אינטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף Intel)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אינטל
Intel
הלוגו של אינטל
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק: INTC
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־56 שנים)
מיקום המטה ארצות הבריתארצות הברית סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית
מוצרים עיקריים מיקרו-מעבדים, שבבי בלוטות', זיכרון הבזק, שבבי לוח אם וכרטיסי רשת.
שווי שוק 103.73 מיליארד דולר (1 בדצמבר 2024)
הכנסות 79.02 מיליארד דולר (2021)
רווח 19.87 מיליארד דולר (2021)
מנכ"ל פט גלסינגר
עובדים 121,100 עובדים
 
www.intel.com
סמליל אינטל משנת 1968 עד 2006
סמליל אינטל משנת 2006 עד 2020
סמליל אינטל משנת 2020

אינטל קורפוריישן (באנגלית: Intel Corporation) הוא תאגיד רב-לאומי אמריקאי, מהחברות המובילות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים. כמו כן, אינטל מייצרת כרטיסי רשת, מערכות שבבים ללוחות אם, מוצרי תוכנה והתקנים אחרים. לאינטל פרויקטי מחקר מתקדמים בכל ההיבטים של ייצור מוליכים למחצה, כולל MEMS, וכן פרויקטים בתחום התוכנה כמו מהדר לשפות תכנות וערכת פיתוח לעיבודים גרפיים.

נכון ל-2022 מועסקים באינטל כ-131,900 עובדים[1]. מניית אינטל נסחרת בנאסד"ק, ומשתייכת למדד דאו ג'ונס ולמדד S&P 500. ב-2022 הגיעו ההכנסות השנתיות שלה ל-63.05 מיליארד דולר, והרווח הנקי עמד על 8.02 מיליארד דולר.

היסטוריה

תאגיד אינטל נוסד בשנת 1968 בסנטה קלרה שבקליפורניה, על ידי גורדון מור (Gordon E. Moore) ורוברט נויס (Robert Noyce). העובד השלישי בחברה היה אנדרו גרוב (Andrew Grove), שניהל את החברה מאז הגעתו בשנות ה־60 עד לפרישתו בשנות ה־90, כשהוא הופך את אינטל לאחד מהעסקים הגדולים והמצליחים בעולם.

מור ונויס רצו לקרוא לחברה 'מור נויס'. אולם השם לא נשמע טוב בכל הנוגע לאלקטרוניקה (נשמע כמו "עוד רעש"), לכן הם החליטו לקרוא לחברה "אלקטרוניקה משולבת" (INTegrated ELectronics), או בקיצור - אינטל. אולם, השם כבר היה רשום על שם רשת מלונות, לכן הם נאלצו תחילה לקנות את הזכויות על השם.

החברה החלה כיצרנית רכיבי זיכרון, לפני ששינתה את יעודה לתכנון ויצור המעבדים. גרוב תיאר את המעבר הזה בספרו "רק הפרנואידים שורדים".

בתחילת שנות השמונים בחרה חברת IBM במעבד של אינטל למעבד של סדרת מחשבי IBM PC, והצלחתה של סדרה זו הביאה לפריחתה של אינטל.

במהלך שנות ה־90, מעבדות הארכיטקטורה של אינטל (IAL) היו אחראיות לרבים מהחידושים בתחום החומרה למחשב האישי, כולל אפיק ה־PCI, האפיק הטורי האוניברסלי (USB), והארכיטקטורה השולטת לשרתים בעלי מספר מעבדים. גם פיתוחי התוכנה של IAL הביאו תרומה רבה. פיתוחי התוכנה של המעבדות בתחום הווידאו והגרפיקה הממוחשבים היו חשובים בהתפתחות התחום.

השליטה של אינטל בשוק המעבדים לארכיטקטורת x86 הובילה למספר תביעות כנגדה בנוגע לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית במשך השנים, כולל חקירות של ועדת הסחר הפדרלית (FTC) בסוף שנות ה־80 וב־1999, וכן תביעות אזרחיות כגון התביעה של חברת DEC בשנת 1997 ותביעת פטנט על ידי אינטרגרף. שליטתה של אינטל בשוק (בזמן מסוים היא שלטה על 85% מהשוק למעבדי 32-ביט למחשבים אישיים), ביחד עם הצעדים המשפטיים שאינטל עצמה נקטה (למשל במקרה הידוע של התביעה כנגד יצרני מחשבים אישיים בנוגע לפטנט 338), הפכו את אינטל למטרה מושכת לתביעות משפטיות, אם כי מעט מאוד מהן אכן הצליחו להשיג את מטרתן. המתחרה הגדולה היחידה של אינטל בשוק ה־x86 היא חברת AMD, אשר איתה יש לאינטל הסכמים חוצי-רישיונות הדדיים מאז 1976: שתי החברות יכולות להשתמש בפטנטים בנוגע לחידושים טכנולוגיים של החברה האחרת ללא תשלום כספי כלשהו.

