קורוץ
קוּרוּץ או ברבים קורוצים (בהונגרית: Kurucok) היו חיילים ואוהדי ההתקוממויות האנטי-הבסבורגיות בהונגריה במאה ה-17 ובמאה ה-18. חיילי צבא המורדים שהשתתפו במלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי נקראו כך, אף על פי שלא נעשה שימוש רשמי בשם זה. החיילים האוסטרים שהיו נאמנים לקיסר וההונגרים הפרו-הבסבורגיים נקראו על ידי הקורוצים לבאנץ או ברבים לבאנצים.
מקור המילה
על פי הלקסיקון ההונגרי הגדול של פאלאס, "כמו כל כך הרבה מילים צבאיות אחרות בהונגרית המילה היא מהטורקים". קורודג' «khurudzs» פירושו מורד בטורקית על פי הלקסיקון, מתקומם, ובלטינית insurgens. המלומד והכומר הלותרני מתיאס בל, לעומת זאת, טען שבשנת 1514 נקראו האיכרים ההונגרים שהתכוננו למסע הצלב בשם קורוץ. לפי גרסה זו, מקור המילה הוא הלטינית מהמילים: (cruciatus, crucifer, cruciger, crux (cross) או מהמילה kreuzer הגרמני.
בשנת 1671, הביי הטורקי של אגר כינה כך את הנמלטים ההונגרים מהכלא הטורקי. לאחר מכן, המילה התפשטה במהירות וטקסטים הונגריים, סלובקיים וטורקים בין השנים 1671–1711 השתמשו בכך לציון משתתפי המרד האנטי-הבסבורגי בהונגריה ובצפון טרנסילבניה.
מעניין שפרנץ ראקוצי בעצמו לא השתמש במילה, אלא במונחים של מורדים וחסרי שביעות רצון.
תולדות הקורוצים
תנועת אצולת קורוצים או המסתתרים (1671–1679)
הפרשה של מנהיגי האצולה של "קונספירציית ושלני" (זו הייתה קנונית אצילים הונגרים באמצע המאה ה-17 נגד מלך הונגריה ליאופולד הראשון, שהיה גם לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה) התחילה למעשה את ההתקוממות. אחרי קריסת ארגון האצילים והנקמה האכזרית של הקיסר בעקבותיה אילצה את החלק בעלת המודעות העצמית ביותר באצולת האופוזיציה הפרוטסטנטית ההונגרית לפתוח במאבק מזוין. העוני גדל וכך גם מספר המסתתרים העניים. גם שכבות חברתיות נוספות השתתפו בתנועת העצמאות של האצולה. בנוסף לאחדים מהאצולה הגבוהה שנשארו פרוטסטנטים, הצטרפו אליה גם חלק מהמטיפים הפרוטסטנטים, האבירים שומרי הגבולות והאצילים העירוניים שמילאו תפקיד חשוב בתנועה. ראשית תנועתם של המתחבואם (מסתתרים) שברחו בחלקם לטרנסילבניה ובחלקם לאזורי הכיבוש שנשלטו על ידי האימפריה העות'מאנית, ניתן לייחס לאביב ולקיץ 1671.
ניתן להתוות את האירועים המרכזיים בתולדות התנועה בתקופה זו בחיפוש אחר מנהיג ובעלי ברית. אחת הבעיות המתמידות של תנועת המסתור הייתה שאלת המנהיגות. המתחבאים בחרו בתחילת אוגוסט 1672 את מיהאי טלקי למנהיגם העליון.
ב-20 באוקטובר 1676 מינה גם הנסיך מיהאי אפאפי הראשון נסיך טרנסילבניה את מיהאי טלקי כראש המתחבאים (המורדים), וקרא לוושלני (שנבחר כמנהיג ראשי על ידי קבוצת אצילים אחרת) להתפטר, אך הוא לא עשה זאת.
בהיעדר תמיכת טלקי, פאל וושלני נלחם לבדו נגד צבאות הקיסר וב-22 בנובמבר 1677 כבש זמנית את העיר באיה מארה.
