שוכן העצים הגדול ביותר שחי כיום. הזכרים שוקלים בין 50 ל-100 קילוגרם, כשהממוצע הוא 75 קילוגרם, ומגיעים לגובה של 1.4 עד 1.8 מטר. נקבות שוקלות בין 30 ל-50 קילוגרם, ולגובה של 1.2-1 מטר. בשבי יש לאורנגאוטנים נטייה להגיע למשקל עודף והשמנת יתר, מאחר שבטבע אורח חייהם הוא ספורטיבי מאוד מאחר שהם מבלים את רוב חייהם בחיפוש אחר אוכל תוך כדי מעבר בין עצים, בעוד שבשבי בדרך כלל הם לא צריכים להתאמץ על מנת להשיג אוכל ומגיעים לעודף משקל. יש לו זרועות ארוכות מאוד שעשויות להגיע לאורך של 1.5 מטר, ופרווה ארוכה אדומה. לזכרים יש כיסי שומן בלחייהם שמשמשים לאגירת מזון, חיזוק קולות שהם משמיעים, וחיזור. כפות רגליהם מעוצבות כמו ידיים ועוזרות להם בלפיתת ענפים.

תפוצה וסביבת מחיה

אורנג אוטנג הבורנאי חי ביערות גשם רחבי עלים טרופיים וסובטרופיים בעמקים של בורנאו, ובאזורים הרריים בבורנאו עד גובה של 1500 מטר. הם עוברים מרחקים ארוכים על מנת להגיע לעצים עם פירות טריים, עיקר התזונה שלהם. בשנים האחרונות תחומי המחייה של האורנגאוטן הצטמצמו מאוד בגלל הריסת שטחי מחיה, כריתת יערות וציד של אורנגאוטנים, מה שיצר הרבה אוכלוסיות מבודדות, דבר שפוגע במגוון הגנטי של האורנג אוטנגים בבורנאו.

התנהגות ואורח חיים

בתקופות קדומות האורנגאוטנים היו נפוצים בכל רחבי דרום-מזרח אסיה, כולל בסין ובג'אווה. הם חיים ביערות גשם, בעיקר יערות ליד נחלים, יערות באזורי ביצות ויערות עננים. האורנגאוטן הבורנאי הוא מתבודד יותר מקרובו הסומטרי. אורנגאוטנים בעלי טריטוריות משיקות עלולים להיפגש לעיתים נדירות, אך רק לתקופות קצרות ובלי הרבה אינטראקציה. אף על פי שהם לא טריטוריאליים, כשאורנגאוטנים זכרים נפגשים הם עלולים להפגין התנהגות מאיימת אחד כלפי השני. הזכרים של האורנגאוטן הבורנאי נחשבים לקופי האדם המתבודדים ביותר מכל הקופים, והם מתיידדים אך ורק עם נקבות במטרה להזדווג. בטבע תוחלת החיים של האורנגאוטנים היא 35–45 שנים, אך בשבי הם יכולים להגיע גם לתוחלת חיים של 60–65 שנים.
אף על פי שהאורנגאוטנים הם שוכני עצים, אורנגאוטן בורנאי נוטה להסתובב על הקרקע הרבה יתר מאשר האורנגאוטן הסומטרי. נטייה זו להסתובב על הקרקע יכולה לנבוע מכך שבבורנאו אין טורף גדול שיכול לאיים על האורנג אוטג, בעוד בסומטרה ישנו טיגריס סומטרה, שעלול לתקוף אורנגאוטן שמסתובב על הקרקע.

תזונה

תזונת האורנג אוטנג הבורנאי כוללת מעל 400 סוגי מזון שונים, כולל פיקוסים, פירות דוריאן, עלים, זרעים, ביצי ציפורים, חרקים, פרחים, דבש, ואף קליפות עצים, אף על פי שהקליפות מהוות מרכיב חשוב יותר בתזונת האורנגאוטן הסומטרי מאשר אצל האורנגאוטן הבורנאי. הם אוכלים גם נצרים פנימיים של צמחים. הם מקבלים את כל הנוזלים הדרושים להם מהפירות שהם אוכלים וממים שמתנקזים בחורי עצים, כך שמתאפשר להם לא להתקרב לנחלים מסוכנים על מנת לשתות. אורנגאוטנים לעיתים אוכלים אדמה על מנת לקבל מינרלים שיעזרו לסתור השפעות של חומצות ורעלנים שיש במזון שלהם. לעיתים נדירות מאוד הם עלולים לאכול פרימטים קטנים יותר, כגון לוריס איטי.

