תר"ש חושן

תר"ש חושן היא תוכנית רב-שנתית לבניין הכוח ולהפעלת הכוח של צה"ל בהובלת הרמטכ"ל אייל זמיר, שתחילתה באפריל 2026.

תר"ש חושן תוכננה לאחר מלחמת חרבות ברזל ולאור לקחי המלחמה, בהובלת הרמטכ"ל אייל זמיר. בתכנון התוכנית עוסק אגף התכנון, ואת הפקת לקחי המלחמה מוביל סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי. התוכנית מתוכננת לביצוע בשנים 2026–2030, החל מאפריל 2026. התקציב שנקבע לבניין הכוח לעשור שתחילת ב-2026 הוא 350 מיליארד ש"ח. במרכז התוכנית: הפיכת חיל הים לזרוע אסטרטגית משלימה לחיל האוויר, בניית זרוע אסטרטגית בחלל, שילוב רובוטיקה ומערכות בינה מלאכותית, ובניית טכנולוגיה התקפית והגנתית שתפתיע את האויב ותגרום לו נזק רב.

רקע

התר"ש האחרונה שאושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני היא תר"ש גדעון, שאושרה ב־2015 עבור השנים 2015–2020. הרמטכ"ל אביב כוכבי קידם ב־2020 את תר"ש תנופה לשנים 2020–2024, אך עקב המשבר הפוליטי בישראל ואי־אישור תקציב המדינה היא לא הגיעה לאישור בידי הקבינט.^[1]^[2] מחליפו הרצי הלוי החל בקידום תר"ש מעלות,^[3] אך התוכנית לא הושלמה עקב טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.^[4]

לאחר התפטרותו של הלוי ומינויו של אייל זמיר לרמטכ"ל במרץ 2025, החלה הכנת תוכנית רב־שנתית חדשה, לאור מלחמת חרבות ברזל ולקחיה.

נושאי ליבה של התר"ש

בתר"ש 12 נושאי ליבה, שכל אחד מהם מובל על ידי אלוף. נושאים אלה:

כוח אדם: חיזוק כוח האדם של צה"ל בכל מרכיביו: שירות חובה, שירות קבע, מילואים ואזרחים עובדי צה"ל.
מוכנות למלחמה: חיזוק המוכנות למלחמה, ובפרט למלחמה בהפתעה, באמצעות תוכניות הגנה והתקפה להכרעת האויב במלחמה רב-זירתית שעשויה להימשך תקופה ארוכה, במעגלים קרובים ורחוקים.
חזרה לכשירות ושיקום: חזרה לכשירות לאחר שנתיים של מלחמה, באמצעות שיקום של פלטפורמות לחימה וחידוש חימושים, מלאים ותשתיות, ובמקביל לקיים אימונים והכשרות תוך שמירה על ביטחון שוטף.
גבולות: כלקח מרכזי מטבח שבעה באוקטובר כוללת התוכנית חיזוק גבולות המדינה – מניעת התבססות אויב בסמוך לגבול, מניעת חדירה ומוכנות למענה מהיר במקרה של התקפה.
הגנה אווירית: צה"ל ימשיך לפעול בתחומי ההגנה האווירית וברום הקרוב לקרקע אל מול האיומים הקיימים והמתפתחים בתחום.
מעגל שלישי ועומק: צה"ל נדרש להתמודד מול איומים במעגלים רחוקים, שבהם איראן אויב מרכזי. יש לחזק יכולות פעולה וניהול מערכות במספר זירות רחוקות במקביל.
תמרון קטלני: חיזוק יכולת התמרון של זרוע היבשה.
רציפות תפקודית: שיפור הרציפות התפקודית, כך שיתאפשר המשך פעולה תחת אש.
איסוף ומודיעין: הגברת יכולות המודיעין והאיסוף, במטרה לייצר אפקטיביות מבצעית.
דיגיטל, מידע ובינה מלאכותית: תיקבע תוכנית בניין כוח בעולמות אלו, בדגש על עליונות טכנולוגית ושיפור האפקטיביות המבצעית.
רובוטיקה: חיזוק השימוש בכלים רובוטים ואוטונומיים, תוך שיפור ופיתוח המענה לצרכים המבצעיים הנדרשים.
חלל: התפתחות החלל ממד לחימה תחייב היערכות של צה"ל גם מעבר לשנות התר"ש.

שלושה צוותים נוספים יתמקדו בנושאים מהותיים רוחביים: צוות התייעלות, צוות הפתעות טכנולוגיות וצוות תרבות ארגונית.

שינויים ארגוניים

ביוני 2025 אישר הרמטכ"ל זמיר תוכנית רחבה לשינויים בבניין כוח בצה"ל, כחלק ראשון ובסיס לקראת דיוני עיצוב צה"ל במסגרת התר"ש.^[5]

סגירת גיס 446 (הגיס המטכ"לי).
סגירת פיקוד ההכשרות והאימונים והכפפת המערך תחת פיקוד אוגדת הכשרות הכפופות למפקד זרוע היבשה.
הקמת אוגדה סדירה מתמרנת חדשה - אוגדת ההכשרות תחת פיקוד מפקד זרוע היבשה, שתכלול את כלל בסיסי ההכשרות הקרביים של הזרוע.
הפרדת חטיבה 261 מבה"ד 1 והפיכתה לחטיבת מילואים מתמרנת נוספת באוגדה 252, ובמקביל הקמת חטיבת בה"ד 1 - גוף הכשרות עם מוכנות אופרטיבית להפעלה, עם גדודי ההכשרה תחת אוגדת ההכשרות.
הקמת חטיבה 500 כחטיבת שריון במילואים נוספת במהלך 2026.
הקמת שלושה פלס"רי שריון סדירים (מותנה בהארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים).
התנעת פרויקט מטכ"לי לשיקום והחזרה לכשירות של הסד"כ והשלמת הצטיידות לכוחות הסדיר והמילואים, וכן לסד"כ החדש המוקם.
המשך הקמת גדוד הנדסה סדיר נוסף והתעצמות בהיקף ויכולות הצמ"ה.
הקמת גדוד מעורב חמישי בחטיבת החילוץ בפיקוד העורף מאוגוסט 2025.
הקמת פלוגות אושקוש JLTV על בסיס לוחמות חיל הגנת הגבולות.
הקמת גדוד חרדי במילואים.
הקמת כנף חדשה במערך ההגנה האווירית.
תחת אוגדה 91 תפעל חטיבת מילואים בנוסף לחטיבות המרחביות ברעם (300) וחירם (769).
המשך הקמת עוצבת גלעד כאוגדה האחראית לגבול ירדן–ישראל החל מ-1 באוגוסט 2025, והקמת "חטיבות דוד" תחת האוגדה. האוגדה תקבל את האחריות לכל גבול ירדן שיאוחד תחת פיקוד המרכז כך שכל פיקוד מרחבי יתמחה בשתי חזיתות.
הקמת פלוגת ניוד לוחמת למרחב החרמון בחטיבה 810.