תל ראש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל ראש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תל ראש, המכונה בערבית ח'רבת תל א-רווישה הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בגליל העליון שבצפון ישראל. סקרים באתר הראו שהוא היה מיושב כמעט בכל תקופה ארכאולוגית והיסטורית מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופת הברזל ב' המקבילה לממלכת ישראל ופניקיה, היה האתר מרכז אזורי. האתר זוהה עם "בית שמש", המוזכרת בתנ"ך כיישוב בנחלת שבט נפתלי (אין להתבלבל עם בית שמש ביהודה). במקום נערכה חפירה ומחקר חדש הציע לזהות את האתר עם יישוב אחר המכונה בטקסטים המקראיים "רחוב", שבנחלת שבט אשר.[1] חוקרים גם זיהו את האתר עם יישוב בשם "רויס" המוזכר בטקסטים צלבניים. כיום האתר ממוקם דרומית לגבול לבנון-ישראל ומצפון למושב אלקוש .

האתר

האתר הוא תל ששטחו 25 דונם הממוקם על ראש גבעה. החפירה העלתה כי בתקופות מסוימות, היישוב באתר התרחב מעבר לתל למדרונותיו. האתר ממוקם בין הגליל המערבי, המאופיין בגבעות מתונות המשופעות לכיוון חוף הים התיכון במזרח, ורכס הר מירון ממזרח. האזורים ממערב מתאימים לחקלאות. מקור מים זמין נמצא בעין אלקוש, כ-500 מטר דרומית לאתר. מתחת לאתר נמצא תוואי דרך עתיק המחבר את העיר עכו עם טבנין. מאייפנים אלה אפשרו לאתר להיות יישוב מרכזי לאורך ההיסטוריה.[1]

מחקר

האתר נחקר בסוף המאה ה-19 על ידי החוקרים האירופאים ויקטור גרן ועל ידי קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר מהקרן לחקר ארץ ישראל.[2][3] מאחר שלאתר לא הייתה גישה מסודרת עד שנות ה-40, התעלמו ממנו החוקרים עד שרות עמירן ויוחנן אהרוני סקרו את האתר בין 1948 ל-1953, הודות לדרכים חדשות שנסללו. ההערכה לפני הייתה כי האזור היה מיושב בדלילות בגלל השטח הקשה ובגלל ההיעדר במקורות היסטוריים קדומים, אך הסקרים של עמירם ואהרוני חשפו את ההתיישבות הארוכה בהאתר ואת הפוטנציאל הארכאולוגי שלו. חפירה באתר תוכננה על ידי עמירם בשנת 1952 אך מעולם לא נערכה. האתר נחפר בשנת 2017 ובשנת 2018 על ידי מכללת כנרת בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה בישראל. נפתחו ארבעה שטחים, שניים בראש התל ושניים במורדותיו. החפירה הניבה מכלולי חרס מתקופות רבות ושונות, שרידי אדריכלות, כלים חקלאיים ועוד.[4]

ד"ר חיה כץ, שעמדה בראש החפירה, ויגאל לוין, כתבו במאמר שפורסם ב-2020 כי תל ראש הוא המועמד הסביר ביותר ל"רחוב", המוזכרת בספר יהושע 19:28, בין עברון, חמון וקנה, שבנחת שבט אשר.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Hayah Katz & Yigal Levin (2020). "Tel Rosh: The forgotten Rehob in the Upper Galilee". Palestine Exploration Quarterly.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Katz and Levin, 2020, pp. 1–2
  2. ^ Guérin, Victor (1868). Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (בצרפתית). Vol. 7: Galilée, pt. 1. Paris: L'Imprimerie Nationale.
  3. ^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 1. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. (p. 245)
  4. ^ Katz and Levin, 2020, pp. 2–4
  5. ^ Katz and Levin, 2020, pp. 12–13
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29858955תל ראש