רבי מאיר ברלין
| לידה |
תקנ"ח לערך שקלוב, האימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
י"א בטבת תרכ"ט מוהילב, האימפריה הרוסית | ||
| מקום פעילות | הלוסק, מוהילב | ||
| תחומי עיסוק | רבנות, הלכה | ||
| תלמידיו | רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, רבי חיים ברלין (השני) | ||
| בני דורו | רבי דוד לוריא, רבי מנחם מנדל שניאורסון, רבי נחמיה גינזבורג רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב, רבי שמואל סלנט. | ||
| אב | רבי יהודה איידל ברלין | ||
| ילדים | רבי חיים ברלין (הראשון) | ||
|
| |||
| |||
רבי מאיר ברלין (לערך תקנ"ח - י"א בטבת תרכ"ט) היה רבה של הלוסק ולאחר מכן רבה של מוהילב במשך למעלה מ-30 שנה.
ביוגרפיה
נולד בסביבות שנת תקנ"ח בעיר שקלוב שבפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית, כיום במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס), לרבי יהודה איידל ברלין[1].
לאחר נישואיו המשיך להתגורר בשקלוב, שם הגה בתורה מספר שנים[2]. בשנת תקצ"ג, כיהן כרבה של הלוסק, שם שימש כרב העיר ואב בית הדין מספר שנים[3].
בשנת תקצ"ו, נקרא לכהן כרבה של העיר מוהילב, שם שימש ברבנות העיר למעלה מ-30 שנה עד לפטירתו. פעל רבות להשכין שלום בעירו, וכל קהילת יהודי מוהילב חיו בשלום ובשלווה תחת הנהגתו, למרות שהיתה אחת הקהילות הגדולות עם כעשרים אלף תושבים, בהם מתנגדים וחסידים וקבוצות שונות[4].
במאמר שכתב מרדכי בן הלל הכהן בירחון השחר על קהילת יהודי מוהילב ועל חילוקי הגישות בין רבניה רבי מאיר ברלין והמלבי"ם, הוא כותב אודותיו: {{ציטוטון|אשר כארבעים שנה שפט את עירנו, היה איש אשר רוח בו, וידע תמיד להלוך נגד רוח כל איש ואיש, ויתאמץ בכל עוז לקרב את לבבם יחד. הוא קנה גם את לבב החסידים אשר בעירנו, עד כי גם הם אהבוהו אהבה ניצחת ויתנו כבוד לשמו ולא ביקשו מעודם להרכיב אלוף לראשם מבני חברתם כאשר תעשה עדת שקלאב[5]... הוא נטע גפן אדרת בעירנו אשר כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותה ממקומה ושלום מאהלי"ב - מעשה ידי הר"מ להתפאר[6].
היה בעל ידיעות רחבות גם בספרי מדע שונים. יעקב דינזון כותב שנתן לו את הספר 'המנוחה והתנועה' בחכמת הכימייה של צבי רבינוביץ, ורבי מאיר אמר לו, כי לא היה ספר מדע שימושי שבא לידו ולא קרא אותו בשימת לב[7]. שימש גם כרב מטעם על ידי האימפריה הרוסית[8].
כמו כן, שימש כאב בית הדין בעיר מוהילב. רבי מנחם מנדל שניאורסון מביא בספרו צמח צדק, דיון מבית הדין במוהילב, בו הוא מביא את דבריהם של אב בית הדין רבי מאיר ברלין והדיינים רבי אליעזר פייס ורבי צבי הירש ניימרק[9].
היה נחשב לאחד מגדולי דורו, ורבים היו שולחים אליו שאלות רבות ממקומות רחוקים בענינים קשים וסבוכים[10]. כמו כן, עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו, ביניהם: רבי דוד לוריא, אשר היה מביא לרבי מאיר את ספריו כדי שיעבור עליהם לפני הוצאתם לאור, ומביא דברים בשמו במקומות רבים בספריו[11]; רבי נחמיה גינזבורג שמביא מדבריו בשו"ת דברי מרדכי[12], רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב שמביא מדבריו בשו"ת בנין של שמחה[13], בן-אחיו ותלמידו רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שמביא התכתבויות רבות ביניהם בשו"ת משיב דבר, ורבי שמואל סלנט[14].
