לדלג לתוכן

עזקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תל זכריה)
תל עזקה (מבט על התל ממזרח)

תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה. התל העליון ממוקם 347 מ' מעל פני הים, 117 מ' מעל לערוץ נחל האלה, ושטחו כ-45 דונם. התל ממוקם בפארק בריטניה המנוהל על ידי קק"ל. האתר ממוקם בקצהו הצפוני של רכס שכיוונו צפון-דרום, אשר מהווה את הגבול בין השפלה הגבוהה ממזרח והנמוכה ממערב. עזקה שולטת על הצומת האסטרטגי של הדרך המובילה מכיוון גת פלשתים, דרך עמק האלה לכיוון הרי יהודה שממזרח עם הדרך המקשרת בין בית שמש בצפון ולכיש שבדרום, מסיבות אלה עזקה הפכה באופן טבעי לעיר חשובה. בחפירות באתר נתגלו שרידי יישוב בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל 2, מצודה, מגדלים, חותמות למלך וממצאים נוספים. בנוסף התגלו באתר מערות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא.

פירוש השם

פירוש המילה עזקה בארמית: גדר, משוכה שמקיפה את השטח מסביב כטבעת. לפי הראב"ע - 'עזקתא' - מילה שמופיעה רק בלשון קדר, ופירושה כמו גדר ומשוכה. בתנ"ך מופיעה נגזרת של הפועל ע.ז.ק בספר ישעיהו, פרק ה', פסוק ב' -"ויעזקהו". על פי רש"י פירושו 'סייגו וגדרו סביב מוקף כמין טבעת'. על פי רד"ק: לגדרו, להקיף בגדר. לפי המלבי"ם: הקמת גדר מסביב כדי שלא יבוא נזק מבחוץ.[1]

היסטוריה

תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית

עזקה מוזכרת לראשונה בספר יהושע בפרשת בריחתם של חמשת מלכי האמורי. צבא ישראל רדף אחרי מלכי כנען שהתקיפו את גבעון, עד לעזקה.

וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן, וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ, רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.

לפי ספר שמואל, בקרב דוד וגוליית הפלשתים חנו בין שכה לעזקה ממערב בעוד צבא ישראל שכן ממזרח בעמק האלה.

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים.

לאחר מכן, מוזכרת עזקה כאחת הערים שביצר רחבעם:

וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה... וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.

במקרא ובמקורות חוץ-מקראיים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות בממלכת יהודה בין המאות השישית והשביעית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו את הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס, במהלכו החריבה אשור את כל ערי יהודה פרט לירושלים. כתובת עזקה, כתובת אשורית השמורה במוזיאון הבריטי ומיוחסת לסנחריב, מתארת את הכיבוש האשורי:

כתובת עזקה בכתב יתדות

הָאֵל אַשּׁוּר אִמֵּץ אֶת רוּחִי וְיָצָאתִי אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה. בְּהֶמְשֵׁךְ מַסָּעִי, אֶת הַמַּס שֶׁל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת קִבַּלְתִּי. בְּעֶזְרַת הַכּוֹחַ שֶׁל הָאֵל אַשּׁוּר, אֲדוֹנִי, אֶת הַמָּחוֹז שֶׁל חִזְקִיָּהוּ מִיְּהוּדָה כְּמוֹ[...]הָעִיר עֲזֵקָה, מִבְצָרוֹ, אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּלִי וּבֵין אֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר כְּמוֹ קַן נְשָׁרִים שׁוֹכֶנֶת עַל גַּבֵּי רֶכֶס הַר כְּמוֹ פִּגְיוֹנוֹת בַּרְזֶל לְלֹא סְפוֹר נִשָּׂאִים מִגְדָּלֶיהָ לַשָּׁמַיִם. חוֹמוֹתֶיהָ בְּצוּרוֹת וּמִתְחָרוֹת (בגובהן) בהרים הַנִּשָּׂאִים. לְמַרְאֵה עֵינַיִם, כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם צָץ רֹאשָׁן. צַרְתִּי עַל הָעִיר בְּסוֹלְלוֹת עָפָר כְּבוּשׁוֹת, בְּאֵילֵי-מָצוֹר חֲזָקִים מֻגָּשִׁים, בְּהִסְתַּעֲרוּת חֵיל-רַגְלִים גִּבּוֹרַי...אֶת מִתְקֶפֶת סוּסַי רָאוּ, אֶת קוֹל צִבְאוֹת הָאֵל אַשּׁוּר הָעֲצוּמִים שָׁמְעוּ, וּפַחַד לְבָבָם...אֶת הָעִיר עֲזֵקָה הִקַּפְתִּי וְלָכַדְתִּי, שְׁלָלָם שָׁלַלְתִּי, הָרַסְתִּי, הֶחֱרַבְתִּי וְשָׂרַפְתִּי בָּאֵשׁ.

— מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'–ו' לפסה"נ, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 73–74 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")

עזקה נבנתה מחדש במהלך המאה השביעית לפנה"ס. ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כאשר יהודה הותקפה על ידי הצבא הבבלי, היא כבר הייתה שוב אחת מערי הגבול החשובות בגבולה המערבי של הממלכה. בעת שהבבלים צרו על ירושלים ערב חורבן הבית הראשון, הנביא ירמיהו תיאר את גורלן של שתי הערים האחרונות שנותרו בשפלת יהודה:

וְחֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת, אֶל לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר.

אוסטרקון שנמצא בשכבת החורבן של שער העיר לכיש המתוארך לחורבן הבבלי ב-586 לפנה"ס משלים את העולה מתיאורו של ירמיהו. מגניה של לכיש מדווחים שמשואותיה של עזקה כבו, כלומר שעזקה נכבשה בידי הבבלים ולכיש נותרה לבדה בשפלה:

וְיֵדַע, כִּי אֶל מַשּׁוּאוֹת לָכִישׁ נַחְנוּ שׁוֹמְרִים, כְּכָל הָאֹתֹת אֲשֶׁר נָתַן אֲדֹנִי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה.

— שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 42

בימי שיבת ציון חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה:

זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.

אוסביוס בן המאה ה-4 לספירה, איתר את עזקה בין אלבתרופוליס (בית גוברין) ובין ירושלים. אך מאוחר יותר במפת מידבא השם עזקה אינו מופיע ובמקומו מופיע "בית זכריה" המזכיר את שם הכפר הערבי זכריא שהתקיים למרגלות התל עד למלחמת העצמאות, וכיום שוכן במקום המושב זכריה. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת מיכאל אבי-יונה חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזנטית זכריה הנביא בזכריה אבי יוחנן המטביל ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל אנטונינוס מפלקנטיה (570 לספירה).[2]

חפירות ארכאולוגיות

חפירות ארכאולוגיות במורדות תל עזקה צולם ב-2017
חפירות בתל עזקה

תל זכריה היה אחד האתרים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. כבר ב-1898 קיבלו הארכאולוגים הבריטים פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל, רישיון חפירה מהשלטון העות'מאני לחפירה של ארבעה אתרים בשפלת יהודה, תל גודד, מרשה, גת ועזקה. תל עזקה נחפר במשך שלוש עונות שהתמקדו בתל העליון. במהלך החפירות נחשפו מגדלים ללא חומה שקישרה ביניהם אותם תארכו לתקופה הרומית ואת מצודת האקרופוליס בדרום מזרח התל אותה תארכו לתקופת רחבעם על בסיס התיאור המקראי. חלקן העליון של הקירות תוארך לתקופה ההלניסטית. סקר ממוקד התרחש באתר בשנים האחרונות על ידי משלחת החפירות המחודשת כחלק מההכנות לחפירה בפועל התגלו מעל 18,000 חרסים. לפי ניתוח ממצאי הסקר, שגשג התל בשתי תקופות עיקריות, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2.[3]

חפירות נוספות החלו בשנת 2012 מטעם משלחת משותפת מטעם אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' עודד ליפשיץ ויובל גדות, ואוניברסיטת היידלברג בראשות מנפרד הומינג. חפירות אלה עדיין נמשכות. עונת החפירה הראשונה ב-2012 התרכזה בשלושה חלקים של התל אשר איששו את תוצאות הסקר שתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל 2 הן תקופות שיא בהיקף היישוב באתר. טרם פרסמו החופרים את ממצאים באופן רשמי.