לאינטל מפעלים רבים הפרושים במדינות רבות ברחבי העולם, בהן: ארצות הברית (הילסבורו שבאורגון, סנטה קלרה שבקליפורניה), קוסטה ריקה, מלזיה, אירלנד, סין (בבניה) וישראל.

חלק אחר מהחברה הוא קרן ההשקעות Intel Capital. ב-2017 השקיעה אינטל באמצעות הקרן בסכום של כמיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית[2].

ב-21 ביוני 2018 פרש מנכ"ל החברה בריאן קרזניץ על רקע התנהגות בניגוד לקוד האתי של החברה. במקומו מונה למחליף זמני סמנכ"ל הכספים רוברט (בוב) סוואן.[3] ב - 31 בינואר 2019 הודיעה החברה כי בוב סוואן מונה למנכ״ל אינטל. ב-15 בפברואר 2021 החל פט גלסינגר לשמש כמנכ"ל אינטל.

באוקטובר 2022, לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים, בהם דיווחה על הפסד לראשונה מזה 30 שנה, הודיעה על תוכנית התייעלות במסגרתה תפטר כ-26 אלף עובדים בשנים 2023–2026.

מוצרים

מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה, ארצות הברית
המתקן לייצור שבבים של אינטל בקוסטה ריקה היה אחראי ב-2006, ל-20% מהיצוא ול-4.9% מהתמ"ג של המדינה.
מעבד אטום Z270

המוצר הראשון של אינטל היה מעגל משולב ועליו זכרונות גישה אקראית. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 המשיכה אינטל בפיתוח זיכרונות והייתה בין המובילות בייצור זכרונות מהסוגים DRAM, SRAM וכן Read-only Memory.

צוות אחר באינטל פיתח בשנת 1971 את המיקרו-מעבד מדגם "Intel 4004" עבור החברה היפנית Business Computer Corporation[4] שהייתה לקוח גדול של אינטל ברכישת זיכרונות למחשבונים. אולם, מיקרו-מעבדים הפכו למוצר המוביל של אינטל רק בשנות ה-80. מתחרתה העיקרית באותן שנים בתחום זה הייתה Texas Instruments שהוציאה לשוק את המיקרו-מעבד הראשון שלה סמוך ובצמידות לתאריך בו הוציאה אינטל את המעבד שלה. ממעבד זה התפתחו מאוחר יותר המעבדים 4040 8008 ו-8080.

כאשר, בסוף שנות ה-70 הפציע המחשב האישי, הוקמו ביפן מספר מפעלים שהתחרו בייצור המוצר המוביל של אינטל באותה עת, זיכרונות. על מנת להתמודד עם הירידה ברווחיות, החליטו באינטל להתמקד בתחום המיקרו-מעבדים. הפריצה הטכנולוגית והכלכלית הייתה בפיתוחו של המעבד 8086 (ושיפורו על ידי ה-8088) ששימשו לייצור המחשב האישי של יבמ, ה-PC ותואמיו. התפשטותו הנרחבת של המחשב האישי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לוותה בהתרחבות מקבילה של אינטל.

במהלך השנים שחלפו מאז פיתחה אינטל סדרת מעבדים בארכיטקטורת x86 המבוססים על מעבדים אלו. ה-80286 שימש במחשבי ה-AT ואחריו יצאו לשוק ה-80386 וה-80486 והחל ב-1993 סדרת מעבדי הפנטיום (ה-P5). ב-1995 מעבד הפנטיום-פרו (ה-P6), ב-1997 הפנטיום 2, ב-1999 הפנטיום 3, ב-2000 הפנטיום 4. המעבדים האחרונים בסדרת הפנטיום 4 עבדו בטכנולוגיית ה-Hyper-threading. ניסיון ליצור מעבד אחר היה ב-2001 כאשר אינטל פיתחה את האיטניום בארכיטקטורת IA-64.

ב-2004 אינטל הכריזה על מעבד דותן למחשבים ניידים שמכיל 170 מיליארד טרנזיסטורים בטכנולוגיית סנטרינו. הפיתוח נעשה בישראל במשך כשנתיים, על ידי צוות של 150 עובדים בעלות של כ-100 מיליון דולר[5].

ב-2008 יצא לשוק מעבד האינטל אטום מעבד זעיר בעל צריכת חשמל נמוכה, בארכיטקטורה של x86, ובטכנולוגיה של 45 ננומטר. מעבד האטום נועד למחשבי נטבוק, מחשבי מיני (Nettop), והתקני אינטרנט ניידים. מחשבי הנטבוק מבוססי אטום הפכו למאוד פופולריים, במיוחד בשנת 2009, למרות המיתון העולמי. הביצועים של ליבת אטום יחיד הוא כמחצית של סלרון בעל קצב שעון דומה. בסוף 2009 הוכרז על דגם חדש של מעבדי אטום, Atom N450, שבו משולבת במעבד האצה גרפית.

