רבי לוי שפירא
| לידה |
1841 ה'תר"א איליא |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1881 (בגיל 40 בערך) כ"ז בשבט ה'תרמ"א נובואלכסנדרובסקי |
| חיבוריו | בית לוי |
| בת זוג | לאה (רבינוביץ') |
| אב | רבי אריה לייב שפירא (קובנה) |
| אם | אסתר |
רבי לוי שפירא (תר"א 1841[1] – כ"ז בשבט תרמ"א 27 בינואר 1881) היה רבן של טרישקיאי ונובואלכסנדרובסקי שבליטא, מחבר ספר שו"ת "בית לוי".
ביוגרפיה
נולד באיליא למשפחת רבנים מיוחסת[2], אביו היה רבי לייבלי קובנר, רבה של העיר באותה תקופה. אמו אסתר הייתה נכדת רבי אריה ליב שיק רבה של וושילישוק, מצאצאי ה'תוספות יום טוב'.
נישא ללאה בתו של רבי אברהם רבינוביץ'[3] (נינו של רבי אברהם אחי הגר"א)[4] רבה של נישטאט סוגינט[5], לאחר נישואיו התגורר אצל חותנו שתמך בו כלכלית[6].
בשנת תרכ"ד מונה לרבה של טרישק (אחריו כיהן אחיו רבי משה שמואל).
בשנת תרל"ד עבר לשמש כרבה של נובואלכסנדרובסקי פלך קובנה, כהונתו נמשכה עד לפטירתו. במקומו מונה אחיו רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין, שהעביר את ראשות הישיבה לחתנו רבי חיים סולובייצ'יק[7].
רבי לוי היה חלוש וחולה ונפטר בסביבות גיל 40 בלבד.
תורתו
הוא למד מפי אביו, וכבר בצעירותו התפרסם כעילוי, ומאות תשובות הלכתיות יצאו מתחת ידו, בתוכן התכתבויות עם רבים מחכמי דורו כדוגמת ה'פתחי תשובה'[8], הנצי"ב מוולוז'ין[9], ה'זכר יהוסף'[10], רבי אליהו שיק[11], רבי אליהו קלצקין[12] והאדר"ת[13], עמו היה בקשרי ידידות קרובים[14].
רוב כתבי חידושיו העלו עובש ונפגמו, ורק שרידים מתשובותיו יצאו לאור בספר בית לוי על ידי אחיינו רבי חיים צבי הירש שפירא אב"ד לאפיצ'י בתוספת הערותיו, בוילנה בשנת תרע"ג[15].
לספר צורפו הסכמותיהם של אחיו רבי רפאל ורבי משה שמואל. בסוף הספר נוספה תשובה נדירה אחת מאת אביהם רבי לייבלה קובנר[16].
בשנת תש"ל יצא הספר מחדש בצירוף חלק נוסף על פי כתבי יד[17], על ידי רבי ישראל איסר שפירא, בן אחיו רבי רפאל.
חידושים בולטים
- המקדש בשבת בבוקר, יוכל לתת לאחר לטעום במקומו, כיון שחיוב הקידוש הוא מדרבנן[18].
- הוכיח מדברי בעל העיטור, שבימים שהיו מקדשים את החודש על פי הראיה, היו נוהגים 9 ימי חנוכה בחוץ לארץ[19].
- כשיש ספק מתי חל יום היארצייט, אין להחמיר להתענות מספק בשני הימים, אלא יקבע את היום הראשון, ובשני רק יאמר קדיש[19].
- שני מצוות עשה דוחים שני מצוות לא תעשה[20].
- חידוש דופן עקומה נאמר רק להקל ולא להחמיר[21].
- חלק על המבקשים להקל בקטניות בפסח בשנת בצורת[22].
משפחתו
חתנו היה הרב יעקב לוין מאשמינה, בעל בתו היחידה חיה שרה, התגוררו בוילנה.
מתלמידיו
- רבי צבי יעקב אופנהיים אב"ד קלם[23].
- רבי שלמה זלמן שך, דומ"ץ בתל אביב יפו[24].
|}
הערות שוליים
- ↑ רוב כותבי תולדותיו ציינו כך, למעט ר"ח קרלינסקי, שציין לשנת ת"ר מוריה גליון קמז-קמח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), ובמקומות אחרים כתב בעצמו תר"א; ולמעט ר"ב ברמן בישורון כרך יב עמ' תשמג שהביא מכתב מאחיו רבי רפאל שנולד בסמרגון בתקצ"ו ונפטר בגיל 45; מאידך, ישנן עדויות רבות שנפטר כבן 40.
- ↑ ראו: תולדות משפחת קרלינסקי לדורותיה, בצלאל קרלינסקי, באתר אוצר החכמה.
- ↑ על פי "מצבת זכרון" בתחילת הספר "בית לוי".
- ↑ אביו היה רבי שלמה זלמן (אב"ד זאגר ואח"כ סוגינד), בנו של רבי אליהו (אב"ד חדש), בן רבי אברהם
- ↑ אח"כ רבה של שילעל, לעת זקנתו רב קהילת יוצאי שילעל בארצות הברית
- ↑ מובא כתושב המקום בשמות החתומים על קניית הספר "תאמי צביה", קניגסברג תרכ"א.
- ↑ הקדמה ל"תורת רפאל". את דבר פטירתו העלימו ממנו משום האהבה ששררה בין השניים, רבי רפאל הבין שאחיו נפטר רק כאשר באו להציע לו את משרת הרבנות, הרב משה זעירא, רבותינו שבגולה, באתר אוצר החכמה, וכן בספר שנות דור ודור חלק ו, עמ' שכה.
- ↑ בית לוי סימן יז.
- ↑ בית לוי סימן יט-כ-כא.
- ↑ בית לוי סימן מה. ומוריה גליון תג-תה עמוד צז.
- ↑ בית לוי סימן כב. היו קרובי משפחה.
- ↑ בית לוי חלק ב סימן כב-כג. תשובת הרב קלצקין נמצאת בספרו אבן הראשה סימן מז וכן באמרי שפר סימן פז.
- ↑ מוריה שנה כ גליון רלג-רלה עמ' ס.
- ↑ סדר אליהו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). עוד אודות ידידותם ראו שם, עמ' 48.
- ↑ בעמוד הראשי נכתב: "שו"ת בית לוי, תשובות בהלכה וביאורים בתלמוד ופוסקים אשר השיב לשואליו הגאון האמיתי צדיק נשגב פ"ה [-פאר הדור] המפורסם מוהר"ר לוי שפירא זצ"ל.
- ↑ בזמנו הייתה תשובה זו יחידית מסוגה, ונמסרה מידי רבי משה דנישבסקי אב"ד סלבודקה, מאוחר יותר נמצאו חידושים נוספים ממנו ונדפסו במאסף "ישורון" כרכים י – יב - יד.
- ↑ כתבי יד אלו נמסרו מאת הרב יעקב קלמס אב"ד מוסקבה. בית לוי, "עם הספר" - מאת רבי ישראל איסר שפירא.
- ↑ בית לוי סימן כח.
- ^ 19.0 19.1 בית לוי סימן ד.
- ↑ בית לוי סימן יח.
- ↑ בית לוי סימן לח.
- ↑ בית לוי סימן לב.
- ↑ חכמי ליטא, בן מנחם, באתר אוצר החכמה, ראה עוד בספר "שנות דור ודור" כרך חמישי, עמ' תל עמוד דיגטלי 445.
- ↑ קובץ מאמרי הערכה לזכר הרש"ז שך, באתר אוצר החכמה.