בחפירות אוניברסיטת תל אביב התגלתה שכבת חורבן מסיבית מהמאה ה-12 לפנה"ס, אז העיר הכנענית חרבה בשריפה גדולה. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ כינו החופרים את חורבן זה "מיני-פומפיי" בהתייחסות לממצאים הרבים שהתגלו בין חורבות העיר שנהרסה.[4] באותה התקופה, סוף תקופת הברונזה המאוחרת, נחרבו רבות מערי כנען כגון לכיש, חצור, מגידו, גזר ועוד.

שכבת חורבן נוספת שניתן לזהות באתר היא מתקופת הברזל אשר מתוארכת לכיבוש עזקה, עיר בממלכת יהודה באותה העת, על ידי הצבא האשורי. מנהל המשלחת עודד ליפשיץ העיד כי במהלך החפירות התגלו שרידיה של סוללת מצור אשורית בפינה הדרום-מזרחית של תל עזקה, והיא מתוארכת למסע הכיבוש של המלך סנחריב נגד ערי יהודה משנת 701 לפני הספירה.[5][6] סוללת מצור דומה התגלתה בתל לכיש מאותו מסע צבאי אשורי. כיבוש עזקה על ידי הצבא האשורי מוזכר בכתובת עזקה.

בחודש מאי 2021 פורסם דו"ח ראשוני לעונת החפירות שהתקיימה בקיץ 2019. עיקר המידע החדש שעלה מהחפירה בעונת זו נוגע לחורבן מתקופת הברונזה המאוחרת ג, ליישוב מתקופת הברזל 2א' ולחורבן מתקופת הברזל 2ב'. ייתכן שניתוח ממצאי החפירה יוביל לתובנות חדשות גם בנוגע לתקופת הברזל 2ג'.[7]

בין השנים 2012 ל־2014 נמצא בבור מים לשעבר קבר אחים מהמאה החמישית לפני הספירה מאחרי שיבת ציון בתקופת האימפריה הפרסית. נמצאו בו שלדים של 89 ילדים מתחת לגיל חמש, כנראה לפני שנגמלו. לא נמצאו על השלדים סימני אלימות או מחלה. משערים כי בשל תמותה גבוהה של ילדים באותה תקופה, נהגו לקבור אותם בנפרד. באי היווני אסטיפליה אף נמצא קבר כזה של מעל אלפיים ילדים. בקבר בעזקה נמצאו גם שלדים אחדים של מבוגרים.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עזקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ אוצר התורה, מפרשי התנ"ך, ביאור ושננתם לספרי הנביאים, ישעיהו פרק ב
  2. ↑ מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151
  3. ↑ אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, (כרטא 1992) כרך ג' עמ' 1167
  4. ↑ אתר למנויים בלבד Ariel David, Israel’s mini-Pompeii Captures the Moment Civilization Collapsed 3,000 Years Ago, Haaretz , March 25, 2021
  5. ↑ עודד ליפשיץ, יובל גדות, ‏Interdisciplinary Research of Assyrian Siege Ramps – The Case of Tel Azekah, 2005, באתר Academia.edu
  6. ↑ אתר למנויים בלבד Ariel David, Archaeologists Find Assyrian Siege Ramp at Biblical City of Azekah, Haaretz , September 2, 2020
  7. ↑ עודד ליפשיץ, ליאורה פרויד, ניצן שלום ואלכסנדרה וורת'הל, תל עזקה – 2019, באתר חדשות ארכיאולוגיות, ‏4 במאי 2021
  8. ↑ אתר למנויים בלבד אריאל דוד, קבר בן 2,500 שנה עם עצמות עשרות ילדים שופך אור על היחס לפעוטות בתקופת המקרא, באתר הארץ, 3 באפריל 2026

עזקה43020981Q723564

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עזקה&oldid=3662551"