רבי שלמה אלקבץ
 | |
| מצבת קברו של רבי שלמה הלוי אלקבץ בבית הקברות העתיק בצפת | |
| לידה |
1505 בערך סלוניקי, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1584 בערך צפת, איילט דמשק, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות העתיק בצפת, ישראל |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | מקובל, פייטן |
| בני דורו | רבי משה קורדובירו, רבי יוסף קארו, האר"י |
| חיבוריו | פיוט לכה דודי, ברית הלוי, מנות הלוי, אילת אהבים, שרש ישי |
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי. נודע בשל פיוטו לכה דודי, שהוכנס לכל סידורי התפילה. עיקר פעילותו ותרומתו בתחום חוכמת הנסתר.
קורות חייו
רבי שלמה היה ממשפחה של מגורשי ספרד. הוא נולד בשנת 1505 לערך, ככל הנראה בסלוניקי[1]. יש המשערים שאביו הוא הדיין ר' משה אלקבץ שישב בצפת, שהיה מחכמי ורבני אדריאנופול. בצעירותו למד בישיבתו של הרב יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. כשהיה בן 25 לערך (באזור שנת 1530), לאחר שנישא לבתו של יצחק הכהן שהיה מעשירי סלוניקי, נסע לאדריאנופול, שם ישב רבי יוסף קארו. באותה תקופה כבר נחשב גדול-בתורה, וסיים את כתיבת ספרו הראשון, 'מנות הלוי' העוסק במגילת אסתר אותה הוא העניק למשפחת ארוסתו בתור מוהר (עקב מצבו הכלכלי הלא טוב). באותה עת הושפע כנראה גם מרבי שלמה מולכו, שישב בסלוניקי. בעת ישיבתו באדריאנופול החל לעסוק באינטנסיביות בקבלה, ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. באותה תקופה כתב ספרים נוספים - 'בית אדני', 'עבותות אהבה', 'אילת אהבים' ו'ברית הלוי', האחרון פירוש על דרך הסוד להגדה של פסח. באותם הימים הייתה צפת המרכז של תורת הקבלה, וכאשר היה בן שלושים בערך, ר' שלמה הגיע לשם. הוא האמין שרק בארץ ישראל מתגלים סודות הקבלה. בצפת עסק בלימוד והשפיע על אישים כגיסו (בעל אחותו) רבי משה קורדובירו (רמ"ק), ורבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. הגותו הועלתה על הכתב בידיו - הוא כתב כעשרה ספרים, שרק שניים מהם יצאו לאור - ובידי תלמידיו. גם התחלת המנהג של תיקון ליל שבועות מיוחס לו, אחרי שראה, בצוותא עם רבי יוסף קארו, מחזות מופלאים בלילה זה בהיותם בעיר סלוניקי. הוא העיד על קיומו של "מגיד מישרים" המתגלה לידידו, גדול הפוסקים האחרונים:
זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא
גם שיריו ופיוטיו היו מושפעים מחוכמת הנסתר. מקובלי צפת, והאר"י בראשם, התייחסו בשלילה לשירה היהודית עד אז, ולמשוררים כמו הרב שלמה אבן-גבירול והרב אברהם אבן-עזרא, והעדיפו את השירה שהתחברה לאורה של הקבלה, ובמיוחד את שיריו של הרב אלקבץ ש'מסכימים ברובם עם האמת'. יחס זה מצד מקובלי צפת הפיץ את שירתו של הרב אלקבץ בכל התפוצות. אך, כפי שקרה לרעיונות ומנהגים קבליים אחרים, לעיתים איבדה שירתו של הרב אלקבץ את שורשיה הקבליים, והיא נקראת ומושרת בציבור ללא ידיעה על מקורותיה ובלא כוונות נסתרות.
הוא הרבה לבקר בקברי הצדיקים בגליל והאמין שיש בהם כדי לתת השראה קבלית.
רבי שלמה נקרא על שם זקנו ר' שלמה אלקבץ, אשר היה מגיה ומדפיס עברי. לאביו ר' משה היה אח בשם ר' יהושע. ר"ש מביא בספריו פירושים למקרא בשם דודו ר' יהושע.
רבי שלמה אלקבץ נפטר בצפת, ככל הנראה לפני שנת 1584, משום שבסידור שיצא לאור בוונציה באותה שנה, הסידור הראשון שבו נכלל פיוטו "לכה דודי", מובא שמו בצירוף ברכת המתים.
חיבוריו
- ברית הלוי, באתר היברובוקס - י"ט פרקים בסודות יציאת מצרים, ופירוש על הגדה של פסח
- מנות הלוי, באתר היברובוקס - פירוש למגילת אסתר, ובסופו דרושים, וינציה ה'שמ"ה
- אילת אהבים, באתר היברובוקס - פירוש לשיר השירים, וינציה ה'שי"ב
- שרש ישי, באתר היברובוקס - פירוש למגילת רות, קושטא ה'שכ"א, ולאחר מכן בלובלין בשנת ה'שנ"ז
- בית ה' - חיבור גדול בחכמת האמת
- בית תפילה - כל תפילות השנה
- לחם שלמה - על תיקוני הסעודה
- אפריון שלמה - פירוש על התורה ונביאים ראשונים
- שומר אמונים - על יסודי הדת
- תפילות ותחינות - על דרך הסוד, לאמרן על קברי צדיקים
- נעים זמירות - פירוש על תהילים
- מאמר הזוהר - קונטרס ביאור מאמר הזוהר בפרשת בראשית על הפסוק "ויעש את שני המאורות הגדולים"
- עבותות האהבה - קבלה על דרך האמת
- מטתו שלשלמה - קבלה בסוד הזיווג
- דברי שלמה- פירוש לתרי עשר
- לכה דודי - פיוט לקבלת שבת
על שמו ולזכרו במדינת ישראל
בצפת, בני ברק, ראשון לציון, וכן בירושלים ישנם רחובות הקרויים "רבי שלמה אלקבץ" על שמו. כמו כן הוקמו על שמו מוסדות אלקבץ רשת תלמודי תורה וכוללים וישיבות בעיר צפת ברחוב צה"ל על ידי הרב אליהו (יוסף) דבוש[2] כיום זה מתנהל על ידי בנו הרב אוריאל דבוש.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 87 - 88)
- ברכה זק, כרם היה לשלמה, הוצאת מוסד ביאליק 2018.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלמה אלקבץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1271-1270, באתר HebrewBooks
- רבי שלמה אלקבץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- איגרת שלמה אלקבץ על תיקון ליל שבועות מאת מור אלטשולר
- רחל אליאור,ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית, תרביץ, סה, ד (תשנ"ו), עמ' 671–708
- שיר אודות רבי שלמה אלקבץ מאת זרח הלוי, באתר "היו ימים"
- רבי שלמה אלקבץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתב יד, ברית הלוי, מוסקבה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, אמרות טהורות בעשר יסודות, בודפשט, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על רבי שלמה אלקבץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- רבי שלמה אלקבץ, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי" המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- 587, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי שלמה אלקבץ על ציר הזמן |
|---|
 |
35188330שלמה אלקבץ