רבי משה בן ישעיה כ"ץ
רבי משה בן ישעיה כ"ץ (נולד בסביבות שנת תכ"ה, 1665[2]) היה רב, אב"ד, ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שפעל בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18.
ביוגרפיה
רבי משה היה בנו של רבי ישעיה, אחיו של הגאון רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים"[3]. בכתביו מצטער רבי משה על כך שלא זכה לקבל את מוסרו של אביו, אותו תיאר כ"איש קדוש יאמר לו"[1]. מצד אמו היה נכדו של רבי אור שרגא פייבש, שכונה "נשיא ארץ ישראל"[4].
בילדותו חווה את גירוש יהודי וינה (ת"ל), שבעקבותיו עקרה משפחתו לעיר גידונג (הודונין; Hodonín) שבמוראביה. שהותם שם לא ארכה זמן רב; עקב "קול רעש גדול והבהלה והמהומה" – ככל הנראה התייחסות לפשיטות כוחות המורדים ה"קורוצים" אל מעבר לנהר מוראבה בראשית שנת תל"ט[5] – נאלצה המשפחה להיטלטל בדרכים פעם נוספת.
לבסוף השתקעה המשפחה בוילנה, מקום מושבם של קרובי משפחתם (ככל הנראה מצד אמו). גם בתקופה זו לא שהה רבי משה במחיצת אביו לאורך זמן, שכן גלה למקום תורה ונדד בין ישיבות שונות[1]. בין השאר למד מפי רבי משה בן אברהם מגזע צבי, רבה של הוראדנא[6], ורבי מרדכי גינצבורג, רבה של בריסק[7].
ברית מטה משה
פרטים ביוגרפיים אודות שנותיו הבאות של רבי משה דלים למדי. חלק מן האירועים המרכזיים משתקפים בספרו הראשון, "ברית מטה משה" על הגדה של פסח. בין היתר, מזכיר המחבר מאסר ממושך בתנאים קשים, עקב עלילה שהעלילו עליו נכרים, מצב שהעמידו בסכנת חיים ממשית.
בעת מחלה קשה, קיבל רבי משה על עצמו לעסוק בפירוש סיפור יציאת מצרים, ומתוך כך החל בכתיבת ספרו. לימים הצטרף לחבורת רבי יהודה חסיד, אך נבצר ממנו להצטרף אליהם במסעם לארץ ישראל[1].
בנסיבות שתוארו ככאלו ש"לא נאמרו להכתב", עזב את מקום מגוריו הקבוע ויצא לנדוד[8]. אף שהחליט, לאחר הצטרפותו לחבורת רבי יהודה חסיד, להימנע מעיסוק בדרש, ראה בנדודיו הזדמנות לשוב ולקיים את נדרו ולהדפיס את הספר, שתוכנו גובש עוד בטרם הצטרפותו לחבורה[1].
רבי משה הגיע לברלין החל במחצית השנייה של שנת ת"ס, ושהה בבית המדרש שהקים רבי יהודא בן ר' אליעזר ליפמן (יוסט ליבמן). בראש בית המדרש עמד חתנו ובן אחיו של רבי יהודה הנ"ל, רבי אהרן בן בנימין וולף. הדפסת הספר הושלמה בברלין בא' באדר ב' תס"א[9].
חבורת רבי יהודה חסיד
ספרו של רבי משה מהווה מקור ייחודי לתיאור אורחותיה של חבורת רבי יהודה חסיד. בניגוד לרבי יעקב עמדין, המציג את רבי יהודה כדרשן שאינו בקיא בהלכה[10], מדגיש רבי משה את התמסרותם של בני החבורה, בהדרכת רבם, ללימוד הש"ס והפוסקים, ואת הסתייגותם מעיסוק בדרוש. בספרו כתב:
בבואי לחברה קדישא של מ״ו מוהר״ר יודא סג״ל נתחרטי ע״ז בחרטה גמורה... שהיה לי למלאות כריסי בש״ס ופוסקים הראשונים והאחרונים... ולא המדרש עיקר... כאשר כבר הזהיר על זה מ״ו מוהר״ר יודא סג״ל עם החברה קדישא שלו... שהיה ביניהם מופלגים גדולים ורבנים היודעים לדרוש את התורה במ״ט פנים ורבים שבתוכם מפורסמים
— [1]
נראה כי התנגדות זו כוונה כלפי מי שאינו משתלם תחילה בלימוד הש"ס והפוסקים; שכן על אף החלטתו להימנע מעיסוק בדרש, בהקדמת ספרו "מטה משה" הוא מדגיש המחבר את החובה לעסוק גם בחלק הדרש של התורה[11].
רבנותו
בין השנים תס"א–תע"ו כיהן רבי משה, תקופה מסוימת, כאב"ד וראש ישיבה במעז'יבוז' ובגלילותיה. בראשית שנת תע"ו כבר כיהן כראש ישיבה בפרעמיסלא שבגליציה[12].
רבי משה נמנה עם החותמים על החלטות בכינוס ועד ארבע ארצות שנערך בירוסלב בכסליו תע"ח[13]. הסכמות שקיבל לספריו מן הוועד ניתנו, ככל הנראה, במסגרת השתתפותו בכינוסים אלו[14].
