רבי אריה שפירא (ביאליסטוק)
 | |
| לידה | תרל"ט |
|---|---|
| פטירה |
ט"ו בניסן ה'תש"כ (בגיל 81 בערך) ישראל |
| בת זוג | מינא גולדה |
| אב | רבי רפאל שפירא |
| אם | דרייזל |
| ילדים | רבי משה שמואל שפירא |
| תפקידים נוספים | |
| דיין בביאליסטוק, רב העיירה לבדובה | |
רבי אריה שפירא (תרל"ט - כ"ח בניסן ה'תש"כ) היה רבה של לבדובה וכיהן כרב ודיין בביאליסטוק.
ביוגרפיה
נולד לרבי רפאל שפירא (ראש ישיבת וולוז'ין בן רבי לייבלי קובנר) ולדרייזל (בתו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין). נשא את מינא גולדא, בתו של רב העיר ביאליסטוק רבי חיים נפתלי הערץ הלפרין (בנו של של בעל העונג יום טוב רבי יום טוב ליפמן הלפרין. לאחר פטירת חמיו ויתר על משרת הרבנות לטובת גיסו רבי דוד פאיאנס, ורבי אריה מונה לדיין בעיר. בשנת תרס"ו נרצח רבי בן ציון מיטבסקי רבה של העיר לבדובה, לא מונה רב לעיירה בשל חילוקי דעות בין חברי העיירה, ורבי אריה שימש כרב העיירה תוך שהוא מתנה את כהונתו בכך שיתנו קיצבה חודשית לאלמנת הרב הקודם. לאחר כשלוש שנים נודע לו כי הפסיקו לשלם את הקיצבה והוא ברח מהעיר לבדובה וחזר לביאלסטוק שם חזר לתפקידו כדיין.
בשנת תש"א עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בישראל לא שימש ברבנות, אלא עסק בפני עצמו בתורה ובחינוך ילדיו[1].
שמו
רבי אריה נולד בתוך השנה לפטירת סבו רבי אריה לייב שפירא, ולכן אביו רצה לקרוא לו אריה ליב, אולם סבו השני הנצי"ב שהיה עדיין בחיים כונה בשם ר' הירש לייב, ולא רצה שיקראו לנכדו לייב. רבי רפאל אכן קרא לבנו אריה לבד בגלל קפידתו של הנצי"ב[2], אף על פי שהוא עצמו היה סבור שכאשר הוא מופיע בצמוד לשם אריה הוא תרגום של אריה ליידיש, לעומת צירופו לשם יהודה, שאז משמעותו "לתת תודה"[3].
דברי תורתו
כמה תשובות וכתבים תורניים של רבי אריה הודפסו בין היתר בספר הזיכרון 'לשמש שם אהל' לזכר בנו רבי משה שמואל שפירא, בספר נכבדי נעם שחיבר נכדו הרב פנחס זליבנסקי ובישורון כרך יח.
משפחתו
- אחותו ליפשא, נישאה לרבי חיים סולובייצ'יק
- אחיו רבי ישראל איסר שפירא (תל אביב)
ילדיו
- יוכבד, נישאה לרבי מרדכי אלתר זליבנסקי (הוריו של רבי חיים זליבנסקי)
- רבי צבי יהודה, חתנו של רבי שלמה יצחק שפירא ספרא דדיינא בבית הדין האשכנזי בירושלים.
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי רפאל, מזכירה ומנהלה של ישיבת באר יעקב
|}
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הספדו של רבי מאיר סולובייצ'יק על בנו רבי משה שמואל, נדפס בקובץ ישורון, כרך יט, עמוד שפו.
- ↑ לוי אברהם ויקרא שמו בישראל עמ' 466
- ↑ עובדות והנהגות ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) בשם הגרי"ז