רבי משה מקיטוב
 | |
| לידה | כ"ו בטבת ה'תמ"ח |
|---|---|
| פטירה | י"ז בשבט ה'תצ"ח (בגיל 50) |
| מקום קבורה | קיטוב |
| מקום פעילות | קיטוב |
| תחומי עיסוק | רבה של קיטוב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| בת זוג | שרה סאסא |
| אב | רבי שלמה |
נוסח מצבתו[1]
|
|---|
|
ומשה עלה אל אלוקים
ה"ה הרב מ"ו משה במ"ו שלמה שנפטר ביום ו' י"ז בחודש שבט תצ"ח לפ"ק |
רבי משה (כ"ץ) מקיטוב (כ"ו בטבת ה'תמ"ח - י"ז בשבט[2] ה'תצ"ח) היה רבה של קיטוב (Kuty), מקובל ונודע כבעל מופת. ממקורביו הבולטים של הבעל שם טוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי שלמה[3]. נישא לשרה סאסא בת רבי מנחם מנדל[4] (נפטרה ד' בתשרי ה'תקכ"ד).
כיהן כאב"ד ורב קיטוב, בבית דינו כיהן כדיין רבי גרשון מקיטוב[5]. בקיטוב הנהיג שלא לעטוף את גופות המתים בטלית מצוייצת כמקובל והמנהג התקבל גם בעירות הסמוכות[6]. לפי המסופר התקנה נקבעה לאחר מקרה בו בליל יום הכיפורים שררה בבית הכנסת צפיפות ודוחק שהופסקו רק לאחר שרבי משה הורה למתפללים להסיר את הטליתות מעליהם[3].
נודע כמקובל ועמד בראש חבורת מקובלים בקיטוב אשר ביניהם נמנו: רבי גרשון מקיטוב, רבי נחמן מהורודנקה, רבי אריה לייב מפולנאה ורבי אלכסנדר סופרו של הבעל שם טוב[7]. ידוע על קמע אחד שכתב[3].
כן התפרסם כבעל מופת, מסופר שרבי משה ברא גולם להציל את היהודים מידי שודדים שנמצאו ביערות שעל ידי הרי הקרפטים שבגליציה[8]. הבטיח לפני פטירתו שכאשר יבואו עשרה יהודים להתפלל על קברו בעת צרה יפעל לזכותם[3].
על פי המקובל היה הראשון שעמד על גדלות הבעל שם טוב כאשר גר בקיטוב והוא פרסמו[9]. ישנם מקורות סותרים אם היה רבו של הבעל שם טוב או תלמידו ולכן ההנחה הרווחת היא שתחילה היה רבו ואחר שעמד על גדלותו נהיה לתלמידו וישנם המחשיבים אותו כתלמיד־חבר[10].
מעט מדברי תורתו הובאו בספר "תולדות יעקב יוסף"[11] ובספר "עמוד העבודה" של אחיינו רבי ברוך מקוסוב[12].
נקבר בבית הקברות בקיטוב ועל קברו הוקם אוהל. קברו נבנה מחדש על ידי אגודת אהלי צדיקים[13].
משפחתו
- אחיו רבי אברהם מקוסוב אביו של רבי ברוך מקוסוב[14].
- אחיו רבי חיים מהורודנקה גיסו של רבי נחמן מהורודנקה, וחמיו של רבי מאיר מרגליות[15].
- אחותו גיטל אמו של רבי ארון מהורודנקה[14].
- בנו רבי חיים אב"ד קיטוב[14].
- חתנו רבי יונה ממלא מקום חמיו כרבה של קיטוב (נפטר בכ"ב בניסן ה'תקל"ד)[3].
- חתנו רבי אפרים רבה של קיטוב אחר פטירתו של גיסו רבי יונה (נפטר בא' בשבט ה'תקמ"ד)[3].
קישורים חיצוניים
- רבי חיים גלרנטר, עונג חיים לשבת, בהקדמתו לספרו, באתר אוצר החכמה.
- רבי דוד הלחמי, רבי משה מקיטוב, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, תשס"ו, עמ' י"א, באתר אוצר החכמה.
- קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יח, עמ' ל"ב, כרם היה לשלמה, באתר אוצר החכמה.
- רבי משה מקיטוב באתר MyTzadik.
הערות שוליים
- ↑ תמונת מצבתו, באתר Jewish Galicia & Bukovina
- ↑ כך על פי המצבה; ישנם שציינו את יום פטירתו בי"ז בטבת ראו: רבי אברהם שטרן, מליצי אש, ניו יורק: גראסמאן, 1969, עמ' צח, י"ז טבת, אות שפ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, זכרון צדיקים, תש"ן, י"ז בשבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 רבי חיים גלרנטר, עונג חיים לשבת, בהקדמתו לספרו.
- ↑ ישנם המזהים אותו כרבי מנחם מנדל מקולמייא תלמידו של הבעש"ט ראו: רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, תשס"ו, עמ' י"א, הערה א'.
- ↑ שבחי הבעש"ט <מהדורת רובינשטיין>, עמ' 48, הערה 6; רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, תשס"ו, עמ' י"א.
- ↑ רבי יחיאל מיכל היבנר, זכר ר"ב, סימן י"ז.
- ↑ שבחי הבעש"ט <מהדורת רובינשטיין>, ירושלים: ראובן מס, תשס"ה, עמ' 55.
- ↑ רבי ישראל בקמייסטר, ספורי נפלאות מגדולי ישראל, תשכ"ט, סיפור ק"ע.
- ↑ שבחי הבעש"ט <מהדורת רובינשטיין>, ירושלים: ראובן מס, תשס"ה, עמ' 55; רבי חיים גלרנטר, עונג חיים לשבת, בהקדמתו לספרו. וראו: שבחי הבעש"ט, שבחי הבעש"ט <מהדורת רובינשטיין>, עמ' 58, הערה 41
- ↑ ראו בעניין: רבי חיים גלרנטר, עונג חיים לשבת, בהקדמתו לספרו; רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, תשס"ו, עמ' י"א, באתר אוצר החכמה; קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יח, עמ' ל"ב, כרם היה לשלמה, באתר אוצר החכמה
- ↑ ראו לדוגמא: רבי יעקב יוסף מפולנאה, תולדות יעקב יוסף <דפו"ר>, תק"ם, עמ' פ"ד, פרשת תזריע ועוד.
- ↑ לדוגמא: פרשת מקץ (בראשית מא לח)
- ↑ קיטוב באתר אהלי צדיקים
- ^ 14.0 14.1 14.2 קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יח, עמ' ל"ב, כרם היה לשלמה.
- ↑ קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יז, עמ' קל"ב, אגרת יוחסין.