רחוב חד-סטרי
רחוב חד־סטרי (באנגלית: One-way traffic או one-way street) הוא רחוב המיועד לתנועה חד־כיוונית בלבד, או שנבנה כך כדי לכוון את כלי הרכב לנוע בכיוון אחד.
בישראל ההגדרה והסמכות מוסדרות בתקנות התעבורה ובתקני השילוט הרשמי (לות"ם). ברחובות חד-סטריים מצויים תמרורים המציינים את כיוון הנסיעה המותר ואת איסור הכניסה מן הכיוון ההפוך, וכן סימוני כביש ותקנות מקומיות המתאימות את השימושים בדרך בעיר.[1][2]
בישראל ובעולם, רחובות חד־סטריים מאפשרים זרימת תנועה מהירה יותר, משום שנהגים אינם נתקלים ברכבים הבאים מולם או בפניות כנגד כיוון התנועה. עם זאת, תושבים עשויים להביע התנגדות לרחובות חד־סטריים בשל המסלול העקיף שהם נדרשים לעבור כדי להגיע ליעד מסוים, וכן בשל האפשרות למהירויות נסיעה גבוהות יותר העלולות לפגוע בבטיחות הולכי הרגל. מחקרים אחדים אף מערערים על ההצדקה המקורית לרחובות חד־סטריים, בטענה כי המסלולים העקיפים מבטלים את יתרון המהירות המיוחס להם.[3][4]
רחוב חד סטרי - בישראל


בישראל רחוב חד-סיטרי מוגדר בתקנות התעבורה, תקנה 35 כ"דרך שנקבעה בה תנועה חד־סטרית על ידי תמרור מתאים". רחוב חד-סיטרי יכול להיות, דרך עירונית או בין־עירונית שבהם תנועת כלי הרכב מותרת בכיוון אחד בלבד. רחובות אלו נפוצים בעיקר באזורים עירוניים צפופי תנועה, ומשמשים לייעול זרימת התנועה ולהגדלת בטיחות המשתמשים בדרך.
ברחוב חד-סטרי מוצבים תמרורים ייחודיים המורים על כיוון הנסיעה המותר, וכן תמרור איסור כניסה מן הצד הנגדי. הכניסה לרחוב כזה מוסדרת באמצעות תמרור 618 ("כביש חד-סטרי - כניסה מותרת בכיוון החץ בלבד") ובסיומו מוצב תמרור מתאים, בדרך כלל תמרור 402 אין-כניסה או בלשון החוק: "אסורה הכניסה לכל רכב". במידת הצורך מוסיפים סימוני חץ על כביש (חץ לבן גדול) לסימון כיוון המחייב, וכן סימוני נתיב לצורך הקצאת נתיב אוטובוס או רכב ביטחון/משימות.
הנהיגה נגד כיוון התמרור מהווה עבירת תנועה חמורה.[5][6] נהיגה בניגוד לכיוון ברחוב חד-סיטרי היא עבירת תנועה אשר גוררת קנס של 500 ש"ח ו-6 נקודות חובה. תקנות התעבורה מפרטות הסדרים לעניין חנייה (בדרך כלל לצד הכביש בהתאם לכיוון התנועה), ביצוע עקיפה ברחובות רחבי נתיבים, וחובת הציות המלאה לתמרורים.
