שורש 189
מראה
| 高部 (גַאוֹ בּוּ) |
|---|
| שורש 189, (Unicode: 2FB8)
→ 骨部
髟部 ←
|
|
| סדר הכתיבה של גַאוֹ בּוּ (高) |
| פירוט |
| משמעות: גבוה, מעל הממוצע, תחילית כבוד |
| פיניין: Gāo bù |
| מספר קווים: 10 |
| האנגול: 높을 |
שורש 189, או גַאוֹ בּוּ (בסינית: 高部, פיניין: Gāo bù) הוא השורש המאה שמונים-ותשעה של הכתב הסיני. פירושו "גבוה", "הרבה" או תואר כבוד, והוא אחד מתוך 8 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מעשרה קווים.
במילון הקאנגשי יש 34 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת רדיקל זה.
במהלך תקופת שושלת מינג (1644-1368), העניק הקיסר שמונה שמות משפחה לשימוש היהודים, שאותם ניתן לזהות עד היום, ואחד מהם הוא 高 גַאוֹ (Gāo)[1].
התפתחות
-
התו בכתיב "עצם האורקל"
-
התו בכתיב ברונזה
-
הצורה בכתיב העתיק דהג'ואן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
-
הצורה בכתיב העתיק "כתיב צ'י" או שיאו ג'ואן (小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים
| מספר קווים נוספים | תווים |
|---|---|
| +0 | 高髙(= 高) |
| +4 | 髚 |
| +5 | 髛 |
| +8 | 髜 |
| +12 | 髝 |
| +13 | 髞 |
לקריאה נוספת
- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
- Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| 214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
|---|---|---|
| קו אחד | ||
| 2 קווים | ||
| 3 קווים | ||
| 4 קווים | ||
| 5 קווים | ||
| 6 קווים | ||
| 7 קווים | ||
| 8 קווים | ||
| 9 קווים | ||
| 10 קווים | ||
| 11 קווים | ||
| 12 קווים | ||
| 13 קווים | ||
| 14 קווים | ||
| 15 קווים | 211 齒
| |
| 16 קווים | ||
| 17 קווים | 214 龠
| |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שורש 18932320805
