שער החפירות
שער החפירות הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה. השער נועד לאפשר למבקרים בגן הארכאולוגי לראות את החפירות משני עברי החומה. השער ממקום בתוך גן העופל, בקטע החומה המחובר לכותל הדרומי של הר הבית, מתחת לשער האשפות.
היסטוריה
דרומית להר הבית התקיימו ארבעה ארמונות ענק, המיוחסים לח'ליפה וליד הראשון משושלת בית אומיה[1]. הארמונות מכסים את כל שטח הגן הארכאולוגי, כולל רחבת התפילה בכותל המערבי. כל אחד מהם נבנה סביב חצר פנימית לא-מקורה והם היוו יחד קריית שלטון. לפי הנחת החוקרים, הארמונות נחרבו ברעידת האדמה המכונה רעש שביעית[2], ומאז לא שוקמו[3], ובעקבות ההרס ננטש המקום.
אחרי מלחמת ששת הימים התנהלו חפירות באזור בניהלו של בנימין מזר. בחפירות חשפו את אחד הארמונות[4], ארמון שכלל חדרים רבים סביב חצר, והתנשא לגובה של שתיים או שלוש קומות. שם, בקיר המזרחי החיצוני של הארמון הם מצאו את השער. השער היה סתום, מכיוון שבבניית חומת ירושלים העות'מאנית ניצלו העות'מאנים את תוואי קיר זה והקיר הדרומי של הארמון, כיסודות לחומה, והרכיבו עליהם את חומת העיר. בחפירותיהם נפרץ השער חזרה וחזרה לו צורת השער[5][6]. כיום השער משמש למעבר בין שני צידי החפירות, מה שהעניק לו את שמו[7].
כיום פתוח האתר לביקורים בתשלום.[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ שהתקיימה בשנות ד'תס"ה-ד'תע"ה (705-715 למניינם)
- ^ שקרה בשנות ד'תק"ו-ד'תק"ח, (746-749 למניינם)
- ^ אילת מזר (עורך), חפירות הר הבית בירושלים 1968–1978. דוחות סופיים כרך. II: התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. קדם - כרך. 43, המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2003; א' מזר, המדריך לחפירות הר הבית, עמ' 83
- ^ השני מבין הארבעה
- ^ אהבת ירושלים מאת רפי כפיר
- ^ אילת מזר (עורך), חפירות הר הבית בירושלים 1968–1978. דוחות סופיים כרך. II: התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. קדם - כרך. 43, המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2003
- ^ סיור בגן הארכיאולוגי ובמרכז דוידסון, באתר אהבת ירושלים.
- ^ אתר הגן הלאומי (באנגלית).
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||