המורדים - בהנהגתו של טלקי - גם הם תקפו את צבאות הקיסר בשנת 1678. הצבא בראשות מיהאי טלקי זכה להצלחות צנועות בלבד. רק הקמפיין העצמאי שהוביל מצביא שלישי, אימרה טקלי זכה להצלחה. הצלחתו זו של טקלי דחפה יותר ויותר את ושלני ואת טלקי לרקע ואף על פי שטקלי וצבאו הובסו לאחר מכן על ידי הגנרל הקיסרי גאורג סטפן רוונה ב-1 בנובמבר 1678, בדצמבר 1678, הוזמן שגריר טקלי, פאל סלאי, לווינה לנהל משא ומתן.
חיפוש בעלי ברית
בעיה נוספת חוזרת ונשנית הייתה של תנועת המורדים (קורוצים), או ההונגרים הלא מרוצים, החיפוש אחר בעלי ברית למאבקם בהבסבורג.
ברור שהם ציפו, כפי שניתן לעקוב בקשר לשאלת ההנהגה, לתמיכתו של הנסיך מיהאי הראשון אפפי מטרנסילבניה, וחלק משמעותי מהם מצאו מקלט אצלו. לטרנסילבניה לא היה שום עניין לחזק את שלטון הבסבורג.
זה היה אך טבעי שהם יפנו גם לטורקים: מה עוד שחלק משמעותי מהם, נמלט לאזורים שנשלטו על ידי הטורקים. הטורקים היו האויבים הקדומים של ההבסבורגים. עם זאת, הם לא יכלו להתעלם מהעובדה שטרנסילבניה, כאזור ווסלות טורקית, לא הייתה יכולה לתמוך בהם בגלוי ללא אישור השער הנשגב. עם זאת - לא בלי בסיס לחלוטין - חלק משמעותי מהמורדים חשש כי תמיכת הטרנסילבנים אינה חסרת אנוכיות, אלא כדי לקדם מטרות משלהם. המורדים אם כן ביקשו לפנות ישירות לטורקים. עזרה טורקית לא הגיעה
המורדים הקורוצים קיבלו - באופן זמני - תמיכה צרפתית: הצרפתים תקפו את ההולנדים בשנת 1672 (מלחמת הולנד-צרפת שנמשכה עד 1679). בשנה שלאחר מכן צידד הקיסר ליאופולד הראשון בהולנדים, כך לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, "מלך השמש", התעניין בתנועת המורדים, שכן הפעולות שהם היו צריכים לבצע היו בעורף האימפריה של הקיסר, בהונגריה העליונה, והיו עשויות לקשור כוחות אוסטריים משמעותיים. הצעד המשמעותי הבא התרחש ב-13 באפריל 1675, כאשר הגיע שליחו של שגריר צרפת, כדי לנהל משא ומתן לברית אנטי-הבסבורגית. על פי חוזה שנחתם הכוחות הצרפתיים היו אמורים להגיע לטרנסילבניה. עם זאת, ביולי 1675 החליט לואי שלא לאשרר את החוזה, מכיוון שהוא לא היה משוכנע שההוצאה משתלמת עבורו בשל היעדר הנהגה מאוחדת של המורדים.
מלחמת העצמאות של טקלי
מלחמת העצמאות של טקלי נמשכה בין השנים 1677 לבין 1690. תקופה זו כוללת את תקופות המאבק להשגת ההנהגה של הקורוצים, זמן גיבוש ההנהגה, ובהמשך תקופות הקרבות שלחמו.