שימוש בכלים

האורנגאוטנים נצפו משתמשים בכלים לראשונה בשנת 1994. אורנגאוטנים משתמשים בכלים, בעיקר במקלות ועלים, לשימושם רבים, כמו מקל גירוד, קרס, אמצעי ניגוב, ספוג, מאוורר, כלי איסוף (בדומה לצלחת), כלי שליפה, איזמל, פטיש, כיסוי או מגן, כרית והארכה פשוטה של היד. הם משתמשים בעלים על מנת לנגב את צואתם. הם אוחזים כלים באמצעות שיניהם במקום בידיהם בהרבה מן המקרים. הם משתמשים במקלות כדי להוריד קוצים צפירות, ובאבנים על מנת לשבור אגוזים. הם משתמשים במקלות עם עלים בתור מחבטים נגד חרקים, ושימוש בכמה עלים רחבים בתור "מטרייה" בימים גשומים. הם יכולים להשתמש במקלות על מנת להשיג דבש. אחד השימושים המיוחדים בכלים של האורנגאוטן הוא ניסיונות לדוג באמצעות מקל בצורת חנית, צורת דיג ראשוני בה גם בני אדם השתמשו ועדיין משתמשים באזורים מסוימים של העולם.

רבייה

זכרים ונקבות חיים בנפרד ונפגשים בעונת הרביה בלבד. לזכרים צעירים, ללא כיסי לחיים, יש סיכוי של 50 אחוז להיות אבות. זכרים בוגרים שיש להם כיסי לחיים משמעים קולות רמים, ונהנים מעדיפות גבוהה. אצל הנקבות עדיפות יש לאלו שכבר יש להן תינוק שנגמל, אולי מאחר שאלו הן בדרך כלל פוריות.
נקבות מגיעות לבגרות בגילאים בין 6 ל-11, כאשר נקבות בעלות מאגרי שומן גדולים יותר מגיעות לבגרות בגיל צעיר יותר. נקבות בדרך כלל יולדות בפעם הראשונה בגיל 14 או 15. הן פוריות עד גיל 48 בערך. תינוקות אורנגאוטנים צריכים לינוק כל 3 או 4 שעות, ומתחילים לאכול אוכל רך מהשפתיים של אמא שלהם בגיל 4 חודשים בערך. במשך השנה הראשונה לחייו אורנגאוטן תינוק נתלה מהבטן של אמא שלו תוך כדי שהוא לופת את הפרווה שלה. הפעוטות נגמלים מיניקה בגיל 4, ולאחר מכן הם מתחילים לחקור את סביבתם לבד, אך תמיד בטווח ראייה של אמם. במהלך תקופה זו, שמקבילה לגיל ההתבגרות של בני אדם, האורנגאוטנים הצעירים מחפשים אורנגאוטנים צעירים אחרים כדי להסתובב איתם ולשחק איתם. בגני חיות אחדים אורנגאוטנים בגיל הזה התחברו עם גיבונים צעירים איתם הם חלקו את התצוגה. מחקר מ-2011 גילה שאורנגאוטניות שהיה להן יותר מזון ילדו בגיל צעיר יותר והגיעו לבגרות מוקדם יותר, וגם התקופות בין הריונו שלהן היו קצרות יותר.

שימור

אורנגאוטן פעוט במרכז הצלה בבורנאו

מצבו של האורנגאוטן הבורנאי טוב בהרבה מזה של האורנגאוטן הסומטרי, עם 54,000 פרטים בטבע בבורנאו, לעומת 6,600 פרטים שנותרו באוכלוסיות מבודדות בסומטרה. מצבם של האורנגאוטנים מדרדר עם הזמן וכיום הם בסכנת הכחדה בגלל הרס סביבת מחיה, ציד וסחר בבושמיט (בשר מן היער), ולכידת אורנגאוטנים צעירים בתור חיות מחמד, זאת בדרך כלל תוך רציחת אימהותיהם. לעיתים קרובות גם נרצח הגור לאחר שהוא גדל והחזקתו בבית נעשית לא נוחה.
האורנגאוטן מוגדר בסכנת הכחדה לפי הרשימה האדומה של IUCN. אוכלוסיית האורנגאוטנים הכוללת כיום מוערכת בכ-14% מאוכלוסיית האורנגאוטנים שהתקיימה עד לעבר הקרוב (עד אמצע המאה ה-20), וירידה חדה זו התרחשה בעשורים האחרונים כמעט אך ורק בגלל פעילויות של בני האדם כגון ציד, תעשייה ופיתוח בבורנאו ובסומטרה. כיום התפוצה היא מוקטנת מאוד ומקוטעת באוכלוסיות מבודדות בחלקים קטנים של בורנאו. לאחרונה הוא נעשה נדיר ביותר ואולי אף נעלם לחלוטין מהחלק הדרום-מזרחי של האי. גם האוכלוסייה בין נהר רג'אנג במרכז סרוואק לנהר פאדאס במערב סבה הצטמצמה מאוד עד לכדי כמעט הכחדה. בפאר הלאומי סבאנאגו יש אוכלוסייה של 6,900 אורנגאוטנים, אך סביבה זו בסיכון של הריסה למטרות פיתוח. לפי מחקר שנערך על ידי אנתרופולוג באוניברסיטת הרווארד תוך 10 עד 20 שנים מעכשיו לא יוותרו אורנגאוטנים בטבע אם לא תהיה פעולת הצלה ושימור קיצונית.

