רם קולהאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רם קולהאס
Rem Koolhaas
לידה 17 בנובמבר 1944 (גיל: 80)
רוטרדם
יצירות ידועות בית למואן בבורדו, Kunsthal, Nederlands Dans Theater, בית הנבחרים של הולנד, הספרייה המרכזית של סיאטל, Fondazione Prada Building, Ristorante Torre (Prada), Haunted House of Prada
תחום יצירה אדריכלות, product design
זרם באמנות דה-קונסטרוקטיביזם
השכלה בית הספר לאדריכלות של איגוד האדריכלות בלונדון, הקולג' לאדריכלות, אמנות ותכנון של אוניברסיטת קורנל
פרסים והוקרה פרס פריצקר, פרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית, Wolfert van Borselenpenning, מדליית הזהב המלכותית, Prix de l'Équerre d'Argent, Rotterdam-Maaskant Prize, פרס יאן ורמיר, פרימיום אימפריאל, Oeuvre Awards BKVB, אביר בלגיון הכבוד, מפקד מסדר האמנויות והספרות, פרס רולף שוק לאמנות חזותית, RIBA Charles Jencks Award
מרכז סטודנטים בשיקגו בתכנונו של קולהאס

רם קולהאס (בהולנדית: Rem Koolhaas נולד ב-17 בנובמבר 1944) הוא אדריכל הולנדי, המזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם.

ביוגרפיה

קולהאס סיים את לימודיו באיגוד הארכיטקטוני (AA School of Architecture) שבלונדון ולאחר מכן הקים יחד עם איליה זאנגליס את OMA, משרד אשר הוא עומד בראשו עד היום.

פרסומו הרב הגיע גם מהמאמרים והספרים שכתב: "הזיית ניו יורק - Delirious New York" משנת 1978 והספר S,M,L,XL מ-1995 אותו הוציא בשיתוף עם המעצב הגרפי ברוס מאו, ספר אשר קרא תיגר על הפורמט המקובל של ספרי אדריכלות, ואשר הציג דרך עיון במאמרים, פרויקטים וחומרים גרפיים רבים מספור את רעיונותיו של קולהאס, ואת מצבו של מקצוע האדריכלות כולו. הספר הוביל לחיקויים רבים והשפעתו הייתה רבה.

קולהאס החל בהדרגה לבנות יותר פרויקטים וככל שהשפעתו גברה על דור של אדריכלים צעירים בהולנד ומחוצה לה כך הפך הוא עצמו לאייקון תרבותי, מעמד אשר בו הוא עושה שימוש מודע (יש האומרים סרקסטי) לאורך השנים. תכנן בין היתר את מגדל הטלוויזיה המרכזי של סין.

בשנת 2000 הוא זכה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רם קולהאס בוויקישיתוף


זוכי פרס פריצקר
1979–2000 פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020 ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024) • ליו ג'יאקון (2025)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] רם קולהאס24650865

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רם_קולהאס&oldid=3001955"