דגמאות לרחובות חד-סיטריים בישראל
| עיר | דוגמאות לרחובות חד־סטריים בולטים |
|---|---|
| תל אביב-יפו | שינקין, פלורנטין, רוטשילד (בקטעים), נחלת בנימין |
| ירושלים | מדרחוב יפו (כיוון אחד לרכבת הקלה), נחלאות, העיר העתיקה |
| חיפה | רחוב העצמאות (העיר התחתית), רחוב מסדה |
| באר שבע | אזור העיר העתיקה |
| רמת גן | רחוב ביאליק (חלקית), רחוב ז'בוטינסקי (בקטעים) |
| ראשון לציון | המדרחוב ההיסטורי |
חקיקה ותקנות בישראל
בישראל, תמרור רחוב חד-סיטרי וסימון הנתיבים קשורים לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961:
תקנה 35 אוסרת נסיעה נגד כיוון התנועה ברחוב חד-סיטרי, למעט רכבי חירום במסגרת תפקידם.[7][8] עבירה על הוראות אלו גוררת קנס כספי ונרשמות 6 נקודות חובה ברישיון הנהיגה.[9] בנוסף, חניה חייבת להתבצע בהתאם לכיוון הנסיעה ברחוב כזה.[10]
לעיתים, ברחוב חד-סיטרי בעל שני נתיבים ומעלה - הסדרת התנועה שונה מעט לעניין עקיפה והשתלבות בכביש. במקרה של שני נתיבים ומעלה אין לראות כל עקיפה כעבירה.[11] ברחוב חד-סיטרי, ניתן לעיתים לחנות גם בצד שמאל בהתאם לתנאים בתמרור המוצב ברחוב ובחוק.
השפעה על תחבורה ציבורית בישראל
תכנון רחובות חד-סטריים משפיע לעיתים קרובות על מסלולי התחבורה הציבורית, על פריסה ותדירות התחנות ועל חוויית הנסיעה של הנוסעים. השפעות אופייניות כוללות:
- פיצול מסלולי אוטובוס לשני רחובות מקבילים בניגוד לכיוון החזרה, מה שמגדיל את מרחקי ההליכה של הנוסעים בין הכיוונים.
- התאמות בתחנות האיסוף וההורדה (מיקום התחנות), ושינויים במספר התחנות הזמינות לכל כיוון.
- צורך בתיאום לוחות זמנים ומסלולים חדשניים כדי למנוע איחורים.
מחקרים ודוחות ביצועים של משרד התחבורה מצביעים כי שינויי תשתית כגון הקמת נתיבי תחבורה ציבורית, תעדוף ברמזורים ותכנון תחנות משפיעים יותר על אמינות ושביעות רצון הנוסעים מאשר עצם כיווניות הרחובות.[12]
ניתוח לפי ערים
להלן דוגמאות מישראל הממחישות את ההשפעות התכנוניות והאופרציונליות של רחובות חד-סטריים.
תל אביב–יפו
תל אביב–יפו כוללת רשת עירונית שבה נקבעו מקטעי רחובות חד-סטריים בעיקר במקטעים צרים ובאזורים מסחריים ושכונתיים היסטוריים. דגשים תכנוניים ונקודות עיקריות:
- סמטאות ושווקים — אזורים כמו שינקין ופלורנטין מאופיינים במקטעים צרי רוחב שבהם חד-סטריות מאפשרת הקצאת מרחב הולכי רגל ומרחב מסחרי פעיל. תכנון זה נעשה במסגרת תוכניות מקומיות והפקדות לציבור.
- תיאום עם קווי אוטובוס — בתחומים עירוניים הוסבו קווים ונבחנו מיקומי תחנות כדי להקטין מרחקי הליכה. דוחות התכנון של העירייה מדגישים את הצורך באיזון בין זכויות הולכי רגל לבין נגישות תחבורתית.[13]
ירושלים
בירושלים המורכבות התכנונית וההיסטורית מחייבת דיוקים מיוחדים בתכנון חד-סטריות:
- העיר העתיקה וסמטאות ההיסטוריות — מקטעים רבים מוגבלים לתנועה או מיועדים לתנועה חד-כיוונית, לעיתים עם החרגות לרכבים מורשים לשימור נכונות תחבורתית ונגישות תושבים ובעלי עסקים.[14]
- תיאום עם תחבורה ציבורית — ברחובות מרכזיים עיצוב התחנות ונתיבים לטובת תחבורה ציבורית נבחנים כחלק מתוכניות תחבורה עירוניות, כולל שינויים ברמזור ובסלילת נתיבים לטובת אוטובוסים.[15]
באר-שבע
בעיר באר-שבע, תוכניות מתאר ומסמכי מדיניות משפיעים על פריסת הרחובות והצורך בחד-סטריות באזורי שימור וצירי תנועה:
- תוכניות מתאר מקומיות (לדוגמה: תוכנית באר-שבע 2030) כוללות הנחיות כלליות בנושאי העיצוב העירוני, תחבורה וחיבוריות בין שכונות—והן משלבות שיקולים לגבי כיווניות רחובות להבטחת נגישות ותפעול תחבורה ציבורית.[16]
- דגש על נגישות לשכונות חדשות ושימור זרימת תנועה בשכונות ותיקות: במקרים רבים נקבעים מסלולי כניסה ויציאה ספציפיים לשכונות כדי לאפשר טיפול בעומסי תנועה בשעות שיא.