בתחילת ינואר 2010 הכריזה אינטל על משפחה חדשה של מעבדים בטכנולוגיה של 32 ננומטר תחת השמות Arrandale ו-Clarkdale. משפחה זו כוללת מאיץ גרפי (GPU) ובקר זיכרון (Memory controller) מובנים, מהירות שעון דינמית, תמיכה מובנית ב-Blu-ray ובסראונד 7.1, ועוד. הארכיטקטורה המשולבת של מעבדים אלו תאפשר למזער את המחשבים, לצמצם את צריכת החשמל, ולהוזיל את מחירם.

בתחילת מאי 2010 הכריזה אינטל על מעבד Atom Z6 למכשירי סלולר ולטאבלטים. המעבד הוא בליתוגרפיה של 45 ננומטר, וכולל ברכיב אחד יחידת עיבוד מרכזית, מעבד גרפי (GMA600), מקודד וידאו (MPEG4, H.264) וזיכרון ראשי. צריכת החשמל שלו נמוכה יחסית לדור הקודם של המעבדים מסדרה זו.

בתחילת מאי 2011 הודיעה החברה כי פיתחה טכנולוגיית ליתוגרפיה תלת-ממדית אשר תאפשר למזער את השבבים ולהגביר את יעילותם. אינטל מתעתדת להכניס טכנולוגיה זו לשבבי שרתים עד סוף 2011 ובהמשך, גם לשבבי טלפונים חכמים[6]. החברה הציגה את מעבד Ivy Bridge - מעבד תלת־ממדי בליתוגרפיה של 22 ננומטר, שעל פי נתוני החברה, יעילותו הוגברה בעד 37% וצריכת החשמל שלו הופחתה בכ-50% לעומת הדור הקודם[7].

בסוף ספטמבר 2011 אינטל השיקה את צמד מעבדי Atom Cedarview הראשונים. שני מעבדי האטום כפולי הליבה מיוצרים בליתוגרפיה של 32 ננו-מטר, ובמעטפת תרמית של 10 וואט, ופועלים במהירות שבין 1.8 ג'יגה-הרץ ל-2.1 ג'יגה-הרץ. המעבדים משתמשים בערכת שבבים NM10, ותומכים כקודמיהם ב-DirectX 10.1. בסוף דצמבר 2011 השיקה אינטל מספר מעבדי אטום מבוססי פלטפורמת ה-Cedar Trail. המעבדים שפועלים בתדר שבין 1.6 GHz ל-1.8 GHz, כוללים את המעבד הגרפי PowerVR SGX 545, שמהירותו עד כפולה מהדור הקודם. צריכת החשמל של המעבדים מסדרת N בין 1.9 וואט ל-2.62 וואט, לעומת צריכת המעבדים מסדרת D שמגיעה ל-10 וואט.

ב-24 באפריל 2012 אינטל הציגה באופן רשמי בסן פרנסיסקו את מעבדי ה-Ivy Bridge. הדור השלישי של מעבדי ה-Core, שמעוצב בליתוגרפיה של 22 ננו-מטר ובטכנולוגיית טרנזיסטורים תלת-ממדיים הראשונים בעולם. במעבדים אלו שופרה הליבה הגרפית המובנית, והיא מסוג HD Graphics 4,000, שתומך ב-Microsoft DirectX 11, OpenGL 3.1 ו-OpenCL 1.1. וגם ההספק החשמלי הורד. מעבדים אלו מספקים גם מאפייני אבטחה שונים. עיקר הפיתוח של מעבדים אלו התבצע בישראל ובארצות הברית[8].

בתחילת יוני 2013, אינטל הכריזה על המעבד החדש בארכיטקטורת Haswell. הדור הרביעי של משפחת ה-Core i. המעבד מודפס בליתוגרפיה של 22 ננומטר, והושם בו דגש על הפחתת צריכת החשמל וחיזוק המעבד הגרפי הפנימי שלו המכונה איריס[9]. באוגוסט 2014 אינטל הציגה את התהליך של הדור החמישי של מעבדיה תחת שם הקוד ברדוול (Broadwell). מעבדים בליתוגרפיה של 14 ננומטר, בעלי יעילות גבוהה פי שניים ביחס צריכת חשמל וליכולת עיבוד מהדור הקודם[10]. חודש לאחר מכן יצאו לאור שלשה מעבדים מסדרה זו. בספטמבר 2014 אינטל הכריזה על מעבדי סקיילייק, שפותחו באינטל חיפה ויקום בליתוגרפיה של 14 ננומטר, בהובלתה של שלומית וייס, סגנית נשיא באינטל. על פי אינטל המעבדים אמורים להגיע לשוק במחצית השנייה של 2015[11]. בתחילת ינואר 2017 אינטל הכריזה על הדור השביעי של מעבדי ה-Core, קייבי לייק, שפותחו בחיפה. המאפיינים העיקרים הם שיפור בביצועי מולטימדיה בהם תוכני וידאו באבחנה גבוהה HD ו-4K, הוספת אמצעי בטיחות, ותדר מעבד דינמי. מעבד זה הוא הדור השלישי שמודפס בליתוגרפיה של 14 ננומטר. באינטל טוענים לשיפור של כ-25 אחוז בביצועים לעומת הדור הקודם.

