שורש 111
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| 矢部 (שי בּוּ) |
|---|
| שורש 111, (Unicode: 2F64)
→ 矛部
石部 ←
|
|
| סדר הכתיבה של שי בּוּ (矢) |
| פירוט |
| משמעות: חץ |
| פיניין: Shǐbù |
| מספר קווים: 5 |
| האנגול: 화살 |
שורש 111 או שי בּוּ (בסינית: 矢部, פיניין: Shǐbù) הוא השורש המאה ואחד-עשר של הכתב הסיני. פירושו "חץ" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מחמישה קווים.
במילון קאנגשי יש 64 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
התפתחות
-
השורש בכתיב "עצם האורקל", 甲骨文, ג'יַהגוּ-וֶן (פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה -
השורש בכתיב ברונזה, ג'ין-ון 金文 (פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה -
הצורה בכתיב העתיק דהג'ואן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה -
הצורה בכתיב העתיק "כתיב צ'י" או שיאו ג'ואן (小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים
| מספר קווים נוספים | תווים |
|---|---|
| +0 | 矢 |
| +2 | 矣 |
| +3 | 矤知 |
| +4 | 矦矧矨 |
| +5 | 矩 |
| +6 | 矪矫 |
| +7 | 矬短 |
| +8 | 矮 |
| +12 | 矯矰 |
| +14 | 矱 |
| +15 | 矲 |
לקריאה נוספת
- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York, 1987: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
| 214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
|---|---|---|
| קו אחד | 
| |
| 2 קווים | ||
| 3 קווים | ||
| 4 קווים | ||
| 5 קווים | ||
| 6 קווים | ||
| 7 קווים | ||
| 8 קווים | ||
| 9 קווים | ||
| 10 קווים | ||
| 11 קווים | ||
| 12 קווים | ||
| 13 קווים | ||
| 14 קווים | ||
| 15 קווים | 211 齒
| |
| 16 קווים | ||
| 17 קווים | 214 龠
| |
32821705שורש 111