ריצ'רד קאסוול
.jpg) | |||||
| לידה | מחוז הרפורד, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פאייטוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | אחוזת הקבר המשפחתית, קינסטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| השתייכות | המיליציה של קרוליינה הצפונית | ||||
| דרגה |
 מייג'ור גנרל | ||||
|
1771–1783 (כ־12 שנים) | |||||
| תפקידים בשירות | |||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| |||||
ריצ'רד קאסוול (באנגלית: Richard Caswell; 3 באוגוסט 1729 – 10 בנובמבר 1789) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הצפונית, שכיהן כמושל קרוליינה הצפונית הראשון והחמישי בשנים 1776–1780 ובשנים 1785–1787. הוא גם היה קצין בכיר במיליציה בזירה הדרומית במלחמת העצמאות של ארצות הברית. כנציג לקונגרס הקונטיננטלי הראשון, הוא היה אחד מחותמי מסמכי ההתאגדות (אנ') ב-1774.
ראשית חייו
ריצ'רד קאסוול נולד במחוז הרפורד (כיום בתחומי בולטימור) שבפרובינציית מרילנד, כאחד מ-11 ילדיהם של ריצ'רד וכריסטיאן (לבית דאלם) קאסוול. כשהיה בן 16 עברה המשפחה לניו ברן (אנ') שבפרובינציית קרוליינה הצפונית.[1] ב-1747 הוא מונה כסגן המודד של הפרובינציה.[2] בעת שהיה כחבר האספה הקולוניאלית של הפרובינציה, תפקיד בו הוא שימש במשך 17 שנה, הוא הציג הצעת חוק לייצוג "העיירה של קינגסטון", שמאוחר יותר שונה שמה ל"קינסטון" (Kinston) כתוצאה ממלחמת העצמאות של ארצות הברית.[2][3] הוא היה עורך דין, חוואי, סוחר קרקעות ובורסקאי מצליח והנשיא הגדול של לשכת הבונים החופשיים של קרוליינה הצפונית.[4]
שירות צבאי
במהלך התקוממות הרגולטורים ב-1771 לחם קאסוול נגד הרגולטורים בקרב אלמאנסה (אנ'), בו הוא פיקד ככל הנראה על האגף הימני של כוחותיו של מושל הפרובינציה ויליאם טיירון (אנ').[5]
מלחמת העצמאות של ארצות הברית
קאסוול ייצג את קרוליינה הצפונית בקונגרסים הקונטיננטליים של 1774 ו-1775.[6] כאשר הוקם כוח "אנשי הדקה" (Minutemen) של מחוז ניו ברן בספטמבר 1775, מונה קאסוול לפקד עליו. בתוקף תפקידו זה הוא הוביל את כוחות הקונגרס הפרובינציאלי (אנ') של קרוליינה הצפונית בקרב גשר מורס קריק (אנ') ב-1776. זמן קצר לאחר מכן פיזר הקונגרס הפרובינציאלי את גדודי אנשי הדקה לטובת הקמת המיליציה. ב-1780 מונה קאסוול כמייג'ור גנרל של כוחות המיליציה של המדינה. בקרב קמדן שהתקיים באותה שנה, נמלטו כוחותיו לאחר שהמיליציה של וירג'יניה קרסה ונמלטה בפאניקה, וחשפה אותו למתקפה ללא הגנה מקיפה, ובכך גרמה לצבא הקונטיננטלי לתבוסה קשה.
