שיחה:ביכורים

הבאת הביכורים לבית המקדש בדווקא?

משתמש:מוסיף והולך שינה את הגירסא בפתיח מ"הבאת הביכורים למקום אשר יבחר ה'" ל"הבאת הביכורים לבית המקדש". האם אכן זוהי ההגדרה המדוייקת של המצוה? האם במשכן לא הביאו ביכורים (וכמובן שכוונתי למשכן שילה, נוב וגבעון)? צב"י (שיחה) 14:00, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

לפני שביצעתי את השינוי שקלתי את הדבר, אבל הכרעתי מחמת כמה תימוכין:

• אחידות - כך נהוג בשאר כל הערכים. דוגמאות:
  • קורבן מנחה - "קורבן מנחה הוא הקורבן הצמחי היחיד שהיו מובאים לבית המקדש".
  • מנחת סוטה - "מנחת סוטה (או מנחת קנאות) היא מנחת חובה אותה מביאה האשה הנחשדת כסוטה במהלך תהליך בדיקתה בבית המקדש".
  • פרה אדומה - "אדם נטמא בטומאת מת על ידי נגיעה בו, או שהות בבית שנמצא בו מת. אסור לו לאכול בתרומה או בקדשי בית המקדש, וכן אסור לו להיכנס לתחום בית המקדש".
  • ועוד רבים.
• במקורות - גם המשנה והגמרא מדברים על "ביאת מקדש" וכיו"ב ולא על "ביאת משכן או מקדש".
• שם קצר וכולל - אין סיבה בכל אזכור לציין "משכן או מקדש". מקדש הוא קוד קיצור של משכן או מקדש. מה גם שאף התורה עצמה כינתה את המשכן ב"ועשו לי מקדש". גם בערך בית המקדש יש פסקה המשכן.
• מקובלות ומקבילות - אנציקלופדיה תלמודית, ערך בכורים: "בכורים. פירות המתבכרים ראשונה, שחייבים להביאם למקדש וליתנם לכהן".

אם בכל אופן נרצה להתעקש על כך, יהיה עלינו לשנות זאת בכל הערכים, ואני חושב שזה גם לשון קצת מסורבלת. מוסיף והולך (שיחה) 19:08, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

ביכורים בחילול חג השבועות

האם אין נכון להזכיר כבר בתתחילת הפסקא על "טקסי ביכורים במדינת ישראל", שהוא נעשה לרוב תוך חילול חג השבועות?

לדוגמא כך:

החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים לערוך, בעיקר ביישובים החקלאיים (מושבים, קיבוצים וכפרים), טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו הנערכים על פי רוב בעיצומו של חג השבועות מועלים מופעים ססגוניים של שירים וריקודים, בלווית תהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים ועוד, לעיתים נעשה הדבר תוך חילול החג בפרהסיה.

בעת שהחל נוהג זה בתחילת המאה ה-20, שלח הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק, אגרת מחאה אל היישובים נהלל, עין חרוד ואחרים, על חילולו של חג השבועות בפרהסיה. בהדגישו כי רואה הוא ברכה ביישובה של הארץ ובשמחה על הצלחת הייבולים, אולם אל לה לשמחה בביכורי הארץ המתחדשת לחבל בקדושתו של יום טוב. יענער (שיחה) 17:02, 25 ביוני 2019 (IDT)

סל נצרים

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מישהו מכיר שבשלב כלשהו הוחלט שכולם יביאו בסל נצרים כדי לא לבייש את העניים? דויד (שיחה) ח' באייר ה'תשפ"ב 18:34 (IDT)

מפורסם כך. לכאורה המקור לשמועה הוא הגמ' במועד קטן כז. שכתוב שם לגבי הבאת סעודה לאבלים שתיקנו כך ומהסיבה שציינת. אמר לי מישהו שבמדרש "חמדת ימים" מובא כך על ביכורים.--הדייג (שיחה) 18:50, 8 במאי 2022 (IDT)

הדייג תודה רבה! אולי מישהו מבעלי אוצר החכמה יכול למצוא את המקור בחמדת ימים? דויד (שיחה) ח' באייר ה'תשפ"ב 18:55 (IDT)