שיקולים תכנוניים וכלכליים
תכנון חד-סטריות צריך לכלול הערכת השפעה רחבה: השפעה על זמני נסיעה, על מסלולי תחבורה ציבורית, על גישה לעסקים ועל ביטחון הולכי רגל. מסמכי מדיניות וניתוחי תנועה מקומיים משמשים ככלי קבלת החלטות, ועיריות נדרשות לשלב שיתוף ציבור, מדידות עומס וחישובי חיסכון בזמן נסיעה מול השיפור בבטיחות הציבורית.[17]
כלי אכיפה והטמעה
אמצעי אכיפה מקובלים כוללים שילוט ברור, פיקוח משטרתי, מצלמות תנועה ופקחי חניה. במקרים של שינויים משמעותיים ברשת הרחובות, מבצעים ניסיון זמני (פיילוט), סקרים לאחר היישום ושינויים-תיקונים בהתאם לממצאים ולפידבק התושבים.
רחוב חד-סיטרי - בעולם
היסטוריה
ניסיון ראשון לייסד רחובות חד־סטריים נעשה, ככל הנראה, בשנת 1617 בסמטאות הסמוכות לנהר התמזה בלונדון, ביוזמת אגודת הכרכרות (The Worshipful Company of Carmen), אשר מונתה על ידי המלך להסדיר את התנועה ברובע הסיטי של לונדון.[18][19][20][21] הרחוב החד־סטרי הבא בלונדון היה רחוב אלבמרל שבשכונת מייפייר, שבו שוכן "המוסד המלכותי". הרחוב הוגדר כחד־סטרי בשנת 1800, משום שההרצאות המדעיות שנערכו במקום זכו לפופולריות רבה ומשכו קהל רב.[22][23]
בפריז, הרחובות החד־סטריים הראשונים היו כיכר שארל דה גול (סביב שער הניצחון),[24] רחוב מוגדור ורחוב שוסה ד'אנטין, אשר נקבעו ככאלה ב־13 בדצמבר 1909.[25][26]
על פי הפולקלור המקומי בעיר יוג'ין שבמדינת אורגון, השימוש ברחובות חד־סטריים בארצות הברית החל ביוג'ין עצמה. בשנת 1941 הוסב הרחוב השישי (6th Ave) לשדרות חד־סטריות על ידי מחלקת הכבישים.[27][28]
עם זאת, מקורות אחרים טוענים כי התופעה החלה בעקבות אסון ספינת הנוסעים "אס.אס. מורו קאסל" (SS Morro Castle). ב־9 בספטמבר 1934 נגררה הספינה הבוערת לחוף ניו ג'רזי סמוך למרכז הכנסים באסבורי פארק, וזרם מבקרים עצום הגיע לאתר. מפקד משטרת אסבורי פארק החליט להפוך את שדרות אושן לחד־סטריות צפונה, ואת רחוב קינגסלי המקביל לחד־סטרי דרומה, ובכך יצר מסלול מעגלי. בשנות ה־50 הפך "השיטוט במסלול" לאטרקציה מקומית, כאשר בני נוער נהגו לנסוע בו כדי לפגוש את בני גילם. המעגל התקיים עד שנת 2007, אז הוחזרו הרחובות לדו־סטריים בעקבות פיתוח מגורים ומסחר חדשים באזור.[29]
שילוט
סימנים כלליים

תמרורים מוצבים כדי להראות את כיוון הנסיעה המותר לנהגים בכלי הרכב: בדרך כלל חץ כלפי מעלה, או בצומת T שבה הכביש הראשי הוא חד־סטרי – חץ שמאלה או ימינה.[30][31] בקצה הרחוב שבו נאסרת הכניסה לרכבים מוצב תמרור איסור כניסה, כגון "אין כניסה", "דרך לא נכונה" או "אסורה הכניסה", לעיתים בליווי תמרור עגול אדום עם פס לבן אופקי. לעיתים חלק מרחוב הוא חד־סטרי וחלקו האחר דו־סטרי. אחד היתרונות של רחובות חד־סטריים הוא שנהגים אינם צריכים לשים לב לכלי רכב מתקרבים ממול.