באוגוסט 2017 הכריזה אינטל על הדור ה-8. קייבי לייק שבהן טוענת החברה לשיפור של עד כ-40% בביצועים לעומת הדור הקודם.

באוקטובר 2018 הכריזה אינטל על הדור ה-9. במאי 2019 הכריזה אינטל על הדור ה-10 אייס לייק לראשונה בליתוגרפיה של 10 ננומטר. במעבד זה הוספו יכולת בינה מלאכותית וכן מנוע גרפי חדש. בספטמבר 2020 הכריזה אינטל על סדרת המעבדים מהדור ה-11, מעבדי הטייגר לייק בליתוגרפיה של 10 ננומטר.

בנובמבר 2021 הכריזה אינטל על סדרת המעבדים מהדור ה-12. מעבדי אלדר לייק הכוללים כ-60 סוגים של מעבדים. רוב הפיתוח והייצור של מעבד זה בוצע בישראל.

בספטמבר 2022 אינטל השיקה את מעבדי דור 13 שלה המכונים רפטור לייק. המעבדים בליתוגרפיה של 10 ננומטר צפויים להגיע לשוק בסוף אוקטובר. בכדי להתחרות בחברת AMD אינטל הוזילה את מחירי המעבדים שלה. מעבד הדגל הוא ה-Core i9-13900K, שלו 24 ליבות: 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות חיסכון, מהירות השעון המקסימלית שלו במצב boost היא 5.8 גיגה-הרץ וצריכת החשמל שלו עומדת על 125 וואט.

בתחילת יוני 2024 הכריזה אינטל על דור מעבדי לונר לייק (Lunar Lake) בליתוגרפיית 3 ננומטר, שייוצרו במפעלים של חברת TSMC הטייוואנית. המעבד למחשבים ניידים כולל שבבים שונים וזכרון מובנה שבהם הושם דגש על צריכת חשמל נמוכה ויעילות אנרגטית גבוהה (פחות ב80% מהדור הקודם). מלבד CPU היברידי שכולל ליבות שונות, נוסף שבב בינה מלאכותית NPU עם ביצועים מוצהרים של 48TOPS. לפי ההכרזה ביצועי השבב הגרפי GPU טובים פי 1.5 לעומת מעבדי הדור הקודם, וביצועי הבינה המלאכותית של ה-GPU מגיעים עד 67TOPS. שינוי נוסף הוא זיכרון RAM מובנה על גבי המעבד להגברת היעילות. הזיכרון יהיה בתקן LPDDR5x ובמהירות של 8,533 מגה-הרץ. בתחום הקישוריות המעבד תומך ב-WiFi 7 במהירות של עד 5.8 Gbps ו-Bluetooth 5.4, וכולל שבב אבטחה ייעודי וטכנולוגיות מתקדמות כמו Threat Detection ו-VT-Redirect.[12]

רכישות

לפני 2000

מיפוי מפעלי אינטל בעולם

בשנת 1999 רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.

2000 עד 2009

  • בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים[13].
  • בשנת 2009 אינטל רכשה את החברות Cilk ו-Rapidmind המתמחות בעיבוד מקבילי[14].
  • ביוני 2009 היא רכשה את חברת וינד ריבר האמריקנית למערכות משובצות מחשב תמורת סכום של 884 מיליון דולרים[15].

2010 עד 2021

בשנת 2010 הגיעה החברה לשיא של רכישות של חברות שונות:

  • במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX[16].
  • ב-16 באוגוסט 2010 הודיעה החברה כי היא רוכשת את חטיבת הכבלים של טקסס אינסטרומנטס שפיתחה בישראל שבבי מחשב לממירים דיגיטליים[17].
  • ב-19 באוגוסט 2010 הודיעה חברת אינטל כי היא מתכוונת לרכוש את חברת תוכנות האבטחה מקאפי בסכום של 7.68 מיליארד דולרים[18]. בספטמבר 2016 הודיע חברת אינטל כי היא מוכרת את השליטה במקאפי לחברת ההשקעות TPG. מקאפי תהפוך בעקבות המהלך לחברה עצמאית בניהולן המשותף של TPG ואינטל[19].
  • בסוף אוגוסט 2010 אינטל רכשה את חטיבת החומרה לסלולר וניידים של אינפיניון הגרמנית, תמורת 1.4 מיליארד דולר[20]. ובספטמבר 2010 רכשה את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
  • ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים[21].
  • באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית טלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר[22]. אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים[23].
  • בינואר 2013 החלה אינטל להפיץ את הדגם הראשון של סדרת המחשבים הקטנים שלה-Intel NUC. מאז יצאו לאור מחשבים רבים מסדרה זו לפלחי השוק השונים, והיא נחשבת מוצלחת ופופולרית יחסית.
  • ביוני 2015 הודיעה על רכישת אלטרה בכ-16.7 מיליארד דולר במזומן[24].
  • במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר[25].
  • במרץ 2017 רכשה אינטל את חברת מובילאיי הישראלית העוסקת בתחום נהיגה אוטונומית תמורת 15.3 מיליארד דולר[26].
  • בדצמבר 2019 רכשה אינטל את חברת הבאנה לאבס, העוסקת בפיתוח מעבדים ליישומי בינה מלאכותית, תמורת שני מיליארד דולר[27].
  • במאי 2020 רכשה אינטל את Moovit הישראלית בכ-900 מיליון דולר
  • דצמבר 2021 רכשה אינטל את סקרינובייט הישראלית בכ-150 מיליון דולר

