לדלג לתוכן

רומי גונן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רומי גונן
לידה 18 באוגוסט 2000 (גיל: 25)

רומי גונן (נולדה ב-18 באוגוסט 2000) היא ישראלית אשר נחטפה על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 במהלך הטבח בפסטיבל נובה. היא שוחררה לאחר 471 ימים בשבי כחלק מהסכם חמאס-ישראל בינואר 2025. במהלך שבייה סבלה מארבעה מקרים של פגיעות על ידי שוביה.[1].

ביוגרפיה

רומי גונן נולדה לאיתן גונן ומירב לשם גונן. יש לה ארבעה אחים: ירדן, שחף, דריה ואדם. היא גדלה בכפר ורדים. כשהייתה בחטיבת הביניים, למדה ריקוד אצל איתי פרי מלהקת ורטיגו,[2] בתיכון למדה בבית הספר מנור כברי. היא עבדה בביצוע בדיקות קורונה בנמל התעופה בן-גוריון. יחד עם חברתה גאיה חליפה, טיילה קרוב לשנה במזרח.[3]

חטיפתה

גונן הגיעה לפסטיבל נובה בשעה 4:38 לפנות בוקר. היא נחטפה כשניסתה להימלט במהלך הטבח. אמה ואחותה שוחחו איתה במשך חמש שעות במהלך המתקפה וניסיונות הבריחה. במהלך השיחה סיפרה גונן למשפחתה שכבישים חסומים במכוניות נטושות הפכו את הבריחה לבלתי אפשרית, ושהיא תחפש מחסה בשיחים. גונן, חברתה הטובה ביותר, גאיה חליפה, ואופיר צרפתי פונו מפסטיבל נובה על ידי בן שמעוני,[4] אך הקבוצה נתקלה במארב, שמעוני וחליפה נהרגו, וגונן וצרפתי נפצעו ונחטפו. גונן נפצעה קשה לאחר שנורתה בזרועה. היא הצליחה להתקשר לאמה בשעה 10:15 בבוקר. במהלך שיחת הטלפון, אמרה גונן לאמה: "הם ירו בי, אמא, ואני מדממת". גונן המשיכה לשוחח בטלפון עם אמה עד שנחטפה בשעה 10:58 בבוקר. גונן נמשכה מהמכונית בשערה, ואז ספגה אגרוף בפניה. במהלך חטיפתה, הצליחה משפחתה של גונן לאכן את תנועת מכשיר הטלפון שלה עד רצועת עזה.[5][3]

משפחתה לא ידעה אם היא עדיין בחיים, עד ששמעה מבני ערובה ששוחררו שרומי הוחזקה איתם. אחד מבני הערובה ששוחרר בנובמבר 2023 סיפר למשפחתה של גונן שרומי בחיים, אך ידה במצב קשה.[5][6]

בשבי

במהלך יומה הראשון של גונן בשבי, היא פגשה את אמילי דמארי בבית החולים שיפא. הן נפגשו שנית במנהרה 39 ימים לאחר החטיפה והוחזקו יחד במשך 431 ימי השבי הנותרים. השתיים יצרו קשר הדוק ביותר, וגונן, שהוכשרה כפרמדיקית לפני חטיפתה, סייעה לטפל בפציעותיה של דמארי. גונן ודמארי הוחזקו כמגנים אנושיים עבור הטרוריסט עז א-דין אל-חדד במשך 35 ימים. במהלך שבייה, גונן איבדה 10 קילוגרמים ממשקלה והוחזקה במנהרות ובדירות.[7]

התעללות בשבי

ב-25 בדצמבר 2025, גונן התראיינה לראשונה לאחר השבי. היא סיפרה בתוכנית "עובדה" של ערוץ 12 על מקרים רבים של התעללות מידי שוביה. גונן דיווחה כי התקיפה הראשונה התרחשה ביום הרביעי שלה בשבי, והמתעלל היה רופא שתפקידו היה לטפל בפציעות הירי שנגרמו לה במהלך החטיפה. גונן אמרה שהתקיפה השנייה בוצעה על ידי צלם שצילם קטעים שלה לצורך תעמולה. לאחר אחד מהתקיפות שובה הצמיד אקדח לראשה ואיים להרוג אותה אם תספר למישהו. בראיון ציינה כי הטרוריסט עז א-דין אל-חדד אמר לה שאם תשתוק לגבי התקיפה שעברה בשבי, תינתן לה עדיפות לשחרור בעסקה.[8]

מאמצים לשחרורה

אמה של גונן, מירב, הייתה אחד הקולות הבולטים ביותר שתמכו בהחזרת בני הערובה, והופיעה כמעט מדי יום בתוכניות חדשות ישראליות.[6][9] אחותה ירדן גונן התראיינה בכלי התקשורת והגיעה לוועדות הכנסת על מנת לפעול לשחרורה.[10] משפחתה פתחה ביוזמה לפיה אנשים לובשים הדפס מנומר בימי רביעי לכבודה של גונן.[11]

בדצמבר 2023, סבתה של גונן, דבורה לשם, דפקה על דלתותיו של שר אחר בכל לילה במהלך חנוכה. במהלך החג, לשם דפקה על דלתותיהם של אמיר אוחנה, יואב גלנט, בני גנץ, צחי הנגבי, אריה דרעי, יולי אדלשטיין ויצחק הרצוג. לשם, שנולדה באיראן, הקליטה גם סרטון בו פנתה לעלי ח'אמנאי ולנשיא איראן אבראהים ראיסי שיסייעו בשחרור נכדתה.[12][13][14][15]