מצאתי, בפרשת שלח: ”וכן בכורים היו עשירים מביאין בקלתות של זהב והעניים בסלי נצרים חזרו כולם להביא בסלים נצרים שלא לבייש העניים” קישור למקור עמודה שמאלית למעלה. דויד (שיחה) ח' באייר ה'תשפ"ב 19:01 (IDT)

במשנה בביכורים ג ח עשירים מביאים בשל כסף וזהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, ובתוי"ט שם שלא תקנו שיביאו כולם בשל נצרים, משום כבוד בית אלוקינו. מישהו (שיחה) 11:26, 11 במאי 2022 (IDT)

ביכורים זו מצווה או פירות?

הפתיח מכנה את הפירות הראשונים כביכורים, בעוד שהערך מתייחס למצווה של הבאת הביכורים, לדעתי יותר נכון לפתוח כך: ביכורים היא מצווה מן התורה להביא את הפירות הראשונים מהיבול של שבעת המינים לבית המקדש, שם ניתנים הפירות לכהנים, פירות הביכורים קדושים בקדושת תרומה ואסורים באכילה לזר וטמא, מצוות ביכורים היא אחת מכ"ד מתנות כהונה, והיא מהמצוות התלויות בארץ, ונוהגת רק בזמן שבית המקדש קיים. מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ פרפרת (שיחה) 13:43, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

@פרפרת, זרוע לחיים וקיבה זה מצווה או חלקים בבהמה? זה לא דומה? אפר (שיחה) 14:15, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

לא דומה לא כמעט, זרוע לחיים וקיבה הם במקורם שמות של איברים, אבל ביכורים זה שם חדש, עיין תרומה (הלכה) וחלה (מתנות כהונה). פרפרת (שיחה) 02:02, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

ועוד שמשם ראיה, הנה הפתיח בערך זרוע לחיים וקיבה, מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה., כ"ש בביכורים פרפרת (שיחה) 02:04, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

ביכורים זה לא מלשון "בכור" וכמו "בהמה המבכרת" וכדו'? למה נראה לך שזה חדש?
לגבי האיזכור כאן ולא בזרוע לחיים וקיבה, הויכוח שלנו הוא הסיבה לאזכור, כלומר זה כנראה בא לאפוקי ממי שהבין כמוך. אפר (שיחה) 08:10, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

לא הבנתי, הטענה שלי היא שבעוד הפתיח של ביכורים מסביר את המושג ביכורים בהקשר של הפירות, בזרוע לחיים וקיבה ותרומה וחלה הפתיחים מסבירים את המושג בהקשר של המצוות ולדעתי צריך לשנות, אתה מסכים או לא?

(ביכורים ביחס לזרוע לחיים וקיבה זה שם חדש, אילו היו קוראים למצווה זו שבעת המינים ולא ביכורים זה היה דומה.) פרפרת (שיחה) 14:37, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

"אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר כורך עליה גמי ואומר הרי אלו ביכורים". לא בהכרח שזה שם חדש, וגם אם זה האיזכור הראשון של המילה, למעשה 'ביכורים' זה 'הפירות הראשונים', שיש מצוה להביא אותם. מישהו (שיחה) 01:11, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

כוונתי הייתה שבפתיח של ערכים דומים ההתייחסות לשם של הערך היא בתור שם של מצווה, ולא פירוש מילולי/מילוני, לדוגמא: "תרומה" ברור שתרומה זה פירות שהופרשו מהיבול, אבל בפתיח ההגדרה היא בזה"ל: תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול. וכך גם ב"חלה" ברור שהפירוש המילולי הוא עיסה שהופרשה מקערת הבצק כדי לתת לכהן, אבל הפתיח מגדיר זאת כך: חלה (תרומת חלה או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצוה מהתורה להפריש ראשית מכל עיסה העשויה מחמשת מיני דגן. וב"זרוע לחיים וקיבה" הפתיח הוא: מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

כי המכלול הוא לא מילון אלא אנציקלופדיה, ולא מפרשים מילים בפתיח אלא מבארים מושג, כנלע"ד. פרפרת (שיחה) 02:35, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

פרפרת הכן כדברך עזריאל3 (שיחה) 21:48, 20 בספטמבר 2025 (IDT)