רוי צ'פמן אנדרוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוי צ'פמן אנדרוס (באנגלית: Roy Chapman Andrews; 26 בינואר 1884 - 11 במרץ 1960) היה חוקר אמריקאי, הרפתקן שהפך למנהל המוזיאון להיסטוריה של הטבע.[1] הוא ידוע בעיקר בזכות ניהול סדרת משלחות דרך סין המפוצלת מבחינה פוליטית בתחילת המאה העשרים אל מדבר גובי ומונגוליה. המשלחות גילו תגליות חשובות והביאו למוזיאון את ביצי הדינוזאור המאובנים. ספריו הפכו לפופולריים והפכו אותו למפורסם.
ביוגרפיה
חיים צעירים
אנדרוס נולד ב־26 בינואר 1884, בבלואו, ויסקונסין. בילדותו הוא חקר יערות, שדות ומים בקרבת מקום, ופיתח כישורי של צלף. הוא לימד את עצמו פחלוץ ושימור בעלי חיים, והשתמש בכספים מתחביב זה כדי לשלם שכר לימוד למכללת בלו. לאחר סיום הלימודים, אנדרוס הגיש בקשה לעבודה במוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע בעיר ניו יורק. הוא כל כך רצה לעבוד שם, שאחרי שנאמר לו כי אין משרות לרמתו, הוא קיבל תפקיד כשרת במחלקה לשימור והחל לאסוף דגימות למוזיאון. במהלך השנים הבאות הוא עבד ולמד במקביל, וקיבל תואר שני בזואולוגיה של יונקים מאוניברסיטת קולומביה. אנדרוס הצטרף למועדון מגלי הארצות בניו יורק בשנת 1908, ארבע שנים לאחר הקמתו.
קריירה
בשנים 1909 עד 1910 הפליג אנדרוס על אוניית חיל הים "אלבטרוס" לאיי הודו המזרחית, אסף נחשים ולטאות והתבונן ביונקים ימיים. בשנת 1913 הוא הפליג על סיפונה של האוניה "הרפתקה" עם הבעלים ג'ון בורדן לאזור הארקטי. הם קיוו לתפוס לווייתן בעל ראש לבן עבור המוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע. במהלך משלחת זו הוא צילם כמה מהסרטים המוצלחים ביותר של כלבי הים שנראו אי פעם, אם כי לא הצליח להשיג דגימה של לווייתן.
הוא התחתן עם איווט בורופ בשנת 1914. משנת 1916 עד 1917 הובילו אנדרוס ואשתו את המשלחת הזואולוגית האסיאתית של המוזיאון דרך אזור יונאן המערבית והדרומית, כמו גם מחוזות אחרים בסין. הספר "מחנות ושבילים בסין" מתעד את חוויותיהם.
בשנת 1920 החל אנדרוס לתכנן משלחות למונגוליה והסיע צי של מכוניות דודג' מערבה מפקין. בשנת 1922, גילתה המשלחת מאובן של אינדריקותרפיום (אז נקרא "בלוכיטריום"), קרנף ענק קרניים, שנשלח למוזיאון והגיע ב -19 בדצמבר. המין המאובנים אנדרושארכוס נקרא על שמו.
_LOC_npcc.10163.jpg)
אנדרוס, יחד עם הנרי פיירפילד אוסבורן, תמכו בתאוריה האנתרופולוגית שמוצא האדם הוא מחוץ לאסיה, בניגוד לדעה המקובלת באותם ימים. הוא הוביל כמה משלחות לאסיה בשנים 1922 - 1928, המכונות "משלחות אסייתיות מרכזיות" כדי לחפש את השרידים האנושיים הקדומים ביותר ביבשת. המשלחות לא מצאו שרידים אנושיים. עם זאת, אנדרוס וצוותו גילו ממצאים רבים אחרים, כולל עצמות דינוזאור ויונקים מאובנים, ובמיוחד קנים הראשונים המלאים בביצי דינוזאור שהתגלו אי פעם. את התיאור העיקרי של אנדרוס על משלחות אלה ניתן למצוא בספרו "הכיבוש החדש של מרכז אסיה". [2]
ב־13 ביולי 1923 המשלחת הייתה הראשונה בעולם שגילתה ביצי דינוזאורים. בתחילה נחשבו לביצים של פרוטוקרטופס טרטון, אבל נקבעו בשנת 1995 כשייכות לאובירפטור התרופוד.[1]. באותה משלחת, גילה וולטר וו. גריינג'ר גולגולת מתקופת הקרטיקון. בשנת 1925 שלח המוזיאון מכתב בו הודיע למשלחת כי הגולגולת היא של יונק, ולכן נדירה ויקרה עוד יותר.