במדינות אירופה אחדות, ובהן רוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר, נעשה שימוש בתמרורי דרך מלבניים לרחובות חד־סטריים, ובהם חץ לבן על רקע כחול. ברוסיה ובמדינות ומדינות ברית המועצות לשעבר נקראים תמרורים אלה "יציאה לכביש חד־סטרי" (ברוסית: Выезд на дорогу с односторонним движением), והם מוצבים לפני צומת, לעיתים בשילוב עם תמרור "תן זכות קדימה" או "כביש ראשי".[32][33]
בתמרורי תנועה מלבניים לרחובות חד־סטריים במדינות שונות בעולם עשויות להופיע כתובות שונות בתוך החץ.
- אוסטריה משתמשת ב- EINBAHN ;
- דנמרק משתמשת Ensrettet ;
- גרמניה משתמשת Einbahnstraße ;
- ירדן اتجاه واحد ;
- לוקסמבורג משתמשת ב- Sens unique ;
- רומניה ומולדובה משתמשות SENS UNIC ;
- חלק מהמדינות דוברות ספרדית באמריקה משתמשות UNA VIA ;
- תאילנד משתמשת ב- เดินรถทางเดียว ;
- טורקיה משתמשת ב- TEK YÖN ;
ברוסיה ובמדינות מדינות חבר העמים לשעבר נעשה שימוש בתמרור "סיום קטע חד־סטרי" (ברוסית: Конец дороги с односторонним движением), לציון קצהו של כביש חד־סטרי.[34][35] תמרור זה מציג חץ לבן גדול המחוק בקו אלכסוני אדום על רקע כחול. צורת תמרור כזו אינה מצויה באירופה ובאסיה מחוץ לאותן מדינות.

שלטי "אין כניסה"
תמרור ה"אין כניסה" האבסטרקטי אומץ באופן רשמי לשם סטנדרטיזציה בוועידת חבר הלאומים בז'נבה בשנת 1931. מקורו בשימוש השווייצרי, שנגזר מהמנהג במדינות אירופה לשעבר לסמן את גבולותיהן באמצעות סמלי המגן הרשמיים שלהן. הגבלת הכניסה סומנה בקשירת סרט אדום־דם לרוחב המגן.[36][37] התמרור מוכר גם כ־C1, על פי הגדרתו באמנת וינה בדבר תמרורים ואותות בדרכים.
תמרור ה"אין כניסה" האירופי הוטמע בשלטי התנועה האחידים בצפון אמריקה בסוף שנות ה־60 ותחילת שנות ה־70, והחליף שלט ריבועי לבן שנשא את הכיתוב האנגלי השחור "Do Not Enter". לצד הסמל הגרפי האחיד, הגרסה האמריקאית עדיין כוללת את הכיתוב "Do Not Enter", בעוד שבגרסאות האירופיות והקנדיות לרוב אין טקסט נלווה.[38]
יישומים
רחובות חד־סטריים עשויים להיות חלק מ"מערכת חד־סטרית", שמטרתה לאפשר זרימה חלקה יותר של כלי רכב, למשל במערכות במרכזי ערים. דוגמה לכך היא בעיר בנגלורו שבהודו. הדבר מושג באמצעות סידור רחובות חד־סטריים כך שיצמצמו את הצורך בפניות ימינה (במדינות הנוהגות בנהיגה משמאל) או בפניות שמאלה (במדינות הנוהגות בנהיגה מימין). מערכות הרמזורים בצמתים כאלה עשויות להיות פשוטות יותר, ולעיתים ניתן לתאם אותן כך שייצרו "גל ירוק".[39]
חלק מן הסיבות לקביעת תנועה חד־סטרית הן:
- הרחוב צר מדי לתנועה בשני הכיוונים ומשתמשי הדרך אינם מסוגלים לנוע בקלות.[40]
- מניעה מנהגים לבצע קיצורי דרך, דרך רחובות מגורים כדי לעקוף רמזורים או חובת עצירה (מה שמכונה "Rat run").