מחקר זה נתמך גם על ידי התוכנית הסביבתית של האו"ם, שהכריזה ב 2007 שבגלל שריפות, כריתת יערות בלתי חוקית, ופיתוח מסיבי של תעשיית שמן דקלים, האורנגאוטנים בסכנת הכחדה ואם המגמה תמשיך הם ייכחדו מהעולם תוך שנים ספורות.

מחקר שנערך ב-2011 והתבסס על ראיונות עם 6,983 תושבים ב-687 כפרים בבורנאו מ-2008 ו-2009 העריך שבשנה נרצחים בין 750 ל-1800 אורנגאוטנים, לפחות עד אפריל 2008. מספרי ההרג השנתי היו גבוהים הרבה יותר ממה שחשבו קודם לכן, ואישרו שהמשך קיומו של האורנגאוטן בבורנאו הוא תחת איום גדול יותר משצפו. המחקר אף לא כלל את האיום שמוצב לאורנגאוטנים כתוצאה מאיבוד שטחי מחיה והרחבות תעשיית שמן הדקלים. המחקר מצא ש-73% מהאוכלוסייה שנסקרה ידעו על כך שאורנגאוטנים מוגנים לפי החוק באינדונזיה.

אף על פי שהאורנגאוטנים מוגנים בחוק האינדונזי, הממשלה האינדונזית לא עושה אלא מאמצים מינימליים (אם בכלל) לאכוף את החוק ולהעניש את העוברים עליו. באירוע נדיר ב-2011 נתפסו ונלקחו למעצר שני גברים שרצחו לפחות 20 אורנגאוטנים ומספר של קופים חוטמניים. הם הוכרחו לבצע את הרציחות על ידי מפקח של מטע עצי דקל מקומי על מנת להגן על היבולים שלו, כשהם קיבלו 100$ על כל אורנגאוטן ו-22$ על כל קוף.

תוכניות שימור ומרכזי הצלה ואקלום מחדש

ישנן מספר תוכניות שימור בעולם של אורנגאוטנים, ביניהן גם תוכניות שימור של איחוד גני החיות האירופי (EAZA) במסגרת התוכנית האירופית להצלת בעלי חיים בסכנת הכחדה(EEP). בישראל הספארי ברמת גן וגן החיות בחיפה משתתפים בתוכנית שימור האורנגאוטן הסומטרי, והחי פארק בקריית מוצקין משתתף בתוכנית הצלת האורנגאוטן הבורנאי.

ישנם מספר מרכזי שימור ושיקום של אורנגאוטנים שפועלים בבורנאו.

הארגון להישרדות האורנגאוטנים הבורנאיים (BOS) יש מרכזי הצלה ושיקום בכל רחבי בורנאו, שמצילים עשרות אורנגאוטנים בשנה, ובנוסף עובדים להצלת יערות הגשם ושתילה מחדש שלהם על מנת להגן על האורנגאוטנים.
הארגון הבינלאונמי להצלת אורנגאוטנים, שהוקם על ידי דוקטור בירוטה גלדיקס, חוקרת אורנגאוטנים נודעת והמקבילה של ג'יין גודול בבורנאו (הן גם עבדו בשותפות אחת עם השנייה ועם חוקרת הגורליות דיאן פוסיי תחת הנחייתו של דוקטור לואיס ליקי), מציל ומשקם אורנגאוטנים ומכין אותם להשבה לאזורים מוגנים ביער הגשם האינדונזי. בנוסף הוא מקדם את שימור ושיקום יערות הגשם שנותרו באינדונזיה.

גנום

ישנה תוכנית למפות את הגנום של האורנגאוטן הבורנאי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורנגאוטן בורנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34292623אורנגאוטן בורנאי