תומאס פאלמר

תומאס פאלמר
Thomas W. Palmer

לידה	25 בינואר 1830 דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	1 ביוני 1913 (בגיל 83) דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
מקום קבורה	Elmwood Cemetery
מדינה
השכלה	אוניברסיטת מישיגן
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
חתימה
סנאטור מטעם מדינת מישיגן 4 במרץ 1883 – 3 במרץ 1889 (6 שנים) → תומאס פרי ג'יימס מקמילן ←
שגריר ארצות הברית בספרד ה־27 17 ביוני 1889 – 19 באפריל 1890 (307 ימים) נשיא ארצות הברית ממנה בנג'מין הריסון → פרי בלמונט אדוארד בורד גראב הבן ←

תומאס וית'רל פאלמר (באנגלית: Thomas Witherell Palmer‏; 25 בינואר 1830 – 1 ביוני 1913) היה פוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מישיגן. הוא נחשב לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר בתולדות העיר דטרויט.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

פאלמר נולד ב-25 בינואר 1830 בדטרויט שבמישיגן. אמו הייתה בתו של ג'יימס וית'רל, השופט השלישי של טריטוריית מישיגן, ואביו היה סוחר מניו אינגלנד שהתיישב בעיר לאחר מלחמת 1812. פאלמר למד בבתי הספר הציבוריים של דטרויט, באקדמיית תומפסון שבעיירה פאלמר (כיום סנט קלייר), ולמד שנה אחת באוניברסיטת מישיגן שבאן ארבור. לאחר מכן נסע לספרד ולדרום אמריקה, ובשנת 1853 נכנס לעסקי הנדל"ן בדטרויט. החל מ־1855 עסק גם בענף העץ והחקלאות יחד עם חמיו לעתיד, צ'ארלס מריל.

פאלמר היה ממייסדי החברה הראשונה למניעת התאכזרות לבעלי חיים במישיגן, וכיהן כנשיאה הראשון. ארגון זה מוכר כיום בשם "האגודה ההומאנית של מישיגן" (Michigan Humane Society).

קריירה פוליטית

בשנת 1873 כיהן פאלמר כחבר במועצת התקציבים של דטרויט, ובשנים 1879–1880 כיהן כחבר הסנאט של מישיגן. בשנת 1883 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, לאחר שהסנאטור תומאס פרי בחר בו כיורשו. פאלמר כיהן בסנאט מ־4 במרץ 1883 ועד 3 במרץ 1889, ולא התמודד לכהונה נוספת.

במהלך כהונתו כיהן כיושב ראש ועדת הדייגים בקונגרס ה־49, וכיושב ראש ועדת החקלאות והיערות בקונגרס ה־50. הוא נודע כתומך נלהב בזכות הבחירה לנשים, בהגבלת ההגירה ובהגנה על זכויות המתיישבים. הוא גם נחשב למחבר הסיסמה המפורסמת שאומצה על ידי רפורמיסטים רבים אחריו: "שוויון זכויות לכולם – זכויות יתר לאיש". ב־6 בפברואר 1885 נשא נאום בולט שבו תמך בתיקון לחוקת ארצות הברית שיאפשר לנשים זכות בחירה.

תפקידים דיפלומטיים וציבוריים נוספים

ב־12 במרץ 1889 מונה פאלמר על ידי הנשיא בנג'מין הריסון לשגריר ארצות הברית בספרד, תפקיד שבו כיהן מ־17 ביוני 1889 עד 19 באפריל 1890. לאחר מכן היה נשיא הוועדה הלאומית של תערוכת קולומבוס העולמית שנערכה בשיקגו בשנים 1890–1893. בהמשך פרש לחוותו שבמחוז ויין, סמוך לדטרויט.

תרומות ופעילות חברתית

פאלמר ואשתו, ליזי פיטס מריל פאלמר, נודעו בנדיבותם הרבה כלפי העיר דטרויט. בין תרומותיו נמנית תמיכה משמעותית בהקמת אנדרטת חיילי ומלחי מישיגן שבכיכר קמפוס מרטיוס. לכבוד אמו הקים את כנסיית הזיכרון על שם מרי וו. פאלמר.

פאלמר גם היה ממייסדי מוזיאון האמנות של דטרויט (כיום המכון לאמנות של דטרויט), וכיהן כנשיאו הראשון. הוא תרם לו 16,000 דולר, ובניין המוזיאון הנוכחי עומד במקום שבו שכן בעבר ביתו של פאלמר.

אשתו ליזי פאלמר הזמינה בשנת 1901 את הקמת מזרקת מריל בכיכר קמפוס מרטיוס, לזכר אביה. את עיצובה תכננו האדריכלים הניו יורקים קארר והייסטינגס. בשנת 1926 הועברה המזרקה לפארק פאלמר. ליזי הורישה לאחר מותה שלושה מיליון דולר להקמת מכון מריל־פאלמר בשנת 1916 – מרכז ארצי לפיתוח הילד והמשפחה, המשויך כיום לאוניברסיטת ויין סטייט ונמצא בביתו לשעבר של צ'ארלס לאנג פריר.

בשנת 1897 תרם פאלמר לעיר דטרויט שטח של 140 אקרים (כ־60 הקטרים) לאורך שדרת וודוורד לשימוש כפארק ציבורי – שטח שהפך לימים לפארק פאלמר. האדמה עברה אליו בירושה מסבו, השופט הטריטוריאלי של מישיגן ג'יימס וית'רל. בשנת 1885 הזמינו בני הזוג פאלמר את משרד האדריכלים המפורסם Mason & Rice לעצב על הקרקע בית קיץ בסגנון בקתת עץ כפרית, שעומד בפארק עד היום, אם כי סגור למבקרים.

שנותיו האחרונות

פאלמר היה מאמין אוניטרי וחבר בלשכת הבונים החופשיים. הוא נפטר ב-1 ביוני 1913 בדטרויט ונקבר בבית העלמין אלמווד בעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס פאלמר בוויקישיתוף

• תומאס פאלמר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• תומאס פאלמר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס פאלמר42080820Q2427963