שיחור לבנת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא ציון גאוגרפי המופיע בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר. הפירוש המקובל הוא שמדובר על נחל בסמוך למקום בשם לבנת, הנמצא בגבול הדרומי של נחלת שבט אשר.

אזכור

שיחור לבנת מוזכר פעם אחת בתנ"ך, בספר יהושע:[1]

”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת:”

פירוש

המילה "שיחור" מופיע בתנ"ך כשם של הנילוס ובהתאם ההנחה הוא שהוא מציין בביטוי "שיחור לבנת" נחל או מעיין. עם זאת, תרגום השבעים מתרגם את "שיחור לבנת" כשיחור ולבנת, כלומר שני מקומות שונים[2].

שמו נגזר כפי הנראה מזכוכית לבנה שהיתה מיוצרת בסביבתו[3]. שיחור הוא שם נרדף לנחל[4].

על פי הפירוש המקובל, נמצא שיחור לבנת בחלק הדרומי-מערבי של נחלת שבט אשר, באזור הכרמל, המוזכר לצידו בפסוק.

זיהוי

הזיהוי של שיחור לבנת משולב בזיהוי גבולה הדרומי של נחלת שבט אשר.

המלבי"ם[5] מזהה אותו עם "בעליס", שהוא שמו העתיק של נחל נעמן שנשמר אצל פסאודו־סקילקס ופליניוס הזקן בצורתו הלועזית "בלוס";[6][7][8].

אדוארד רובינסון, אלברכט אלט ואחרים זיהו את שיחור לבנת בנחל תנינים[9] או נחל דליה הנשפכים לים התיכון מדרום לטנטורה, המזוהה כעיר המקראית דֹּאר[2]. לשיטתם, הגבול הדרומי של אשר היה חייב להיות דרומית לדאר, שעל פי ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק י"א הייתה שייכת לשבט מנשה בתוך נחלת אשר.

בנימין מזר[2] ויוחנן אהרוני שללו את האפשרות שגבול אשר היה במיקום כה דרומי. לטענתם, היות העיר דאר למנשה, הביא לכך שגם מבחינת הגבול, דאר נכללה בנחלת מנשה, והיותה חלק מאשר מציין רק עובדה היסטורית. על כן, הם זיהו את שיחור לבנת בשפך נחל קישון. בהתאם, זיהה אהרוני את לבנת בתל אבו הואם[10].

זיהוי נוסף של שיחור לבנת הוא בנחל נעמן[11][12]. זיהוי זה שימש בעיתונות העברית במחצית הראשונה של המאה ה-20[13][14][15].

לקריאה נוספת

  • הערך: שִׁיחוֹר לִבְנָת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 832.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 72.

הערות שוליים

  1. ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-כ"ו.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך "לבנת, שיחור לבנת", עמוד 430
  3. פירוש המלבי"ם ליהושע י"ט כ"ו
  4. ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ג'
  5. ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ו
  6. פסאודו־סקילקס, הפריפלוס של פסאודו-סקילקס, פסקה 104 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  7. פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.17 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  8. ראו גם מאמר באתר עמוד ענן בענין
  9. ודי דווארת או ארץ חפר ?, דבר, 9 בדצמבר 1932
  10. יוחנן אהרוני, ארץ-ישראל בתקופת המקרא, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1962, עמ' 222-223
  11. מאמרי מדע. מקדמוניות צור וצידון, המליץ, 24 ביוני 1887
  12. בסערת המלחמה, הצבי, 30 בספטמבר 1892
  13. החולות בארץ ישראל, הפועל הצעיר, 13 באפריל 1923
  14. ההתישבות החדשה בעמק זבולון, הארץ, 11 בספטמבר 1938
  15. מן הפולקלור הערבי, הארץ, 4 בפברואר 1940
    ח. דרומי, לתולדות הישוב היהודי בעכו, הד-המזרח, 5 באוקטובר 1945
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיחור לבנת35186472Q6581725