טבלת רכישות (מאז שנת 2009)

מספר תאריך הודעה על רכישה חברה עיסוק מדינה מחיר משמש ב סימוכין
1 4 ביוני 2009 Wind River Systems מערכות משובצות מחשב ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 884 מיליון דולר תוכנה [28]
2 19 באוגוסט 2010 McAfee אבטחת מידע ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 7.6 מיליארד דולר תוכנה [29]
3 30 באוגוסט 2010 Infineon (partial) תקשורת אלחוטית גרמניהגרמניה גרמניה 1.4 מיליארד דולר מעבדים לניידים [30]
4 17 במרץ 2011 Silicon Hive DSP הולנדהולנד הולנד לא ידוע מעבדים לניידים [31]
5 29 בספטמבר 2011 Telmap תוכנה ישראלישראל ישראל לא ידוע שירותי מיקום [32]
6 30 באוקטובר 2011 Invision תוכנה ישראלישראל ישראל 50–60 מיליון דולר תוכנה [33]
7 13 באפריל 2013 Mashery ניהול API ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 180 מיליון דולר תוכנה [34]
8 6 במאי 2013 Stonesoft Corporation אבטחת מידע פינלנדפינלנד פינלנד 389 מיליון דולר תוכנה [35]
9 16 ביולי 2013 Omek Interactive חיווי ישראלישראל ישראל לא ידוע תוכנה [36]
10 13 בספטמבר 2013 Indisys עיבוד שפה טבעית ספרדספרד ספרד לא ידוע תוכנה [37]
11 25 במרץ 2014 BASIS טכנולוגיה לבישה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לא ידוע התקנים חדשים [38]
12 13 באוגוסט 2014 Avago Technologies (חלקית) מוליכים למחצה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 650 מיליון דולר מעבדי תקשורת [39]
13 1 בדצמבר 2014 PasswordBox אבטחת מידע קנדהקנדה קנדה לא ידוע תוכנה [40]
14 5 בינואר 2015 Vuzix טכנולוגיה לבישה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 24.8 מיליון דולר התקנים חדשים [41]
15 2 בפברואר 2015 Lantiq טלקום גרמניהגרמניה גרמניה לא פורסם Gateways [42]
16 1 ביוני 2015 Altera מוליכים למחצה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 16.7 מיליארד דולר FPGA [43]
17 18 ביוני 2015 Recon טכנולוגיה לבישה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 175 מיליון דולר התקנים חדשים [44]
18 26 באוקטובר 2015 Saffron Technology מחשוב קוגניטיבי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לא פורסם תוכנה [45]
19 4 בינואר 2016 Ascending Technologies כלי טיס בלתי מאוישים גרמניהגרמניה גרמניה לא פורסם טכנולוגיה חדשה [46]
20 9 במרץ 2016 Replay Technologies טכנולוגית וידאו ישראלישראל ישראל לא פורסם טכנולוגיה וידאו בתלת־ממד לצילום ולהצגה של שידורי ספורט [25][47]
21 5 באפריל 2016 Yogitech אבטחת IoT ומערכות סיוע לנהיגה. איטליהאיטליה איטליה לא פורסם תוכנה [48]
22 9 באוגוסט 2016 Nervana Systems טכנולוגית למידת מכונה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 350 מיליון דולר טכנולוגיה חדשה [49]
23 6 בספטמבר 2016 Movidius ראייה ממוחשבת אירלנדאירלנד אירלנד לא פורסם טכנולוגיה חדשה [50]
24 16 במרץ 2017 MobilEye טכנולוגית נהיגה אוטונומית ישראלישראל ישראל 15 מיליארד דולר טכנולוגית נהיגה אוטונומית [51][52]
25 16 באפריל 2019 Omnitek האצת וידאו ב-FPGA הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת לא פורסם האצת וידאו [53][54]
26 16 בדצמבר 2019 הבאנה לאבס מעבדים ליישומי בינה מלאכותית ישראלישראל ישראל שני מיליארד דולר [27]

