רבי משה בן ישעיה כ"ץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מקום פעילות | מעז'יבוז', פרעמיסלא |
|---|---|
| חיבוריו | ברית מטה משה, פני משה, קרן עור, דרוש משה, יד משה, מטה משה, אהל משה |
| אב | רבי ישעיה כ"ץ |
| אב"ד וראש ישיבה במעז'יבוז' | |
| ראש ישיבה בפרעמיסלא | |
רבי משה בן ישעיה כ"ץ היה רב, אב"ד, ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שפעל בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18.
ביוגרפיה
רבי משה נולד לרבי ישעיה כ"ץ, והיה אחיינו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים"[א]
לפני שנת ה'תע"ו כיהן רבי משה, תקופה מסוימת, כאב"ד וראש ישיבה במעז'יבוז' ובגלילותיה. בראשית שנת תע"ו כבר כיהן כראש ישיבה בפרעמיסלא שבגליציה[1].
רבי משה נמנה עם החותמים על החלטות בכינוס ועד ארבע ארצות שנערך בירוסלב בכסליו ה'תע"ח[2]. הסכמות שקיבל לספריו מן הוועד ניתנו, ככל הנראה, במסגרת השתתפותו בכינוסים אלו[ב].
משפחתו
החל משנת תפ"א מציין רבי משה את אביו, רבי ישעיה, כמי שהתגורר בבראד[3], ובשנת תפ"ז הוא נזכר כדיין בבית הדין של העיר[4]. רבי ישעיה נפטר לפני שנת תק"א[5].
בנו של רבי משה, רבי יצחק, שימש כשליח ציבור וכנאמן הקהילה בקהילות פירדא ודובנא[6]. אחיו, רבי בצלאל, כיהן כרבה של יאס והמדינה[7], והוא נפטר בכ"ה בחשוון תק"ד[ג].
חיבוריו
- פני משה, חידושים על אגדות בבלי וירושלמי, רש"י ותוספות, ווילהרמשדארף, תעו, באתר היברובוקס
- קרן עור, מ"ט אופנים על עניין קירון עור פני משה, זולקווא, תפא, באתר היברובוקס
- דרוש משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקא, באתר אוצר החכמה
- יד משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקג, באתר היברובוקס
- מטה משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקה, באתר אוצר החכמה
- אהל משה, דרושים על התורה, זולקווא, תקיד, באתר היברובוקס
חיבוריו שנותרו בכתב יד[7]
- בירך משה, על התורה
- הוד משה, על נביאים
- ויכתוב משה, על כתובים
- דבר משה, על מדרש רבה
- ויגד משה, על אגדות הש"ס
- מתנת חלקו, חידושי הלכות וביאורים על רש"י, תוספות, הרי"ף והרמב"ם
- השיב משה, שאלות ותשובות
- מסוה משה, חידושי הלכות, אגדות ודרושים
ביאורים והרחבות
- ↑ שער ספריו: פני משה; דרוש משה; יד משה; מטה משה; אהל משה. יצחק אייזיק בן יעקב (אוצר הספרים, עמ' 86 (609. ברית מטה משה)) מזהה אותו עם רבי משה בן ישעיה, מחבר הפירוש "ברית מטה משה" על הגדה של פסח (מבני חבורתו של רבי יהודה החסיד). לעומתו, שמואל וינר (רשימת הגדות פסח שנדפסו בכל ארצות תבל במשך ארבע מאות שנה, פטרבורג, תרס"א, עמ' 5 (54. ברית מטה משה)) מציין כי מדובר בזיהוי שגוי. חיזוק לדבריו ניתן למצוא בכך שבספר ברית מטה משה אין כל רמז לקרבה משפחתית לרבי נפתלי כ"ץ (אף שזה האחרון חתום על ההסכמה לספר), והוא אינו מציין בשום מקום בספרו כי הוא כהן. כמו כן, במגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה' (זולקווא, תקה) ברשימת ספרי רבי משה לא נמנית הגדה של פסח עם פירוש ברית מטה משה.
- ↑ ניתן לתארך את מועדי הכינוסים בהם קיבל רבי משה חלק מההסכמות: לספרו 'פני משה' ניתנה ההסכמה בב' בשבט תע"ו; ההסכמה לספרו 'קרן עור' תוארכה על ידי ישראל היילפרין לכינוס תע"ח (פנקס ועד ארבע ארצות: כרך ראשון: שמ"א - תקנ"ב, עמ' 501 (תתקנא)). ההסכמה לספרו 'דרוש משה', ניתנה בין השנים תצ"ו–תצ"ח; עדות לכך היא חתימתו של רבי אלעזר רוקח כ"חונה בק"ק אמשטרדם" (לשם הגיע 3 ימים לפני ר"ה של שנת תצ"ו. ראו: מנחם מן אמלנדר (אנ'), שארית ישראל - כתר מלכות: והוא חלק שני מספר יוסיפון, אמשטרדם, תק"ג, פרק לד, דף קמ עמ' א) לצד חתימתו של רבי מאיר בן רבי אליקום געץ (שנפטר ביום י"א בניסן תצ"ח; ראו: ר' פנחס זליג גליקסמן, עיר לסק וחכמיה, לודז', תרפ"ו, עמ' י (ר׳ מאיר בן ר׳ אליקום גץ)).
- ↑ מיכאי רזוואן אונגוריאנו, ’מוסדות ההנהגה היהודית בנסיכויות הרומניות במאות ה־18 וה־19: הסטרוסטה והחכם באשי', ליביו רוטמן וקרול ינקו (עורכים), תולדות היהודים ברומניה - כרך ב, עמ' 32. אונגוריאנו, בדומה לחוקרים אחרים, לא עמד על טיבו של הקשר המשפחתי לבעל ה'סמיכת חכמים'.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תע"ו הוא מוזכר בשער ספרו 'פני משה' כמי שכיהן כרב במעז'יבוז' ואגפיה, ובעת ההדפסה הוא מכהן כראש ישיבה בפרעמיסלא.
- ↑ ישראל היילפרין, "פנקס ועד ארבע ארצות": כרך ראשון: שמ"א - תקנ"ב, הוצאת מוסד ביאליק, 1945, עמ' 280-281 (תתקסט-תתקע). בי"ט בחשוון תע"ח העניק רבי משה בירוסלב הסכמה לספר 'ברכת יעקב' (מאת רבי יעקב ב"ר ברוך, אב"ד טוטשין; ההסכמה מופיעה בדפוס השני, לבוב תקמ"ו).
- ↑ שער ספר 'קרן עור'.
- ↑ מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.
- ↑ שער ספר 'דרוש משה'.
- ↑ מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.
- ^ 7.0 7.1 מגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה'.