לאחר התבוסה בקמדן שב קאסוול לביתו כשהוא סבל ממחלה לא ידועה. בינתיים, מינתה האספה הכללית של קרוליינה הצפונית את ויליאם סמולווד ממרילנד כמפקד המיליציה של קרוליינה הצפונית מבלי ליידע את קאסוול,וב-21 באוקטובר הוא התפטר. כששב סמולווד למרילנד בינואר 1781, מינתה שוב האספה הכללית את קאסוול כמייג'ור גנרל של המיליציה, והוא החזיק בתפקיד עד סוף מלחמת העצמאות.[7]
קריירה פוליטית
ב-1776 היה קאסוול נשיא הקונגרס הפרובינציאלי של קרוליינה הצפונית שניסח את חוקת המדינה הראשונה. כשהתפזר הקונגרס, בחרו נציגיו בקאסוול כמושל קרוליינה הצפונית הראשון. הוא הושבע לתפקידו ב-16 בינואר 1777. על פי החוקה החדשה, בחרה בו האספה הכללית באפריל 1777 לתקופת כהונתו השנייה. ב-1780 הוא סיים את כהונתו כמושל, שכן החוקה התירה למושל לכהן רק שלוש תקופת כהונה רצופות של שנה כל אחת, והוא שב לפקד על המיליציה.[2] ממאי 1785 ועד דצמבר 1787 שב קאסוול לכהן כמושל קרוליינה הצפונית.
בין שתי תקופות כהונתו כמושל, שימש קאסוול כמבקר המדינה וכחבר הסנאט של קרוליינה הצפונית. הוא גם נבחר כאחד מנציגי המדינה לועידת החוקה של ארצות הברית ב-1787, אך לא נכח בה.[6] לאחר מכן ועד מותו הוא כיהן שוב בסנאט, הפעם כנשיאו.
חיים אישיים
ב-1752 נשא קאסוול לאישה את מרי מקילווין, בתם של ג'יימס ואלינור מקילווין. לשניים נולדו שתי בנות שאחת נפטרה בלידתה והשנייה נפטרה בינקותה. בנם, ויליאם קאסוול (אנ'), היה פוליטיקאי שכיהן כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית בשנים 1779–1784. המשפחה התגוררה באחוזת מעטים שנקראה "רד האוס", במוקם בו שוכן פארק הזיכרון לריצ'רד קאסוול בקינסטון.[2]
מרי קאסוול נפטרה כתוצאה מסיבוכי לידה ב-1757, ושנה לאחר מכן נישא קאסוול בשנית לשרה הריטייג' (אנ'), בתם של ויליאם הריטייג' ושל סוסאנה מור. לשניים נולדו שמונה ילדים.[2]
ריצ'רד קאסוול נפטר בפאייטוויל שבקרוליינה הצפונית ב-10 בנובמבר 1789. הוא נטמן באחוזת הקבר המשפחתית בקינסטון. על שמו נקראו מחוז בקרוליינה הצפונית והבסיס הצבאי פורט קאסוול (אנ').
לקריאה נוספת
- Ashe, Samuel A. (1905). Biographical History of North Carolina. Vol. 3. Greensboro, N.C., C.L. Van Noppen. pp. 65-79.
- Connor, R.D.W. (Robert Digges Wimberly) (1916). "Richard Caswell," in Revolutionary Leaders of North Carolina. pp. 79–101.
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד קאסוול באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ריצ'רד קאסוול באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ריצ'רד קאסוול באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ריצ'רד קאסוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "North Carolina Highway Historical Marker Program – Richard Caswell". North Carolina Office of Archives & History — Department of Cultural Resources. Archived from the original on August 25, 2020.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Holloman, Charles R. 1979. Caswell, Richard. NCpedia.
- ↑ Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. Govt. Print. Off. p. 176.
- ↑ Francois X. Martin. "A Funeral Oration of the Most Worshipful and Honorable Major-General Richard Caswell"(1791). Freemason's Magazine, Or General and Complete Library, Volume 5. p. 298.
- ↑ "Congressional Biography Guide, Richard Caswell".
- ^ 6.0 6.1 Slappey, Kellie (March 7, 2016). "Richard Caswell". North Carolina History Project. John Locke Foundation.
- ↑ Lewis, J.D. "The American Revolution in North Carolina, Richard Caswell".
ריצ'רד קאסוול42460922Q742501