- הרתעת נהגים מנסיעה תכופה בשכונת מגורים (למשל, על ידי כך שרוב הרחובות חד־סטריים ומכוונים כלפי חוץ, עם כניסות רכב מעטות יחסית).
- חלק מזוג רחובות מקבילים חד־סטריים בכיוונים מנוגדים (כגון כביש מהיר מחולק).
- לשם תפקוד תקין של מערכת הכבישים בתשלום.
- לתפקוד תקין של מערכת החניה בתשלום[41] או גישה מוגבלת אחרת לרכבים (אלה עשויים להשתמש גם במחסומי דוקרנים אשר מנקבים צמיגים אם נוסעים בכיוון האסור).
- להאט את התנועה, במיוחד במרכזי ערים היסטוריים.
זוגות של רחובות חד סיטריים (Couplets)
רחובות חד־סטריים מוצלחים כוללים לרוב "זוגות של רחובות מקבילים" הנמצאים במרחק קרוב זה מזה. הדבר יוצר זוג רחובות בעלי מאפייני תכנון דומים, המאזנים את התנועה בשני הכיוונים. עם זאת, עלולה להתעורר בעיה אם אחד מהרחובות מהזוג מהווה מקור עיקרי לתנועה, הדבר יוצר חוסר איזון.[42][43]
חסרונות
מערכות רחובות חד־סטריים גורמות לעיתים קרובות לעלייה באורך הנסיעה, משום שנדרשות פניות נוספות לפני ההגעה ליעד. השפעה משמעותית נוספת היא על מסלולי התחבורה הציבורית: קווי אוטובוס נאלצים להתפצל לשני רחובות נפרדים, מה שמוסיף בלבול ומגדיל את מרחקי ההליכה. בעלי עסקים מתנגדים לעיתים קרובות להקמת רחובות חד־סטריים, מחשש לירידה בהכנסות עקב שינוי תבניות התנועה. עם זאת, מרבית המחקרים מראים כי רחובות חד־סטריים באזורים מסחריים מביאים דווקא להגברת הפעילות הכלכלית.[44][43]
מערכות תנועה חד-סטריים לעומת מערכת רגילה
דגש על אורך הנסיעה והבטיחות.
-
רחוב חד-סיטרי
-
רחוב רגיל ללא מגבלת כיוון תנועה
פנייה שמאלה באדום
בארצות הברית, 37 מדינות ופוארטו ריקו מתירות פנייה שמאלה ברמזור אדום, רק אם הן מתבצעות מרחוב חד־סטרי לרחוב חד־סטרי אחר. ראו לדוגמה את חוק מדינת דרום קרוליינה, סעיף 56-5-970 C3.[45] חמש מדינות נוספות – אלסקה, איידהו, מישיגן, אורגון ווושינגטון – מתירות גם פנייה שמאלה באור אדום מרחוב דו־סטרי אל רחוב חד־סטרי.[46][47][48][49][50][51][52][53]
תנועה חד-סטרית של הולכי רגל

לעיתים נקבעת גם תנועה חד־כיוונית להולכי רגל, במטרה להבטיח זרימת הליכה חלקה או לשם ביצוע בדיקות כניסה (כגון בדיקת כרטיסים) ובדיקות יציאה (למשל בקופות באתרים מסחריים). תנועה חד־כיוונית להולכי רגל יכולה להתקיים במרחב פתוח (לדוגמה: יציאה נוספת בגן חיות), בתוך מבנה, ואף בכלי תחבורה (כגון קרון חשמלית). בנוסף לתמרור והכוונה, עשויות להיות צורות ורמות שונות של אכיפה ויישום, כגון צמתים מבוקרים, מחסומים פיזיים, שומרים ומערכות ניתוב דינמיות לשעת עומס.[54][55][56][57][58] כגון:
- שער מסתובב גבוה לכניסה/יציאה (HEET).
