דב פרוהמן
 | |
| לידה | 28 במרץ 1939 (גיל: 85) |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הולנד, ישראל, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א בתחום המדעים המדויקים, פרס מורטון לשנת 1982 ומדליית אדיסון לשנת 2008 |
| הערות | היה מנהל כללי של חברת אינטל ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| המציא את ה-EPROM (רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות) הראשון | |
דב פרוהמן (נולד ב-28 במרץ 1939) הוא פרופסור לפיזיקה שימושית, ממייסדי מרכזי הפיתוח והייצור של חברת אינטל בישראל ומנכ"ל אינטל ישראל במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א בתחום המדעים המדויקים.
קורות חייו
פרוהמן נולד באמסטרדם ב-1939. בתקופת הכיבוש הנאצי בהולנד, הוסתר בחווה של משפחה נוצרית, תוך סיכון רב. הוריו נספו בשואה, והוא עלה לישראל כילד ב-1949 וגדל בבית קרובי משפחה בתל אביב, שם סיים את לימודי התיכון בתיכון עירוני א'. שירת בחטיבת גולני, ולאחר מכן השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. את המשך לימודיו האקדמיים, עשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ממנה קיבל תואר שני (1965) ושלישי (1969) בהנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב.
ב-1965 החל לעבוד במעבדות המחקר של חברת פיירצ'יילד (אנ') בפאלו אלטו שבקליפורניה, במחקר שעסק בתכנון מעגלים משולבים. ב-1969, עם סיום לימודיו, החל לעבוד במרכז המחקר של חברת אינטל בקליפורניה. באינטל עסק בתכנון רכיבי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה, והמציא את ה-EPROM (רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות) הראשון. על פיתוח זה זכה פרוהמן בפרס מורטון של איגוד IEEE ב-1982 ובמדליית אדיסון, אף היא מטעם IEEE, ב-2008.
בתקופת עבודתו באינטל ניסה פרוהמן לשכנע את בכיריה, במיוחד את נשיא החברה אנדי גרוב, להשקיע בישראל. בהשפעתו, ועקב מחסור באנשי תכנון באותה עת, פתחה אינטל מרכז תכנון בחיפה ביולי 1974. פרוהמן השקיע מאמצים רבים כדי לגרום לאינטל לבצע בישראל גם פעילות ייצור, ולא רק מחקר ופיתוח, ומאמציו נשאו פרי עם הקמת מרכז ייצור בירושלים ב-1981. פרוהמן מספר כי "בשנים הראשונות נלחמנו בשיניים על כל מוצר וכל טכנולוגיה, ורק לאחר כמה שנות מאבק זכינו בתכנון המיקרו-מעבד הראשון".[1]
במקביל לפעילותו באינטל, ניהל פרוהמן קריירה אקדמית. ב-1972 הצטרף כפרופסור אורח באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה בקומאסי שבגאנה, וב-1974, עם שובו לישראל, הצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור חבר לפיזיקה שימושית. ב-1980 התמנה לפרופסור מן המניין, אך ב-1981 עזב את סגל האוניברסיטה, והתמנה למנהל כללי של חברת אינטל בישראל, תפקיד שבו החזיק עד 2000 במקביל לפעילות כסגן נשיא קבוצת המיקרו-מעבדים באינטל העולמית.
בשנת ה'תשנ"א (1991) הוענק לו פרס ישראל למדעים מדויקים ובשנת 1991 צורף כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בנוסף, זכה פרוהמן באותה שנה בפרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה.
ב-2000 פרש פרוהמן מתפקידיו באינטל.[2] לאחר פרישתו מהחברה הקדיש את זמנו לעיסוקי פנאי, בהם קריאה, רכיבה על אופנועים ועל אופניים, והטסת מטוסים קלים. נוסף על כך כתב ספר בנושא מנהיגות: מנהיגות בדרך הקשה, שיצא לאור באנגלית ב-2008. בראיונות שנערכו עמו יצא פרוהמן נגד האדישות הפושה לדעתו בציבור הישראלי, וצפה משבר חברתי-חינוכי וכלכלי חמור שיפקוד את ישראל.
קישורים חיצוניים
- תמי זילברג, סוציאליזם נוסח אינטל , מעריב, 17 במאי 1988
- גיא גרימלנד, "ההיי-טק הישראלי בסכנה", באתר הארץ, 6 במאי 2008, ראיון עם דב פרוהמן
- ביוגרפיה באתר אינטל ישראל
- ביוגרפיה של פרוהמן באתר של ספרו (באנגלית)
- טלי חרותי-סובר, דב פרוהמן: "אין פה מחאה, כל אחד בדלת אמותיו. כבר הרבה זמן לא קורה פה כלום", באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2009
- שי אספריל, "אנחנו על סף אינתיפאדה חברתית שתתפוצץ לנו בפנים בהפתעה מוחלטת", ראיון עם פרוהמן באתר כלכליסט, 7 באפריל 2011
- גיא גרימלנד, "ההיי-טק הישראלי בסכנה" - דב פרוהמן, מאושיות ההיי-טק הישראלי, בראיון נדיר, באתר TheMarker, 6 במאי 2008
הערות שוליים
- ^ גיא גרימלנד, "ההיי-טק הישראלי בסכנה", באתר הארץ, 6 במאי 2008
- ^ פרוהמן יוצא לחופשה; פורש מאינטל באוגוסט, גלובס, 30 במאי 2000
26331865דב פרוהמן