מלבד התשובות הרבות שכתב בהלכה, כתב גם ספרים רבים עם חידושי תורה בחריפות ובבקיאות, אך הם נותרו בכתב יד ולא נדפסו[15].
נפטר בי"א בטבת תרכ"ט. בשבועון העברי המגיד נכתב לאחר פטירתו: ”עירנו נהפכה למעון אבל, וכל הערים סביבותינו זעקת שבר יעוררו, על כי נלקח מאתנו הרב הגאון מו"צ לעדתו מהר"ר מאיר ברלין נ"ע. כארבעים שנה ניהל במקל נועם את עמו על נאות התורה והתושיה, אנשים למאות ולאלפים לווהו לבית עולמו ויבכו העם בכי עד אין כח לבכות...[16]”
בנו רבי חיים ברלין, מילא את מקומו ברבנות העיר במשך כחמש שנים עד לפטירתו. אחריו התמנה המלבי"ם לכהן ברבנות העיר.
אחיו רבי יעקב ברלין, היה אביו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין וחותנם של רבי יחיאל מיכל אפשטיין מחבר הספר ערוך השולחן ורבי חיים לייב שחור ממיר אבי משפחת שחור.
לקריאה נוספת
- תבונות, קובץ ב', עמ' תק"א-תק"ו, באתר אוצר החכמה.
- זכר אבות, ספר זכרון למשפחת שחור, תל אביב תשנ"ג, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ בנו של רבי אלחנן ברלין רבה של גרודנו, שהיה חתנו של רבי משולם זלמן מירלש.
- ↑ תבונות, קובץ ב', עמ' תק"א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ כיהן בתפקיד זה עד לשנת תקצ"ו, אחריו מילא את מקומו ברבנות העיר הלוסק רבי יחיאל הלר.
- ↑ נח רוזנבלום, המלבי"ם, עמ' 81, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ באותם ימים, התפלגו חסידי חב"ד בעיר שקלוב מאנשי הקהילה היהודית בעיר, ומינו לעצמם רב מטעמם; ראו במאמרו של משה צינוביץ, תגים, קובץ ב', עמ' 90, בני ברק תשל"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הבל רועה צאן (שם העט של מרדכי בן הלל הכהן), השחר, וינה תרל"ו, שנה שביעית, חוברת א', עמ' 6.
- ↑ יעקב דינזון, השחר, וינה תרל"ו.
- ↑ מרדכי בן הלל הכהן, כבר - פרקי זכרונות, הוצאת שטיבל, תל אביב תרפ"ג, עמ' 193.
- ↑ רבי מנחם מנדל שניאורסון, שו"ת צמח צדק, אבן העזר, סימן ק"ב
- ↑ הלבנון, טבת תרכ"ט.
- ↑ ראו בחיבורו עמק ברכה, ס"ק ז' בהערה: ”וש"ב הרב החו"ב מוהר"מ ברלין נ"י ממאהליב פי'”; בחיבורו בית צדיק, ס"ק א': ”והר"מ ברלין נ"י דחה”; בחיבורו נפש דוד על ספר הזוהר, פרשת ויקרא, פ"ז א'; בחיבורו ביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר, פרק תשיעי: ”ויעוין בקונטרס אחרון מה שהשיב לי הרב החו"ב מוהר"מ ברלין נ"י ומה שהשבתי לו”; ושם פרק עשרים ס"ק ה': ”והר"מ ברלין כתב”; וכן כמה פעמים בחידושי הרד"ל על מדרש רבה (שנדפסו במדרש רבה דפוס וילנא), כגון בפרשת בהעלותך, פרשה ט"ו, ס"ק ח', ועוד.
- ↑ רבי נחמיה גינזבורג, שו"ת דברי מרדכי, יורה דעה, סימן י"א.
- ↑ רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב, שו"ת בנין של שמחה, אבן העזר, סימן ה'.
- ↑ הרב ראובן דב דסלר, שנות דור ודור, חלק ה', עמ' קפ"ב-קפ"ג, ירושלים תשע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ תבונות, קובץ ב', עמ' תק"ב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ המגיד, שנת תרכ"ט.
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- שקלוב: רבנים
- מוהילב: אישים
- הלוסק: אישים
- רבנים פולנים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רוסים ממוצא פולני
- רבנים רוסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים רוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- משפחת ברלין
- רוסיה: רבני ערים
- פולין: רבני ערים
- מחברי ספרות תורנית