תיל ברסיפ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל אחמר, מעבר לפרת, צולם ב-1910 על ידי דייוויד ג'ורג' הוגראת (David George Hogarth)
פרסקו מתל ברסיפ, מהמאה ה-7 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי של חלב
אריה בזלת על צידו, אחד מהאריות ליד השער, 1910, צילום דייוויד ג'ורג' הוגראת

תיל ברסיפ (גם תל ברסיפ, בארמית: תרבשיב, בחתית: מסוארי; שם מודרני: תל אחמר, בערבית: تل أحمر) הוא אתר ארכאולוגי במחוז חלב בסוריה, על הגדה המזרחית של הפרת, כ-20 ק"מ דרומית לעיר העתיקה כרכמיש. העיר שימשה כעיר הבירה של הממלכה הארמית בית עדן (בית עדיני (אנ')).[1]

היסטוריה

האתר היה מיושב כבר בתקופה הנאוליתית מתקופת עובייד. הממצאים החשובים באתר הם מתקופת הברזל. שמו של היישוב במקום בפי החתים היה "מסוארי". העיר נותרה במידה רבה נאו-חתית ולווית עד לכיבושה על ידי הארמים במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, שהקימו בה את הממלכה בית עדן. העיר נכבשה בתקופת האימפריה הנאו-אשורית ב-856 לפנה"ס על ידי שלמנאסר השלישי מהמלך הארמי אָחֻנ̣י, לאחר מאמצי כיבוש שנמשכו שנים רבות.[2] בעיר המשיכו לדבר בשפה הלווית גם לאחר הכיבוש האשורי. תיל ברסיפ שכנה בתחום ממלכת בית עדן, ממלכה ארמית. לאחר כיבוש העיר על ידי אשור שונה שמה לכר שלמנאסר (שמשמעותו היא נמל שלמנאסר), על שמו של המלך שלמנאסר השלישי, אבל שמה הקודם המשיך להיות בשימוש. מיקומה האסטרטגי של העיר על נקודת מעבר על גבי הפרת, הפך אותה למרכז ניהולי אשורי של האזור ולעיר שישב בו חיל מצב. מקומה של העיר היה בנקודה שבה קו המצוקים של גדתו המערבית של הפרת נשבר, וזה אפשר מעבר קל יותר מהעיר לגדה המערבית של הפרת.[3] העיר וממלכת בית עדן מופיעים בכתובת על המונולית מכורח, שבה מספר שלמנאסר השלישי על מאמציו לכבוש את תיל ברסיפ, שמלכה היה אחוני.

בכתובת ארמית מהמאה ה-7 לפנה"ס, שנמצאה באתר ליד תיל ברסיפ בשם "תל שיוח' פאוקאני", מוזכר אדם בשם "פלטיאל מן תרבשיב" המשמש כעד, וייתכן ומדובר בצאצא לגולים מישראל שגרו שם.[1]

בשנת 611, העיר נכבשה על ידי המלך הכשדי נבופלאסר. לאחר מכן העיר איבדה מחשיבותה.[4]

ארכאולוגיה

תבליט אל הסער החִתי, תַרְחֻנְזַה, מקבילו של הדד, שהתגלה על גדות הפרת במורד האתר של תיל ברסיפ
כתובת בשפה הלווית, צילום של גרטרוד בל, 1909

התל, שגודלו כ-500 דונם, נסקר לראשונה על ידי דיוויד ג'ורג' הוגארת (אנ'), שהציע שהתל הוא מקומה של העיר העתיקה תיל ברסיפ. ב-1909 ביקרה באתר גרטרוד בל, שהעתיקה מספר כתובות מהאתר.

האתר נחפר בין השנים 1929–1931 על ידי הארכאולוג הצרפתי פרנסואה תורו-דנז'ן (אנ'). בחפירותיו הוא חשף את ההיפוגאום (מבנה תת-קרקעי) מתקופת הברונזה הקדומה, ששימש לקבורה. בהיפוגאום נמצאה כמות גדולה של כלי חרס. בנוסף, חשף את העיר מתקופת הברזל. ממצא חשוב באתר היו שלוש אסטלות. האסטלות מתעדות שליט ארמי מקומי מהמאה ה-8 לפנה"ס, ששמו בר גיאה (Bar Ga'yah), שיש המשערים שהוא המושל האשורי שמשי-אילו (אנ'), כורת ברית עם העיר ארפד. אסטלות בשפה הלווית, העידו על האוכלוסייה שישבה במקום. הממצאים באתר כללו תבליטי אריות שכללו את השם תיל ברסיפ, ואפשרו את זיהוי האתר.[5]

