מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
בשנת 35 לפנה"ס בנה הורדוס את המצודה, על בסיס מצודה קיימת בשם "מצודת בריס" או "מצודת הבירה" שהייתה קיימת כנראה כבר מתקופת שיבת ציון. המצודה נבנתה בקצהו הצפון מערבי של הר הבית. למצודה היו קירות חיצוניים גבוהים, והיא דמתה כולה למגדל שבארבע קצותיו ארבעה מגדלים. אולמות תת-קרקעיים חיברו את המצודה עם הר הבית. גובה המגדלים 50 אמה (כ-25 מטרים) פרט למגדל הדרום מזרחי שגובהו כשבעים אמה (כ-35 מטרים).[1] המצודה נקראה על שם פטרונו הפוליטי של הורדוס – מרקוס אנטוניוס. חשיבותה של המצודה במקום גבוה השולט על הר הבית מוצאת את ביטויה במילים של יוספוס פלביוס: ”בית המקדש שלט על העיר, מבצר אנטוניה שלט על בית המקדש ומי שהחזיק בעמדה זו שלט על שלושתם”. יוספוס מתאר את המצודה במילים אלו:
בשטחה ובתוכנית בניינה דמתה המצודה מבית לארמון מלכים, כי נחלקה לחדרים רבים למיניהם, שונים במראיהם ובתכונתם, לאולמים ולבתי מרחץ ולחצרות רחבות ידיים למחנה הצבא, עד כי נמצא בה כל טוב חמדות העיר והדר בית מלכות.
— תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ה,ה,ח
המצודה שימשה את הרומאים להשגיח על אזור הר הבית, ושהה בה חיל מצב רומאי.
בימי המרד הגדול, בשנת 66, כאשר ניסה הנציב העריץ גסיוס פלורוס להגיע להר הבית עם חייליו, על מנת לבזוז את אוצרות המקדש. אחד ממעשי המרד הראשונים היה הריסת האולמות התת-קרקעיים המובילים מן האנטוניה להר הבית. בהמשך הלחימה, התבצרו חיילים רומאים במצודת אנטוניה. המתקוממים, בהנהגת אלעזר בן חנניה, צרו על מצודת אנטוניה, והצליחו לבסוף לכבשה, לאחר שהרומאים שנמצאו בה נכנעו. לאחר שהניחו הרומאים את נשקם נרצחו על ידי המורדים, פרט למפקדם מטיליוס, אשר התחייב להתגייר.
בשנת 70, בעת המצור על ירושלים, כבשו הרומאים את מצודת אנטוניה, ופרצו דרכה להר הבית. טיטוס ציווה להרוס את כל הבניינים אשר במתחם הבירה, על מנת לפלס דרך רחבה להר הבית.
מצפון לפינה הצפונית מערבית של מבנה הר הבית נחשפו בעבר כמה שרידי בנייה מרשימים שזוהו בטעות בידי כמה חוקרים ונתקבלו במסורת הנוצרים כשייכים למבנה מצודת אנטוניה. עיקר השרידים נחשף בשנות ה-60 של המאה ה-19, בעת הקמת מנזר האחיות ציון שבו הם משולבים כיום. השריד הבולט ביותר הקשור למצודת אנטוניה הוא גוש סלע חצוב שמידותיו 45X120 מטר, המתנשא לגובה של כמה מטרים מעל לפינה הצפונית מערבית של מתחם הר הבית. על מצוקו הדרומי בנוי בית הספר אל עומריה. מצפון לו, בשטח מנזר האחיות ציון מצויה בריכת הסטרותיון, שמתיאורו של יוספוס (מלחמות ה, יא, ד) ניתן להסיק שהייתה מצויה בחפיר מצפון למצודת אנטוניה. החוקרים מסכימים כי כמה שרידי בניה מרשימים שבעבר שויכו בטעות למצודת אנטוניה שייכים לתקופת איליה קפיטולינה: ריצוף האבן המכונה ליתוסטרטוס, קמרונות הקירוי של בריכת הסטרותיון עליהן הוא מונח וקשת אקה הומו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (תרגום: ד"ר יעקב נפתלי שמחוני), הוצאת מסדה, 1968.
- משה פרלמן, טדי קולק, ירושלים, 4,000 שנות היסטוריה של עיר הנצח, ספרית מעריב, 1971.
- זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך א'.
- עירית זהרוני (עורכת), דרך ארץ - עם חי בנופיו, הוצאת במחנה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1985.
- אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 2.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מלחמות היהודים, ספר ה', פסקאות 247-238.