ביוני 2024, הפרשנית הפוליטית בריאנה ג'וי גריי פוטרה מהתוכנית "The Hill" מכיוון שגלגלה עיניים לעבר ירדן גונן, שאמרה לגריי "להאמין לנשים ישראליות".[16]

מאוחר יותר באותו חודש, מירב לשם גונן דיברה בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם, ומתחה עליה ביקורת על פרסום דו"ח שלא התייחס כראוי לפגיעות צניעות שסבלו ישראלים ב-7 באוקטובר ובמהלך השבי.[17][18]

שחרורה

רומי גונן שוחררה יחד עם אמילי דמארי ודורון שטיינברכר בינואר 2025. היא שוחררה מבית החולים ביולי 2025, לאחר חצי שנה של שיקום ושני ניתוחים לטיפול בפצע ירי בזרועה.[19]

באוגוסט 2025, אחד משוביה של גונן, חאזם עוני נעים, נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל.[20]

פעילויות לאחר השחרור

במרץ 2025, דמרי וגונן זכו להוקרה לפני משחק כדורגל בין קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב להפועל חיפה, כאשר גונן ביקרה בחדר ההלבשה של הפועל חיפה לפני המשחק.[21]

בינואר 2026, הצטרפו דמארי וגונן לצוות השידור והופיעו בתוכנית של תחנת המוזיקה של גלי צה"ל. במהלך הכתבה שוחחו השתיים על כך שהם ושוביהם שמעו על מותו של מנהיג חמאס דאז, יחיא סינוואר.

בינואר 2026 פרסמה כי היא נמצאת בזוגיות.[22]

קשורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ רומי גונן בעדות אמיצה על התקיפות בשבי: "בכיתי בטירוף, השתתקתי" | קשה לקריאה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2025
  2. ↑ Steinberg, Jessica (2025-01-25). "Choreographer looks back on a year of dances for freed captive". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-12-26.
  3. ^ 3.0 3.1 מאיה בואנוס, ‏אביה של החטופה רומי גונן: "לא מכיר מישהי אמיצה יותר מהבת שלי", באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2024
  4. ↑ גל גנות, "הלכתי לחיל הרפואה בעקבות אחותי, כדי שלאף אחד לא יקרה מה שקרה לה בנובה", באתר ynet, 10 בפברואר 2026
  5. ^ 5.0 5.1 רומי גונן שוחחה עם אביה לפני שנחטפה: "אמרתי לה רוצי לבארי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בינואר 2024
  6. ^ 6.0 6.1 "היא פצועה קשה אבל היא נראתה השבוע והיא בחיים": אימה של רומי התבשרה על מצבה בשבי, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2023
  7. ↑ זיו קורן, אמילי דמארי ורומי גונן חושפות את סיפורן המצמרר, באתר ynet, 21 בפברואר 2026
  8. ↑ אתר למנויים בלבד רומי גונן העידה כי עברה תקיפות בשבי: "הצמיד לי אקדח לראש ואמר שיהרוג אותי אם אספר", באתר הארץ, 25 בדצמבר 2025
  9. ↑ "First 3 hostages arrive in Israel after Hamas release. Here is what we know. - CBS News". www.cbsnews.com (באנגלית אמריקאית). 2025-01-19. נבדק ב-2025-12-26.
  10. ↑ מתן וסרמן, ‏אחותה של רומי זועקת: "למה דווקא את אחותי חמאס לא שחרר", באתר מעריב אונליין, 5 בדצמבר 2023
  11. ↑ אני נמרה: כולנו לובשות מנומר בשביל החטופה רומי גונן, באתר "את", 13 באוגוסט 2024
  12. ↑ רענן בן צור, יעל צ'כנובר, "לא יהיה את מי להחזיר": השיחה בין סבתא בת 87 של חטופה לגלנט, באתר ynet, 8 בדצמבר 2023
  13. ↑ יעל צ'כנובר, אדם קוטב, המסע של הסבתא שנכדתה נחטפה: "לפני שמביאים את הראש של סינוואר, אני רוצה את רומי", באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  14. ↑ רענן בן צור, סבתא של רומי ואמא של לירי פגשו את גנץ: "עד שתמוטטו את חמאס הן לא יחיו", באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  15. ↑ Steinberg, Jessica (2023-12-15). "Grandmother of hostage Romi Gonen knocks on ministers' doors during Hanukkah". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-02-22.
  16. ↑ הפרשנית הפוליטית גלגלה את עיניה בריאיון עם אחות החטופה - ופוטרה, באתר ynet, 7 ביוני 2024
  17. ↑ "Gaza Hostage Romi Gonen's mother addresses UNHRC | The Jerusalem Post". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2024-06-19. נבדק ב-2025-12-26.
  18. ↑ לירן וינשטיין, אוריאל בארי |, ‏אם החטופה באו"ם: "אנחנו צריכים להיות באותו צד", באתר "סרוגים", 19 ביוני 2024
  19. ↑ אחרי כחצי שנה - רומי גונן שוחררה מביה"ח: "צעד לקראת החופש, אך החטופים לא פה", באתר ynet, 10 ביולי 2025
  20. ↑ יואב זיתון, חוסל המחבל הבכיר שהחזיק ב-3 שורדות שבי: "מקורב למנהיג חמאס בעזה", באתר ynet, 2 בספטמבר 2025
  21. ↑ "Former Gaza hostages honored at Maccabi Tel Aviv match | The Jerusalem Post". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2025-03-16. נבדק ב-2025-12-26.
  22. ↑ מערכת לייף סטייל היום, ‏רומי גונן בזוגיות, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2026

רומי גונן42824458Q137589999

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רומי_גונן&oldid=3649641"