הממצאים של המשלחת כללו ארמון אשורי, שנבנה על האקרופוליס לאחר כיבוש העיר על ידי שלמנאסר השלישי, כדי שישמש לו מקום מגורים בפרובינציה. מתוך שטחו של הארמון נחפר שטח של 88X132 מ"ר. חלקו הדרומי של הארמון נשחק במהלך השנים בעיקר בגלל גלישת האדמה שעליה שכן לתוך מי נהר הפרת. השטח שנחפר כלל שלוש חצרות פתוחות, שביניהן הפרידו מערכות חדרים עצמאיות. לארמון הייתה רצפה תת-קרקעית ומערכת ניקוז.[6] הארמון עוטר במאה ה-8 לפני הספירה בתקופתו של תגלת-פלאסר השלישי בפרסקאות באיכות גבוהה שבאו להחליף את תבליטי האבן שהיו נהוגים בארמונות אשור בבירה. השימוש בפרסקאות במקום בתבליטי אבן נעשה מסיבות של חיסכון כלכלי.[7] הנרטיב של העיטורים היה לרומם ולהלל את המלך ואת האימפריה. הידע הטכנולוגי בשימור בתקופת החפירות, לא אפשר לשמר את הפרסקאות, ורק כמות מעטה שרדה. הם הוסרו מהקיר באתר, חלק הועברו אל המוזיאון הלאומי של חלב וחלק אל מוזיאון הלובר בפריז. בשנים 1987-1986 שוקמו מספר ציורים שהיו חלק מאוסף מוזיאון הלובר, ושלושה מוצגים לציבור. הפרסקאות ששוקמו כוללים מוטיבים חוזרים של יעלים בעימות. הצבע השולט בהם הוא "כחול מצרי", שנועד לחקות את הלאפיס לאזולי. צבע זה עשוי סיליקט של סידן ונחושת. קווי המתאר של הציור נצבעו בשחור פחמן מן החי או מן הצומח. הצבע האדום הוא אוכרה טבעית, המבוססת על תחמוצת ברזל. הצבעים הונחו ישירות על החומר החשוף, שהוכן עם מגע קל של סיד. העיטורים נמצאו באפריז של המסדרון, שהוביל לאולם קבלת הקהל של הארמון.[8]

החפירות כללו גם את שערי העיר, שנקראו "שערי האריות".[9] השערים נמצאו כ-620 מטר צפונית-מזרחית לכניסה לארמון. בקטע זה חלק מחומת העיר היה גלוי, והוא נוקה על ידי משלחת החפירות. קרוב למרכזו של חלק זה של הקיר, מצאו החופרים שער שהפתח הראשי שלו היה מוקף במקור באריות בזלת. האריה המערבי ביותר שרד כשהוא מוטל על צידו הלא מגולף. מהאריה המזרחי שרדו רק שברים. במקור האריות הונחו כנראה על בסיס אבן גיר. לשער היו כנראה שלושה פתחים מסיביים בדומה לשערים באתרים ארסלאן טאש וזינג'ירלי הויוק. משני צידי השער בחלק הפנימי והחיצוני הייתה מדרכת אבן. בחלל הראשון בתוך השער, כשנכנסים אליו מבחוץ, היה חדר זקיף שפנה לכיוון דרום-מזרח. היסודות של יתרת החומה היו עשויים מאבן ועליהם לבני בוץ. כל לבנת בוץ הייתה בגודל של 37 סמ"ר ועובי של 11 ס"מ. כ-90 ס"מ מעל היסוד היה מצע של חלוקי אבן קטנים. נראה שהם הונחו במרווחים קבועים של 90 ס"מ בחומה. אין כל מידע לגבי גובהה הכולל של החומה, או איך היא עוטרה בראשה.[10]

חפירות ארכאולוגיות נוספות בתל אחמר החלו להיערך בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי משלחת מאוניברסיטת מלבורן (אנ') בראשותו של גאי באננז (Guy Bunnens). חפירות אלה נמשכו לפחות עד העשור הראשון של המאה ה-21. ממצא חשוב נוסף הייתה כמות גדולה של שנהבים מגולפים באיכות גבוהה, שפורסמו ב-1997.[11] החפירות בהמשך נעשו בחסות אוניברסיטת לייז' (אנ') הבלגית. בנוסף, נמצאו באתר תעודות נאו-אשוריות וארמיות. בתעודה משנת 636 לפנה"ס מוזכרים אנשים מחמת ומתבל (אנ').[1] באתר נמצאו כתובות שונות של תגלת-פלאסר השלישי (745-727 לפנה"ס).[12]

החפירות באתר כללו גם חלק מהעיר התחתית בשטח מתחת לאקרופוליס ומצפון-מערב לארמון. הממצאים כללו שרידים דלים של מקדש אשורי ופסלים שכנראה השתייכו למקדש.[13]

אסטלת אחמר קובה

בין הממצאים מתחילת תקופת הברזל שנמצאו באתר, נכללה גם אסטלה ברמת שימור גבוהה, שנקראת "אסטלת אחמר קובה". הכתובת על האסטלה, בשפה הלווית הירוגליפית, מנציחה מסע צבאי של המלך המיאטאס (Hamiyatas) ממסוארי בשנת 900 לפנה"ס לערך. האסטלה משמשת גם כעדות להמשך פעילות הכת הדתית לאל תַרְחֻנְזַס, שהוא אל סער אנטולי שהמיאטאס קישר בינו לבין האל הדד, אל הסער של חלב. הכתובת גם מעידה ששמו של המלך הראשון של מסוארי היה הפהטילה, שאולי מייצג שם חורני עתיק, חפה-טילה (אנ'), שני שמות של אלים חוריים.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיל ברסיפ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בוסתנאי עודד, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל מאות ח - ו לפנה"ס, פרדס הוצאה לאור בע"מ, 2010, עמ' 140
  2. ^ The neo-Hittite states from c. 1180 to 700 bce באנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ Ancient Til Barsib -- Barsip -- Tell Ahmar באתר ancientneareast.tripod.com
  4. ^ Bit-Adini אנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ DE MAZUWATI A TIL BARSIP בצרפתית
  6. ^ The Palce at Til Barsip
  7. ^ Painting and decorative arts באנציקלופדיה בריטניקה
  8. ^ Painting from Til Barsip במוזיאון הלובר
  9. ^ Til Barsib
  10. ^ The Lion Gate
  11. ^ *Guy Bunnens, "Carved ivories from Til Barsib", American Journal of Archaeology, vol. 101, no.3, pp. 435–450, (July 1997),
  12. ^ אנציקלופדיה מקראית : - ח : הוצאת מוסד ביאליק, 1982, עמ' 419
  13. ^ The Temple


22494206תיל ברסיפ

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תיל_ברסיפ&oldid=438012"