תלונות בדבר תחרות לא הוגנת

לאחר שמתחרתה חברת AMD הגישה החל משנת 2000 תלונות כנגד אינטל במספר מדינות על ניצול כוחה על מנת ללחוץ על יצרניות מחשבים להשתמש במעבדיה תוך שהיא מאיימת עליהן בטקטיקות כגון הפליה וסיבסוד, חברת אינטל נקנסה במספר מדינות. ב-2005 ממשלת יפן אלצה את החברה להסיר תנאים מגבילים בעסקאות עם חברות מחשבים יפניות. ביוני 2008 החברה נקנסה על ידי הרשות להגבלים עסקיים בקוריאה הדרומית בסכום של 25 מיליון דולר[55]. במאי 2009 נקנסה אינטל על ידי נציבות האיחוד האירופי בסכום של 1.44 מיליארד דולר, לאחר שנמצאה אשמה על ידי גופי האיחוד בתחרות לא הוגנת כלפי מתחרותיה[56]. בנובמבר 2009 התפרסם כי חברת אינטל תפצה את חברת AMD בסכום של 1.25 מיליארד דולר בתמורה להסרת תביעותיה של החברה המפוצה, תחרות הוגנת ולהסכם צולב על פטנטים למשך 5 שנים. ההסכם שפתח דף חדש ביחסי החברות, נחתם כשבוע לאחר שהתובע הכללי של ניו יורק, אנדרו קואומו, הגיש תביעה בעניין כנגד אינטל שבה האשים בין היתר את אינטל בכך "שעסקה בפעילות לא-חוקית שיטתית בהיקף בינלאומי במקום להתחרות בהגינות" ובנקיטת "דרכי שוחד וכפיה כדי לשמר את אחיזת-החנק שלה בשוק"[57], ולאחר שרשות הסחר הפדרלית הודיעה כי היא שוקלת לפתוח בהליכים פורמליים כנגד החברה[58].

אינטל ישראל

הלוגו הישן של אינטל ישראל
ערך מורחב – אינטל ישראל

אינטל פועלת בישראל מאז נוסד הסניף הישראלי של החברה בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, בירושלים, ובפתח תקווה, ומפעל ייצור בפארק התעשייה קריית גת המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. חברת אינטל העסיקה בישראל כ-10,000 עובדים ב-2013. מקסין פסברג מכהנת מאז 2007 בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית. בדצמבר 2016 הודיעה פסברג על פרישתה מהתפקיד. את מקומה כמנכ"ל ממלא יניב גרטי החל מינואר 2017[59].

חלק מעובדי אינטל ישראל קודמו לתפקידי הנהלה בכירים ובראשם אמיר פיינטוך שמשמש מנהל בכיר בחברת אינטל העולמית, ונחשב כיום כישראלי הבכיר ביותר בחברה, ודדי פרלמוטר, שהיה סמנכ"ל מוצרים וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית. רוני פרידמן, כיום מנכ"ל אפל ישראל, שימש קודם לכן בתפקיד ניהולי בכיר באינטל. בשנת 2019 מספר הישראלים שמכהנים כסגני נשיא בענקית השבבים עלה ל-20 בעקבות סבב מינויים בחברה, הבכיר בהם הוא שגיא בן-משה, שכיהן כסגן נשיא תאגידי[60] עד לעזיבתו[61].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אינטל