- דלת מסתובבת חד כיוונית.
- דרגנוע ; עם זאת, ניתן לעלות או לרדת במדרגות בכיוון ההפוך, על ידי עלייה או ירידה מהר יותר ממה שהן נעות.
- מעלית שניתן להפעיל רק מקומה אחת; נפוץ בחנויות איקאה.
- מעליות דו-כיווניות: נוסעים נכנסים מלפנים בקומה אחת ויוצאים מאחור בקומה אחרת. זה נפוץ בחנויות טארגט בעלות שתי קומות.
- דלת או שער שניתן לפתוח רק מצד אחד (מנעול ידני או חשמלי, או פשוט דלת שנפתחת בדחיפה ואין לה ידית בצד השני), או שנפתחת אוטומטית מצד אחד. (עם זאת, בעזרת מישהו בצד השני, לעיתים קרובות ניתן לעקוף אותה בכיוון ההפוך.)
- כניסה לחנות.
- יציאת חירום, אשר עשויה להפעיל אזעקה.
- שדות תעופה - (למשל ביקורת דרכונים, מכס, אבטחת מזוודות).
לעיתים דלת או שער ניתנים לפתיחה חופשית מצידו האחד בלבד, ואילו מהצד השני ניתן לפתוח אותם רק באמצעות מפתח או בהטלת מטבע (לדוגמה: דלת בית, דלת עם חריץ למטבע, המאפשרת כניסה לשירותים בתשלום). דלתות מסוג זה מאפשרות מעבר ללא תשלום כאשר מישהו אחר יוצא, וכן מאפשרות מעבר של מספר אנשים כאשר רק אחד משלם, בניגוד לסבכה המופעלת באמצעות מטבע אחת.[59][60]
גלריה
-
שלטים חד-סטרי ישנים הדומים לאלה משמשים באוסטרליה, בצפון אמריקה.
-
שלט המשמש ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר (למעט ליטא ) לציון סוף תנועה ברחוב חד-סטרית
-
שלט המשמש בליטא לציון סוף תנועה ברחוב חד-סטרי
-
שלטי "אין כניסה" מוצבים לעיתים קרובות בקצוות היציאה של רחובות חד-סטריים. גם בישראל.
-
שלט חד-סטרי שוודי המשמש בצמתים מסוג T
-
מדינות מסוימות, כמו גרמניה, מציגות טקסט על שלטי חד-סטריים ( Einbahnstraße פירושו "רחוב חד סטרי")
-
חתום " Una via "בשימוש במדינות אמריקה הלטינית (למשל אקוודור )
-
תמרור חד-סטרי המשמש בארצות הברית
-
תמרור חד-סטרי המשמש בארצות הברית
-
שלטי "אין כניסה" ממוקמים לעיתים קרובות בקצוות היציאה של רחובות חד-סטריים (ארצות הברית)
-
שלט "אין כניסה בניו זילנד ובפיג'י"
-
שלט חד-סטרי בבריטניה
-
שלט "אין כניסה בבריטניה"
ראו גם
קישורים חיצוניים
- טבלת התמרורים בישראל – משרד התחבורה
- הנחיות לתכנון רחובות בערים מרחב הרחוב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד השיכון, דצמבר 2009
טיפים לטסט - רחוב חד סטרי הופך לרחוב דו סטרי, סרטון בערוץ "Simutest.co.il", באתר יוטיוב (אורך: 00:42)
מקורות
- תקנות התעבורה, תשכ"א–1961. נבו.
- לוח תמרורים (לות״ם) – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (PDF).
- אסטרטגיה עירונית לתחבורה וניידות – עיריית תל אביב–יפו (PDF).
- דף תנועה וחניה – עיריית תל אביב–יפו.
- הודעות סדרי תנועה – עיריית ירושלים.
- תוכנית מתאר מקומית באר-שבע 2030 (PDF).
- דו״ח מדדי ביצוע מרכזיים לתחבורה הציבורית – Gov.il (2024).