משפחתו
החל בשנת תפ"א מציין רבי משה את אביו, רבי ישעיה, כמתגורר בבראד[15], ובשנת תפ"ז הוא מוזכר כדיין בבית הדין של העיר[16], ונפטר לפני שנת תק"א[17].
בנו, רבי יצחק, שימש כשליח ציבור וכנאמן הקהילה בקהילות פירדא ודובנא[18]. אחיו רבי בצלאל כיהן כרבה של יאס והמדינה[19] ונפטר לפני שנת תק"ג.
חיבוריו
- הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, ברלין, תסא, באתר היברובוקס
- פני משה, חידושים על אגדות בבלי וירושלמי, רש"י ותוספות, ווילהרמשדארף, תעו, באתר היברובוקס
- קרן עור, מ"ט אופנים על עניין קירון עור פני משה, זולקווא, תפא, באתר היברובוקס
- דרוש משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקא, באתר אוצר החכמה
- יד משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקג, באתר היברובוקס
- מטה משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקה, באתר אוצר החכמה
- אהל משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקיד, באתר היברובוקס
חיבוריו אלו נותרו בכתב יד על פי הידוע[19]
- בירך משה, על התורה
- הוד משה, על נביאים
- ויכתוב משה, על כתובים
- דבר משה, על מדרש רבה
- ויגד משה, על אגדות הש"ס
- מתנת חלקו, חידושי הלכות וביאורים על רש"י, תוספות, הרי"ף והרמב"ם
- השיב משה, שאלות ותשובות
- מסוה משה, חידושי הלכות, אגדות ודרושים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, הקדמה, דף ב עמ' א
- ↑ בשנת תס"א העיד על עצמו כי "עברו עליו רוב שנותיו", ומכאן שהיה לפחות בן 35. מאחר שכתב כי גלה מוינה כילד רך, לא ניתן להקדים את שנת לידתו באופן משמעותי[1].
- ↑ שער ספריו: פני משה; דרוש משה; יד משה; מטה משה; אהל משה
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף עד עמ' א ושם, דף קד עמ' ב
- ↑ ראו: Komjáti Zoltán Igor, Fulminis instar. The Advance and Presence of Imre Thököly’s Troops near the Mining Towns area of Lower Hungary in the autumn of 1678, Acta historica Neosoliensia, שנה 27 (2024, כרך 2), עמ' 9-10 והערה 17 שם.
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף ע עמ' א
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף כו עמ' ב
- ↑ רבי מרדכי זיסקינד רוטנבורג, הסכמה להגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף ה עמ' א
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, הקדמה המופיעה במקום דף השער, תמונת העמוד באתר הספרייה הלאומית המרכזית של רומא
- ↑ תורת הקנאות, לבוב, תרל, עמ' 56-57
- ↑ מטה משה, הקדמת הרב המחבר
- ↑ בספרו 'ברית מטה משה', שיצא בשנת תס"א, אין אזכור למשרת רבנות, ואילו בשנת תע"ו הוא מוזכר בשער ספרו 'פני משה' כמי שכיהן כרב במעז'יבוז' ואגפיה, ובעת ההדפסה הוא מכהן כראש ישיבה בפרעמיסלא.
- ↑ ישראל היילפרין, "פנקס ועד ארבע ארצות": כרך ראשון: שמ"א - תקנ"ב, הוצאת מוסד ביאליק, 1945, עמ' 280-281 (תתקסט-תתקע). בי"ט בחשוון תע"ח העניק רבי משה בירוסלב הסכמה לספר 'ברכת יעקב' (מאת רבי יעקב ב"ר ברוך, אב"ד טוטשין; ההסכמה מופיעה בדפוס השני, לבוב תקמ"ו).
- ↑ ניתן לתארך את מועדי הכינוסים בהם קיבל רבי משה חלק מההסכמות: לספרו 'פני משה' ניתנה ההסכמה בב' בשבט תע"ו; ההסכמה לספרו 'קרן עור' תוארכה על ידי ישראל היילפרין לכינוס תע"ח (פנקס ועד ארבע ארצות: כרך ראשון: שמ"א - תקנ"ב, עמ' 501 (תתקנא)). ההסכמה לספרו 'דרוש משה', ניתנה בין השנים תצ"ו–תצ"ח; עדות לכך היא חתימתו של רבי אלעזר רוקח כ"חונה בק"ק אמשטרדם" (לשם הגיע 3 ימים לפני ר"ה של שנת תצ"ו. ראו: מנחם מן אמלנדר (אנ'), שארית ישראל - כתר מלכות: והוא חלק שני מספר יוסיפון, אמשטרדם, תק"ג, פרק לד, דף קמ עמ' א) לצד חתימתו של רבי מאיר בן רבי אליקום געץ (שנפטר ביום י"א בניסן תצ"ח; ראו: ר' פנחס זליג גליקסמן, עיר לסק וחכמיה, לודז', תרפ"ו, עמ' י (ר׳ מאיר בן ר׳ אליקום גץ)).
- ↑ שער ספר 'קרן עור'.
- ↑ מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.
- ↑ שער ספר 'דרוש משה'.
- ↑ מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.
- ^ 19.0 19.1 מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.