תומאס ברק

תומאס ברק
Thomas Burke
לידה	טיאקווין (אנ'), מחוז גולוויי, ממלכת אירלנד
פטירה	מחוז אורנג', קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מקום קבורה	הילסבורו, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
	26 ביוני 1781 – 22 באפריל 1782; (301 ימים)
	→ אבנר נאש אלכסנדר מרטין ←

תומאס ברק (באנגלית: Thomas Burke;‏ ‏1747 – 2 בדצמבר 1783) היה רופא, עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הצפונית, יליד אירלנד, שייצג את קרוליינה הצפונית בקונגרס הקונטיננטלי, וכיהן כמושל רוד איילנד השלישי בשנים 1781–1782. ברק היה הראשון מבין שני מושלי קרוליינה הצפונית שהחזיקו באמונה הקתולית (השני היה מייק איזלי שנבחר בשנת 2000).

ראשית חייו

תומאס ברק נולד בעיירה טיאקווין (אנ') שבמחוז גולוויי שבאירלנד. ב-1764 הוא היגר למושבת וירג'יניה, ועסק שם במשך כמה שנים ברפואה. הוא למד משפטים והחל לעסוק בעריכת דין בנורפוק. ברק היה אחד התומכים הראשונים במהפכה האמריקאית, וכתב פרסומים נגד חוק הבולים של 1765. ב-1772 הוא עבר להילסבורו (אנ') שבפרובינציית קרוליינה הצפונית.^[1]

קריירה פוליטית

ברק נבחר כחבר הקונגרס הפרובינציאלי החמישי של קרוליינה הצפונית שהתכנסה בהליפקס (אנ') ב-1776. הוא השתתף בדיון שהוביל לכינון חוקת המדינה החדשה. ב-20 בדצמבר אותה שנה הוא נבחר כנציג לקונגרס הקונטיננטלי השני, וב-4 בפברואר 1777 הגיע לאייש את מושבו בפילדלפיה. ברק היה תומך נלהב של זכויות המדינות, אם כי עד 1781 התמתנו עמדותיו בסוגיה זו במידת מה. בספטמבר 1777 התכוננו רוב חברי הקונגרס להימלט מפילדלפיה לנוכח התקרבות הבריטים. ברק, תחת זאת, הצטרף לכוחות בראשותו של אבנר נאש מקרוליינה הצפונית במאמצים להגנת העיר. הוא נכח בקרב ברנדיווין (אנ'), ולאחר מכן שב לפעילותו בקונגרס.

ברק שירת בקונגרס עד 1781, כאשר הוא נבחר כמושל קרוליינה הצפונית. הוא שב הבייתה ביוני כדי להתחיל לכהן בתפקידו. כמושל הוא תמך באופן פעיל ועודד את המיליציה של המדינה בהתנגדות לכוחות הבריטים והלויאליסטים. בספטמבר הוא נלכד על ידי הלויאליסטים בפיקודו של קולונל דייוויד פניניג (אנ'). לאחר ניסיון חילוץ בלתי מוצלח של המיליציה של הפטריוטים בפיקודו של ג'ון בטלר (אנ') בקרב לינדלי מיל (אנ'), נכלא ברק על ידי הבריטים באי ג'יימס (אנ') שליד צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית.

לברק הותר לחיות בחופשיות באי בתנאים של שחרור על תנאי, אך הוא היה נתון ליחס רע ותנאים מחפירים, וחשש מפני התנקשות בחייו. לבסוף, ב-16 בינואר 1782 הוא נמלט והגיע לקרוליינה הצפונית. הוא כתב לבריטים שהוא עדיין ראה עצמו נתון לתנאי השחרור על תנאי. הוא חידש את פעילותו כמושל לפני ששוחרר על תנאי בעסקת חילופי שבויים. בהתאם לכך, רבים מתושבי קרוליינה הצפונית ופקידי הממשל הקונטיננטלי החשיבו אותו כמי שהפר את התחייבותו והוא נותר תחת עננה של חרפה. באפריל 1782 הוא לא עמד לבחירה לתקופת כהונה שנייה כמושל, והוחלף באלכסנדר מרטין.

מותו

ברק לא החלים לאחר תקופת מאסרו. הוא פרש לביתו שהיה ידוע בשם טייאקווין (Tyaquin) שבמחוז אורנג'.

תומאס ברק נפטר בביתו ב-2 בדצמבר 1783. הוא נטמן באחוזתו שלידי הילסבורו, ששוכנת בסמוך לדרך המושל ברק הקרויה על שמו. על שמו נקרא גם מחוז ברק שבקרוליינה הצפונית.