הערות שוליים

  1. ^ Intel Corporation 2022 Annual Report (Form 10-K), U.S. Securities and Exchange Commission, ‏27 בינואר 2023
  2. ^ רפאל קאהאן, אינטל השקיעה השנה כמיליארד דולר בבינה מלאכותית, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
  3. ^ ניצן סדן, מנכ"ל אינטל פורש מתפקידו, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2018
  4. ^ http://www.cpu-museum.com/4004_e.htm#Busicom%20141-PF 2- / 4-bit Microprocessors
  5. ^ עופר לוי, ‏אינטל השיקה את מעבדי ה"דותן"; השקיעה בפיתוח בארץ כ-100 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 במאי 2004
  6. ^ רויטרס, אינטל מציגה רכיבי שבבים תלת-ממדיים, נענע10
  7. ^ אינטל הציגה באופן רשמי את מעבדי ה-Ivy Bridge, אתר tgspot
  8. ^ אלכס שפירו, Ivy Bridge: המעבדים החדשים של אינטל, באתר ynet, 24 באפריל 2012
  9. ^ ה-Haswell נחת; אינטל מכריזה על משפחת הדור הרביעי של מעבדי ה-Core i
  10. ^ אינטל מציגה את תהליך היצור של הדור הבא, אתר hwzone
  11. ^ עומר שוברט, ‏הישראלים שמובילים את אינטל העולמית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בספטמבר 2014‏
  12. ^ צבי קצבורג, אינטל חשפה את ארכיטקטורת Lunar Lake עם ביצועי בינה מלאכותית משופרים, באתר tgspot, ‏2024-06-04
  13. ^ בתיה פלדמן, ‏אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2003
  14. ^ צבי קצבורג, ‏אינטל רכשה שתי חברות תוכנה שמתמחות בעיבוד מקבילי, באתר "אנשים ומחשבים", 23 באוגוסט 2009
  15. ^ אינטל רכשה את ווינד ריבר תמורת 884 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים"
  16. ^ שמוליק שלח, ‏אינטל רוכשת את חברת השבבים קומסיס בכ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 במאי 2010
  17. ^ יוסי ניסן, ‏אינטל מעמיקה פעילות הכבלים: רוכשת חטיבה מטקסס אינסטרומנטס, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2010
  18. ^ אינטל רוכשת את מקאפי ב-7.68 מיליארד דולר, באתר ynet, 19 באוגוסט 2010
  19. ^ אינטל מוכרת את השליטה בקבוצת Intel Security, באתר TechTime‏, 8 בספטמבר 2016
  20. ^ אבי בליזובסקי, אינטל רכשה את חטיבת האלחוט של אינפיניון תמורת 1.4 מיליארד דולר, אתר Chiportal
  21. ^ אינטל רכשה את גרפטק הישראלית תמורת מיליוני שקלים, באתר דה-מרקר
  22. ^ יוסי הטוני, אקזיט ראשון לחברה ישראלית בשנה החדשה: אינטל רכשה את טלמאפ תמורת 300 מיליון דולרים, אתר אנשים ומחשבים
  23. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, שנתיים אחרי האקזיט: אינטל סוגרת את טלמפ הישראלית, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2013
  24. ^ אתר למנויים בלבד הרכישה הגדולה בתולדות אינטל: קונה את אלטרה ב-16.7 מיליארד דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2015
  25. ^ 25.0 25.1 יניב הלפרין, אקזיט ספורטיבי: אינטל רוכשת את Replay הישראלית ב-175 מיליון דולר, "אנשים ומחשבים", 9 במרץ 2016
  26. ^ אינטל רוכשת את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 במרץ 2017
  27. ^ 27.0 27.1 אורי ברקוביץ', ‏אינטל רוכשת את הבאנה לאבס הישראלית ב-2 מיליארד דולר מזומן, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2019
  28. ^ "Intel to Acquire Wind River Systems for Approximately $884 Million". windriver.com. 4 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-2009-06-07. נבדק ב-9 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Announcement | McAfee, Inc". Mcafee.com. 28 בפברואר 2011. נבדק ב-14 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Peter Ha (30 באוגוסט 2010). "Intel acquires Infineon's Wireless Solutions Business for $1.4 billion". TechCrunch. נבדק ב-14 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Rue Liu (17 במרץ 2011). "Intel Acquires Silicon Hive In Push For Mobile Processing Chips". SlashGear. נבדק ב-21 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Intel to acquire Telmap, dole out easy to implement location APIs to AppUp developers. Engadget.com. Retrieved on December 9, 2013.
  33. ^ "Source: Intel in talks to buy Israel's InVision Biometrics". Globes. 30 באוקטובר 2011. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Source: Mashery Is Selling To Intel For More Than $180M". TechCrunch. 17 באפריל 2013. נבדק ב-14 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Intel's McAfee Is Buying Stonesoft, A Finnish Networked Firewall Specialist, For $389M In Cash". TechCrunch. 6 במאי 2013. נבדק ב-14 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Ingrid Lunden (16 ביולי 2013). "Gesture In The Picture, As Intel Picks Up Omek But PrimeSense Dismisses Apple Acquisition Rumors". TechCrunch. AOL Inc. נבדק ב-14 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Ingrid Lunden (13 בספטמבר 2013). "Intel Has Acquired Natural Language Processing Startup Indisys, Price "North" Of $26M, To Build Its AI Muscle". TechCrunch. AOL Inc. נבדק ב-14 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ IntelPR. "Intel Completes Acquisition of BASIS Science Inc". Intel Newsroom.
  39. ^ Ian King (14 באוגוסט 2014). "Intel to Buy Avago's Networking Business for $650 Million". Bloomberg.com. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Intel Buys PasswordBox To Add ID Management To Its Security Business". TechCrunch. AOL.
  41. ^ "Intel buys $25 million stake in Google Glass rival Vuzix". The Verge. Vox Media.
  42. ^ "Intel buys former Infineon 'Internet of Things' chip unit Lantiq". Reuters. 2 בפברואר 2015. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Clark, Don; Cimilluca, Dana (1 ביוני 2015). "Intel Agrees to Buy Altera for $16.7 Billion". Wall Street Journal. נבדק ב-1 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "Intel Acquires Recon". נבדק ב-13 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ STACEY HIGGINBOTHAM, Intel buys Saffron AI because it can't afford to miss the next big thing in tech again, Fortune, 26 October 2015
  46. ^ "Intel Acquires Ascending Technologies". 4 בינואר 2016. נבדק ב-9 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Intel buys Israeli 3D video tech firm Replay Technologies". Reuters. 2016-03-09. נבדק ב-2016-03-10.
  48. ^ "Intel buys Yogitech, aims to bolster IoT safety efforts". ZDNet. 2016-04-05. נבדק ב-2016-04-05.
  49. ^ "Intel buys deep learning startup Nervana Systems for a reported $350 million". TechCrunch. 2016-08-09. נבדק ב-2016-08-09.
  50. ^ Clark, Don; Jamerson, Joshua (6 בספטמבר 2016). "Intel to Buy Semiconductor Startup Movidius" – via www.wsj.com. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Intel Completes Tender Offer for Mobileye". Intel Newsroom (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-19.
  52. ^ "Intel buys Mobileye in $15.3B deal, moves its automotive unit to Israel". TechCrunch (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-19.
  53. ^ "Intel Acquires Omnitek, Strengthens FPGA Video and Vision Offering". Omnitek (באנגלית בריטית). 2019-04-16. נבדק ב-2019-04-19.
  54. ^ Cutress, Ian. "Intel Acquires Omnitek: FPGA Video Acceleration and Inferencing". www.anandtech.com. נבדק ב-2019-04-19.
  55. ^ סוכנויות הידיעות, קוריאה: אינטל נקנסה ב-25 מיליון דולר בשל הנחות לא חוקיות, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2008
  56. ^ אינטל נקנסה ב-1.44 מיליארד דולר, אתר נענע10.
  57. ^ שוקי גלילי, מדינת ניו-יורק נגד אינטל: "נקטה בשוחד וכפיה", באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
  58. ^ יעל גרונטמן, ‏יש פשרה: אינטל תשלם 1.25 מיליארד ד' ל-AMD שמזנקת 23%, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009
  59. ^ מקסין פסברג פורשת מתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2016
  60. ^ ישראל וולמן, הישראלים שהשתלטו על צמרת אינטל, באתר ynet, 4 בפברואר 2019
  61. ^ ישראל וולמן, אובדן חושים: "העיניים של אינטל" נסגרות, באתר ynet, 24 באוגוסט 2021


