שורש 125

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
老部 (לאו בּוּ)
שורש 122, (Unicode: 7530)
羽部
而部
סדר הכתיבה של לאו בּוּ (老)
פירוט
משמעות: זקן
פיניין: Lǎo bù
מספר קווים: 6
האנגול: 늙을

שורש 125 או לאו בּוּסינית: 老部, פיניין: Lǎo bù) הוא השורש המאה עשרים וחמישה של הכתב הסיני. פירושו "זקֶן" או "חכם" והוא אחד מתוך 29 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משישה קווים. בנוסף, השורש משמש כשמו של החכם הסיני המיתולוגי וספר הדת המיוחס לו, לאו דזה.

במילון קאנגשי יש 22 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

התפתחות

תווים נגזרים

מספר קווים נוספים תווים
-2
+0 老考
+4 耄者耆
+5 耇耈(= 耇)耉(= 耇)
+6 耊(= 耋)耋

לקריאה נוספת

  • Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
  • Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שורש 125 בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34092956שורש 125