הלבנון
"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.
היסטוריה
ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים בתרכ"ג והם היו גם עורכיו של העיתון בארץ ישראל. העיתון הראשון יצא לאור בח' באדר תרכ"ג. גם יואל משה סלומון וגם יחיאל ברי"ל הרבו לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (המתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל[דרוש מקור][דרושה הבהרה] (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עוין לעמדת "חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העות'מאני את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.
לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא לאור בשנים 1865–1870, תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 1871–1882 כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי בגרמנית "דער איזראליט". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון.
בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.
מכבש הדפוס ששימש את הדפסת העיתון נמצא כיום באוסף סדנת ההדפס ירושלים.
כבוד הלבנון
ערך מורחב – כבוד הלבנון
עם צאת גליונו הראשון של הלבנון, נספח אליו מוסף בשם "כבוד הלבנון" שהיווה למעשה כתב עת תורני ובמה לחידושי תורה והלכה, כמו גם פולמוסים של רבני ירושלים ומזרח אירופה. בין היתר התפרסמו בכתב העת גם מחקרים וסקירות פרי עטם של אנשי חכמת ישראל ורבנים שונים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שושנה הלוי, מפתח הלבנון, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, תשל"ד-1974.
- גצל קרסל, יחיאל בריל, מבוא ל"יסוד המעלה", מהדורה חדשה מצולמת, ירושלים: יד יצחק בן-צבי תשל"ח-1978.
- יהודה רובינשטיין ויצחק רפאל, הלבנון ו„כבוד הלבנון”, בתוך: יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים... בשנות תנ"א – תש"ח. ניו יורק: דפוס האחים שולזינגר, תש"מ עמ' 162–168.
- גדעון קוץ, "מעריכים ומכתבי עתים, עיונים בתולדות העיתונות העברית והיהודית", ירון גולן - ברית עברית עולמית, 1999, עמ' 9–38, 128–132.
- אליעזר רפאל מלאכי, "לתולדות "הלבנון", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"א 2001, עמ' 97-17.
- רוני באר-מרקס, בין הסתגרות להסתגלות : כתב העת "הלבנון" והתמודדותה של החברה האורתודוקסית במזרח אירופה עם אתגרי המודרנה, עבודת דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2011.
- רוני באר-מרקס, על חומות הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ה'תשע"ז
- גדעון קוץ, "חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית", הספרייה הציונית-אוניברסיטת תל אביב, 2013 (ראו במפתח).
קישורים חיצוניים
- הלבנון באתר הספרייה הלאומית
- הלבנון באתר עתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
- ישראל ברטל, 'מבשר ומודיע לאיש יהודי': העיתונות היהודית כאפיק של חידוש, קתדרה 71 (תשנ"ד), עמ' 164-156
- גדעון קוץ, "תיק הלבנון" במשרד הפנים הצרפתי, קשר 1, אביב 1987, עמ' 83–86.
- גדעון קוץ, "הערות על "המצאת" חדשות החוץ בעיתונות העברית", קשר, סתיו 2007, עמ' 6–17.
- גדעון קוץ, "נדודי הלבנון: הקשר הארץ-ישראלי והמזרחי", קשר 45, סתיו 2013, עמ' 11–17.
- מנוחה גלבוע, הלבנון, בלקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק 1993
- רוני באר מרקס, התגבשותו של "הלבנון" ככלי פוליטי של האורתודוקסיה היהודית בליטא
עופר אדרת, הלבנון, מהדורת הדיגיטל, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013- יחיאל ברי"ל – חייו ופועלו, באתר "מזכרת"
- הלבנון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות