שורש 24

十部 (שי בּוּ)
שורש 24, (Unicode: 2F17) → 匸部 卜部 ←
סדר הכתיבה של שי בּוּ (十)
פירוט
משמעות: עשֹר
פיניין: Shí bù
מספר קווים: 2
האנגול: {{{האנגול}}}

שורש 24, או שי בּוּ (בסינית: 十部, פיניין: Shí bù) הוא השורש העשרים-וארבעה של הכתב הסיני. פירושו "עשֹר (10)" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.

במילון הקאנגשי יש 55 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת רדיקל זה.

התפתחות

• 
  התו בכתיב "עצם אורקל"
• 
  התו בכתיב ברונזה
• 
  הצורה בכתיב העתיק דהג'ואן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
• 
  הצורה בכתיב העתיק "כתיב צ'י" או שיאו ג'ואן (小篆, xiǎozhuàn)

十 הוא שני קווים חוצים. במקור זה היה קו אנכי, פיקוגרמה של מחט (שנכתבת כיום 針/针), מאוחר יותר הוספה נקודה במרכז הקו שהפך לקו רוחבי קצר ומאוחר יותר התרחב לצורה הנוכחית.

תווים נגזרים

מספר קווים נוספים	תווים
+0	十
+1	卂千卄
+2	卅卆JP סטנדרטיים (=卒)升午
+3	卉半
+4	卋(=世->一)卌卍华SC (=華->艸)协SC (=卐毕SC (=畢->田)
+5
+6	丧SC (=喪->口)卑卒卓協单SC (=單->口)卖SC (=賣->貝)
+7	南
+8
+9	卙
+10	博
+19	卛颦SC (=顰->頁)

לקריאה נוספת

• Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.0-89659-774-1
• ליי לי: "התחקות אחר שורשי התווים הסיניים: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,מסת"ב 978-7-5619-0204-2
• KangXi: עמוד 155, תו 17
• Dai Kanwa Jiten: תו 2695
• דיי ג'אבון: עמוד 348, תו 6
• האניו דה זידיאן: כרך 1, עמוד 58, תו 9

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שורש 24 בוויקישיתוף

• נתוני Unihan עבור U+5341

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32117258שורש 24