מעבדי אינטל
ייצור שהופסק
BCD ‏ (4 ביטים) Intel 4004 (שנת 1971) ‏ • Intel 4040 (שנת 1974)
לפני x86 ‏ (8 ביטים) Intel 8008 (שנת 1972) ‏ • Intel 8080 (שנת 1974) ‏ • Intel 8085 (שנת 1977)
x86 מוקדמים (16 ביטים) Intel 8086 (שנת 1978) ‏ • Intel 8088 (שנת 1979) ‏ • Intel 80186 (שנת 1982) ‏ • Intel 80188 (שנת 1982) ‏ • Intel 80286 (שנת 1982)
יחידות נקודה צפה חיצוניות 8/16-bit databus: ‏ Intel 8087 (שנת 1980) ‏ • 16-bit databus: ‏ Intel 80187 ‏ • Intel 80287 ‏ • Intel 80387SX ‏ • 32-bit databus: ‏ Intel 80387 ‏ • Intel 80487
IA-32 ‏ (32 ביטים) Intel 80386 ‏ (SX ‏ • 376 ‏ • EX) ‏ • Intel 80486 ‏ (SX ‏ • DX2 ‏ • DX4 ‏ • SL ‏ • RapidCAD ‏ • OverDrive) ‏ • A100/A110 ‏ • Celeron (שנת 1998) ‏ (M ‏ • D (שנת 2004)) ‏ • Pentium ‏ (המקורי ‏ • OverDrive ‏ • Pro ‏ • II ‏ • II OverDrive ‏ • III ‏ • 4 ‏ • M ‏ • Dual-Core) ‏ • Core ‏ (Solo ‏ • Duo)
x86-64 ‏ (64 ביטים) Celeron ‏ (D ‏ • Dual-Core) ‏ • Pentium ‏ (4 ‏ • D ‏ • Extreme Edition ‏ • Dual-Core) ‏ Intel Core ‏ (2 ‏ • Sandy Bridge)
אחרים CISC: ‏ iAPX 432 ‏ • RISC: ‏ i860 ‏ • i960 ‏ • StrongARM ‏ • XScale
ייצור נוכחי
IA-32 ‏ (32 ביטים) EP80579 ‏ • Atom ‏ (CE ‏ • SoC) ‏ • Quark
x86-64 ‏ (64 ביטים) Atom ‏ • Celeron ‏ • Pentium ‏ • Core ‏ (i3 ‏ • i5 ‏ • i7) ‏ • Xeon ‏ (E7 ‏ • E5 ‏ • E3 ‏ • Phi)
EPIC Itanium
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38801874אינטל

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אינטל&oldid=2596324"