- בחינה בטיחותית של תוכניות מפורטות של רחובות עירוניים (מקורות מקצועיים).
הערות שוליים
- ↑ תקנות התעבורה, תשכ"א–1961, באתר נבו
- ↑ לוח תמרורים (לות״ם) – משרד התחבורה, באתר Gov.il
- ↑ Cambridge Dictionary, one-way street
- ↑ Eric Jaffe, The Many Benefits of Making One-Way Streets Two-Way, Bloomberg, 20 ביולי 2015
- ↑ תמרור 618 - אתר תמרורים, מדריך התמרורים המלא והמקיף, באתר תמרורים, 21 בנובמבר 2021
- ↑ מהי ההגדרה של כביש חד-סטרי? - Drively - פורטל לחיפוש מורה נהיגה ב-30 שניות, באתר drively, 7 באוגוסט 2024
- ↑ תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
- ↑ למי מותר לנסוע בכיוון ההפוך לכיוון התנועה בכביש חד סטרי? - Drively - פורטל לחיפוש מורה נהיגה ב-30 שניות, באתר drively, 20 בדצמבר 2024
- ↑ נהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד-סטרי | עו"ד תעבורה ערן עקראוי, באתר עורך דין תעבורה | עו"ד תעבורה בעל ניסיון עשיר - ערן עקראוי, 30 בספטמבר 2021
- ↑ החניה חייבת להתבצע בהתאם לכיוון הנסיעה ברחוב כזה
- ↑ תקנות תעבורה בעקיפת כלי רכב | עורך דין תעבורה תל אביב, באתר עורך דין תעבורה שי גלעד, 30 באפריל 2016
- ↑ דו״ח מדדי ביצוע מרכזיים לתחבורה הציבורית, באתר Gov.il, 2024
- ↑ תנועה וחניה – עיריית תל-אביב–יפו, באתר עיריית תל-אביב–יפו
- ↑ הודעות הסדרי תנועה – עיריית ירושלים, באתר עיריית ירושלים
- ↑ שילוט רחובות חדש – עיריית ירושלים, באתר עיריית ירושלים, 2025
- ↑ תכנית מתאר מקומית באר-שבע 2030, באתר מנהל מקרקעי ישראל / תכניות
- ↑ בחינה בטיחותית של תוכניות מפורטות של רחובות עירוניים, באתר Infocenters/RSA
- ↑ Homer, Trevor (2006). The Book of Origins. London: Portrait. pp. 283–4. ISBN 978-0-7499-5110-8.
- ↑ Penguin Pocket On This Day. Penguin Reference Library. 2006. ISBN 978-0-14-102715-9.
- ↑ exploringlondon, Where’s London’s oldest…one-way street?, Exploring London, 2017-05-08 (באנגלית)
- ↑ Lorraine Boissoneault, When the Street Light First Came to London, Disaster Ensued, Smithsonian Magazine (באנגלית)
- ↑ "'Big Bang': The Real Creation Science (Published 2005)" (באנגלית). 2005-02-20. נבדק ב-2025-10-03.
- ↑ Our history | Royal Institution, www.rigb.org (באנגלית)
- ↑ Higonnet, Patrice L. (2009). Paris: Capital of the World. Harvard University Press. p. 187. ISBN 9780674038646. נבדק ב-28 בדצמבר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ La longue histoire des embouteillages parisiens, RetroNews.fr (בצרפתית)
- ↑ Eno, William Phelps (1939). The story of highway traffic control, 1899-1939. The Eno foundation for highway traffic control, inc. p. 243. נבדק ב-28 בדצמבר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Wayback Machine, www.eugene-or.gov
- ↑ Gunnar Schlieder, Eugene's River Road, אוקטובר 2005
- ↑ Asbury Park Press – Morro Castle Disaster Remembered
- ↑ Scottish Government, Welsh Government, Traffic Signs Manual 3, 2019
- ↑ Manual on Uniform Traffic Control Devices (MUTCD) - FHWA, mutcd.fhwa.dot.gov
- ↑ UNITED NATIONS, CONVENTION ON ROAD SIGNS AND SIGNALS, 8 בנובמבר 1968
- ↑ Знаки 5.7.1., 5.7.2. Выезд на дорогу с односторонним движением. - Дорожные знаки ПДД., Дром (ברוסית)
- ↑ "Дорожный знак 5.6 «Конец дороги с односторонним движением»". www.vozhdenie-nn.ru. נבדק ב-2023-08-26.
