תפילה לשלום המלכות

תפילה לשלום המלכות מתוך מחזור למועדי ה', לונדון, 1860 לכבוד המלכה ויקטוריה, אלברט אדוארד הנסיך מוויילס, הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה.

תפילה לשלום הקיסר וילהלם השני ואשתו אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910

תפילה למען הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, מתוך "סדר תפלות ישראל" (הקונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946

תפילה לשלום המלכות מתוך סידור הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, תפלת כל פה, משנת 1950.
תפילה זו היא לכבוד המלכה (יוליאנה), המלכה האם (וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.
על פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים.

תפילה לשלום נשיא איחוד האמירויות הערביות, עם סמלי המדינה והקהילה היהודית

תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

מקור התפילה

במסכת אבות נאמר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". רבים פירשו שהדברים מבוססים על הפסוק בירמיהו: ”וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה', כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם” (ירמיהו, כ"ט, ז'), אך הרב ראובן מרגליות טען שמדרשות חז"ל עולה שירמיהו הורה להתפלל לשלומה של ירושלים, משמה גלו ישראל (מ' חסרה). רבי דוד אבודרהם, בספרו (דיני קריאת התורה) כותב: "ונהגו להתפלל למלך ולברך לשם שיברכהו ויאמצהו על אויביו".

באחת ממגילות מדבר יהודה שנמצאו בקומראן זוהה קטע כמכיל תפילה לשלומו של יונתן המלך, הוא אלכסנדר ינאי, שמלך כמה דורות לפני רבי חנינא סגן הכהנים.

תפילות מיוחדות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים שונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבה של פראג, וכן לכבוד פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה על ידי רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג וחבל מוראביה. במרוקו, נשאו היהודים תפילה לשלומו של הסולטאן חסן הראשון, שנודע ביחסו האוהד כלפיהם. את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה.

נוסח התפילה

התפילה מתחילה בהתייחסות לה' ומשבצת שני קטעי פסוקים המתחילים ב"הנותן": "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהילים, קמ"ד, י') ו"הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה" (ישעיהו, מ"ג, ט"ז). יש שאמרו שהבחירה בפסוקים אלו אינה מקרית ומרמזת לפסוקים העוקבים, בהתאמה: "פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" ו"יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ". על פי הסבר זה, התפילה בנוסחה הגלוי מתפללת לשלום המלכות אך מרמזת לבקשה להצלה מידי מלכויות העמים ולמעשה מהווה קללה ומשקפת תפילה בעלת מגמה הפוכה לחלוטין מהתפילה לשלום מדינת ישראל.

ואכן, לא תמיד משקף נוסח התפילה את יחס היהודים לשלטונות ולהפך. לדוגמה, בסידור שפת אמת, רעדלהיים תרצ"ח, הנוסח הוא כך:

"אנא אב הרחמים מקור הברכות, אתה משביח שאון גלים ובידך פקודת נפש כל חי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה יהי נא חסדך עם ארץ מולדתנו ארץ גרמניא ירום הודה לרפאות את שברה, לקוממה להאדירה לשכללה לחזקה ביתד בל תמוט לעולם. הסר מנאות ארצה דבר וחרב ורעב ויגון, למען ינוחו כל בניה בשלוה והשקט וכל משחית לא יקרב לאהליהם לא ישמע קול שוד בגבולנו בהשביתך מלחמות עד קצה הארץ להשיב איש אל גפנו ותחת תאנתו במהרה תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן."

בקהילת הספרדים באמסטרדם החליטו לאחר השואה לדלג על המילה "רחמנות" שבמשפט "מלך מלכי המלכים ברחמיו יתן בלבה ובלב כל יועציה ושריה רחמנות לעשות טובה עמנו ועם כל ישראל".

אמירת התפילה

התפילה מקובלת בקהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, ובחלק מקהילות התימנים. נהוג לאומרה בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ומי שברך לקהל. נהוג ששליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, תוך שהוא מחזיק בידו את ספר התורה. את שמות בני משפחת המלוכה ותואריהם נהוג לציין, הן בדפוס והן בעל פה, בשפה המקומית ולא בעברית. בקהילה הספרדית של אמסטרדם אומרים את התפילה בכל יום בו קוראים בתורה (גם בימות החול) לפני הוצאת ספר תורה. בקהילות ספרדיות רבות נהוג לומר את התפילה כחלק מתפילות מי שברך רבות הנאמרות לאחר תפילת כל נדרי ביום הכיפורים.

כיום התפילה נאמרת בארצות אירופה. בארצות הברית היא נאמרת בהרבה מקומות, אלא שבמקום ההתייחסות למלך ומשפחתו מסתפקים בהתייחסות ל"כל ראשי הממשלה ויועציהם" או "כל שרי המדינות האלו", או עם התייחסות לנשיא וסגן הנשיא. במשבר הקורונה בשנת 2020 בתי הכנסת נסגרו למשך חודשיים ימים ולאחר שנפתחו בתי הכנסת בארצות הברית בעקבות הכרזת הנשיא דונלד טראמפ בדבר חיוניותם, בתי כנסת רבים חדשו את אמירת הנותן תשועה כהוקרה לנשיא.^{[דרושה הבהרה]}

במאי 2020, פרסמה הקהילה היהודית באיחוד האמירויות את הנוסח שלהם ל"תפילה לשלום המלכות".

בברית המועצות הודפסו סידורים בהם הופיעה תפילה למען ברית המועצות, מגינת השלום בעולם.

במדינת ישראל לא התקבלה תפילה זו בשל מגמותיה השליליות כלפי השלטונות, בתחילת ימי המדינה נדפסו נוסחים המברכים את נשיא מדינת ישראל ומאוחר יותר חוברה תפילה לשלום המדינה הנאמרת בקהילות רבות בישראל ובמקצת הקהילות מחוצה לה.

ראו גם

• דינא דמלכותא דינא

לקריאה נוספת

• הרב פרופ' אברהם שטינברג, תפילות לשלום המלכות ולשלום מדינת ישראל, יד הרב הרצוג, ירושלים תשע"א.

קישורים חיצוניים

• לשלומה של מלכות באתר צהר
• מידע על תפילה לשלום המלכות בקטלוג הספרייה הלאומית
• יואל רפל, תפילה לשלום השליט, בבלוג של איגוד ספרני יהדות
• התפילה לשלום המלכות תחת השלטון הנאצי - אתר דעת
• קטע מהקלטה עתיקה של התפילה משנת 1922 מפי החזן והזמר הטורקי חיים אפנדי
• הרב יוסף תאומים, סידור הגיון לב, קניגסברג, תר"ה, 1845, עמ' 307–309, באתר היברובוקס - בפירוש יש דברים על תפילת הנותן תשועה למלכים וחשיבותו.
• דוד רוט, תפילה לשלום המלכות בגרמניה הנאצית, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 6 באפריל 2021
• דניאל ליפסון, "א-לוהים נצור את המלך": מתפללים לשלומו של מלך הממלכה המאוחדת, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 6 במאי 2023

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39836365תפילה לשלום המלכות