המשלחות באזור נפסקו במהלך 1926 ו- 1927. בשנת 1928 נתפסו ממצאי המשלחת על ידי הרשויות הסיניות, אך בסופו של דבר הוחזרו. משלחת 1929 בוטלה. בשנת 1930 עשה אנדרוס מסע אחד אחרון וגילה כמה מאובני מסטודון. צלם הקולנוע, ג'יימס ב שקלפורד, תיעד חלק גדול מהמסעות של אנדרוס. (שישים שנה לאחר המסע הראשוני של אנדרוס, המוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע שלח משלחת חדשה למונגוליה בהזמנת ממשלתה להמשיך בחקירה) בהמשך אותה שנה, חזר אנדרוס לארצות הברית והתגרש מאשתו, עמה נולדו לו שני בנים. הוא התחתן עם אשתו השנייה, וילמינה בשנת 1935.
בשנת 1927, תנועת הצופים באמריקה נתנה לאנדרוס תואר כבוד, בקטגוריה חדשה של שנוצרה באותה שנה. קטגוריה זו ניתנה ל"אזרחים אמריקנים שהישגיהם בפעילות חוץ, בחקירה ובהרפתקאות הם יוצאי דופן ומעוררים את דמיונם של הצופים ... ". [3]
אנדרוס היה נשיא מועדון מגלי הארצות משנת 1931 עד 1934. בשנת 1934, הוא הפך למנהל מוזיאון הטבע. בספרו The Business of Exploring ב -1935 הוא כתב "נולדתי להיות חוקר ... מעולם לא הייתה לי שום התלבטות בנושא. לא יכולתי לעשות שום דבר אחר ולהיות מאושר." בשנת 1942 פרש אנדרוס לקליפורניה, שם כתב על חייו.
הוא נפטר ב־11 במרץ 1960 מאי ספיקת לב בבית החולים הקהילתי בחצי האי כרמל בקליפורניה.[1]
הוא קבור בבית העלמין בעיר הולדתו בלו.
הדמיון עם הדמות "אינדיאנה ג'ונס"
דגלאס פרסטון מהמוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע כתב: "אנדרוס הוא לכאורה האדם שדמות הקולנוע של אינדיאנה ג'ונס עוצבה בעקבותיו. עם זאת, לא ג'ורג' לוקאס ולא יוצרים אחרים של הסרטים אישרו זאת. התמליל של 120 עמודים של הסיפור לסרט אינו מזכיר את אנדרוס. " [4] [5]
ספרים שחיבר
- Monographs of the Pacific Cetacea (1914–16)
- Whale Hunting With Gun and Camera (1916)
- Camps and Trails in China (1918)
- Across Mongolian Plains (1921)
- On The Trail of Ancient Man (1926)
- Ends of the Earth (1929)
- The New Conquest of Central Asia (1932)
- This Business of Exploring (1935)
- Exploring with Andrews (1938)
- This Amazing Planet (1939)
- Under a Lucky Star (1943)
- Meet your Ancestors, A Biography of Primitive Man (1945)
- An Explorer Comes Home (1947)
- My Favorite Stories of the Great Outdoors Editor (1950)
- Quest in the Desert (1950)
- Heart of Asia: True Tales of the Far East (1951)
- Nature's Way: How Nature Takes Care of Her Own (1951)
- All About Dinosaurs (1953)
- All About Whales (1954)
- Beyond Adventure: The Lives of Three Explorers (1954)
- Quest of the Snow Leopard (1955)
- All About Strange Beasts of the Past (1956)
- In the Days of the Dinosaurs (1959)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Dr. Roy Chapman Andrews Dies. Explorer and Naturalist Was 76. He Discovered Dinosaur Eggs in Asia in 1920's. Headed Natural History Museum". Associated Press in The New York Times. March 12, 1960
- ^ Horns, tusks, and flippers: the evolution of hoofed mammals, Donald R. Prothero, Robert M. Schoch p. 119, also see Men and dinosaurs: the search in field and laboratory, Edwin Harris Colbert
- ^ "Around the World". Time. August 29, 1927. Retrieved October 24, 2007.
- ^ http://www.sendspace.com/file/cnoe3r
- ^ Preston, Douglas J. (1993). Dinosaurs in the Attic: An Excursion Into the American Museum of Natural History. St. Martin's Press
26005307רוי צ'פמן אנדרוס