- ↑ Yuri Ichkitidze, Askar Sarygulov, Laslo Ungvari, Potential for Enhancing Traffic Safety on Highways of Russia, ScienceDirect, 30-28 בספטמבר 2016
- ↑ Lay, M.G. (1992). A History of the World's Roads and of the Vehicles That Used Them. Rutgers University Press. p. 190. ISBN 9780813526911. נבדק ב-28 בדצמבר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ United Nations Economic Commission for Europe, CONVENTION ON ROAD SIGNS AND SIGNALS, United Nations (UN), 8 בנובמבר 1968
- ↑ Chapter 2B - MUTCD 2009 Edition - FHWA, mutcd.fhwa.dot.gov
- ↑ New Year celebrations: All you need to know about traffic curbs in Bengaluru, The Indian Express, 2024-12-28 (באנגלית)
- ↑ Notice near BA1 and BA2, Public Notice Portal (באנגלית)
- ↑ "One Way Signs: Helping Improve Traffic Flow With Single Direction Traffic". Seton - A Brady Corporation Company. 8 במאי 2013. נבדק ב-28 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Anderson, William P.; Kanaroglou, Pavlos S.; Miller, Eric J. (1996). "Urban form, energy and the environment: a review of issues, evidence and policy". Urban Studies. 33 (1): 7–35. doi:10.1080/00420989650012095
- ^ 43.0 43.1 Roess, Roger P.; Prassas, Elena S.; McShane, William R. (2004). Traffic engineering (3rd ed.). Upper Saddle River, N.J: Pearson/Prentice Hall. ISBN 0-13-142471-8.
- ↑ Feeney, Brian P. (1989). "The Impact of One-Way Streets on Retail Sales". Transportation Quarterly. 43 (4): 571–585.
- ↑ Code of Laws - Title 56 - Chapter 5- - MOTOR VEHICLES, www.scstatehouse.gov
- ↑ "13 AAC 02.010. Traffic-control signal legend". touchngo.com.
- ↑ "legislature.idaho.gov".
- ↑ "Michigan Legislature - Section 257.612". legislature.mi.gov.
- ↑ "RCW 46.61.055: Traffic control signal legend". apps.leg.wa.gov.
- ↑ Alaska Statutes 2024, www.akleg.gov
- ↑ Chapter 8 – Idaho State Legislature (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Revised Code of Washington, §46.61.055
- ↑ 2024 Michigan Compiled Laws :: Chapter 257 - Motor Vehicles :: Act 300 of 1949 - Michigan Vehicle Code (257.1 - 257.923) :: 300-1949-VI - Chapter VI Obedience to and Effect of Traffic Laws (257.601...257.750) :: 300-1949-VI-TRAFFIC-SIGNS-SIGNALS-AND-MARKINGS - Traffic Signs, Signals, and Markings (257.608...257.616a), Justia Law (באנגלית)
- ↑ Crowd management controls, HSE (באנגלית)
- ↑ Guiding crowds when facing limited compliance, PMC/Peer reviewed (באנגלית)
- ↑ Pedestrian Facilities Users Guide, FHWA (באנגלית)
- ↑ Pedestrian control features (MUTCD), MUTCD/FHWA (באנגלית)
- ↑ Crowd Management: Safety by design, YOUROPE (באנגלית)
- ↑ THE IMPORTANCE OF EXTERNAL AND INTERNAL ENTRANCE CONTROL EQUIPMENT AT WAREHOUSES AND DEPOTS, https://www.automatic-systems.com/ (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Marcelo Salgueiro Costa, Slavisa Tomic, Marko Beko, An SOCP Estimator for Hybrid RSS and AOA Target Localization in Sensor Networks, Sensors (Basel, Switzerland) 21, 2021-03-03, עמ' 1731 doi: 10.3390/s21051731
רחוב חד-סטרי42104981Q786886