מלחמת העצמאות של ראקוצי
ערך מורחב – פרנץ ראקוצי
מלחמת העצמאות של ראקוצי נמשכה בין 1703 ל-1711. שיטת ממשלת החצר הבסבורגית בעקבות גירוש הטורקים משטח הונגריה גרמה לטינה רחבה בהונגריה. כדי לגרש את הטורקים העניקה האומה ההונגרית 30 מיליון פורינט בצורת מס מלחמה, שאף כי כבר לא היה בו צורך הם מאלצו לשלמו במשך שנים. קרקעות שנכבשו מחדש באיכות טובה לא יושבו על ידי איכרים הונגרים, אלא על ידי מתיישבים גרמנים ומתנחלים סרבים. ההיידו (מין משטרה הונגרית) וחיילי מבצרי הגבול, ששניהם מילאו תפקיד משמעותי בגירוש הטורקים, שוחררו ונשלחו הביתה ללא אדמות או גמול כלשהו. צבא שכירי החרב האוסטרי הפך לרשות המינהלית בשטחי הונגריה, והם התנהגו לתושבים כפי שהיה מקובל בשטחים כבושים באותה תקופה. זה היה הרקע לפרוץ המרד של ראקוצי.
תרבות הקורוץ
המוזיקה של עידן הקורוץ
המוזיקה בעידן הקורוצים נולדה במהלך מלחמת העצמאות של ראקוצי ואחריה.
- שירי הקורוץ שייכים לאוצר המנגינות העממיות ההונגריות הישנות;
- בסגנון הם בין עומדים בתווך בין המוזיקה העממית הישנה לבין החדשה, הייתה אינטראקציה משמעותית בין אלמנטים מסוימים של מוזיקת העם ההונגרית-סלובקית-רומנית-אוקראינית-פולנית בעידן זה שהתבססה כמובן על תנועות החירות המשותפות של עמים אלה;
- המכשיר החשוב של העידן הוא הטַארוֹגַטוֹ (Tárogató) שמתייחס לשני כלי נשיפה שונים שהיו בשימוש לרוב במוזיקה עממית ההונגרית והרומנית.
הנצחה
- בציור
- Mányoki Ádám: II. Rákóczi Ferenc פרנץ ראקוצי
- Madarász Viktor: Két testvér (Kuruc és labanc) שני אחים קורוץ ולבאנץ
- בסרטים
- Rákóczi hadnagya הסגן של ראקוצי
- A Tenkes kapitánya הקפטן של טנקש
- Rákóczi nótája magyar történelmi dráma, 1943
- Rákóczi-induló magyar-osztrák játékfilm, 1933
- בספרות
- במוזיקה
- Rákóczi kesergője
- Rákóczi-nóta, a magyarság sorsát sirató, a német elnyomás ellen tiltakozó, a vezérekhez, főként II. Rákóczi Ferenchez forduló panaszos ének.
- Rákóczi fohásza, Lavotta sàtoros kurucz dala, Olàh Lajos, Tàrogato
- Rákóczi-induló, Rákóczi-mars מארש רקוצי
ספרים
- Pauler Gyula: A bujdosók támadása 1672-ben, Századok, Pest, 1869.
- Szilágyi Sándor: Absolon Dávid külföldi követségei, 1677-1680 közt, Századok, 1883-dik évi folyam, I. füzet
- Décsényi Gyula: Thököly Imre és Wesselényi Pál, mint vetélytársak. Századok, Budapest, 1885.
- Orel Géza: Thököly diplomatiája, Budapest, 1906.
- Trócsányi Zsolt: Teleki Mihály. Erdély és a kurucmozgalom, 1690-ig, Budapest, 1972.
לקריאה נוספת
- Thököly Imre Késmárki Tököly Imre naplója 1693. 1694. és 1676-1678. évekből .היומן של אימרה טקלי
- Angyal Dávid: Késmárki Thököly Imre, I-II. kötet. Budapest, 1888-1889.
- SZILÁGYI: A MAGYAR NEMZET TÖRTÉNETE .סילאדי:ההיסטוריה של האומה ההונגרית
- Kuruc költészet. Sajtó alá rendezte és bevezetéssel ellátta Erdélyi Pál. Bp, 1903. Online השירה של הקורוצים
- Szemelvények a kurucvilág költészetéből. Szerk. Loósz István. Bp, 1904. Online מבחר מהשירה של הקורוצים
- היסטוריה של הונגריה
קישורים חיצוניים
31154429קורוץ